דיבר 19: שידורי אירועים וובינרים

לפני שבועיים סקרנו כלים לשידור מסך למספר מצומצם של אנשים, ולפני שבוע סקרנו מצגות ופרזנטציות. השבוע נעסוק בכלים שיאפשרו לנו לשדר את המסכים שלנו, ואת תמונות שמצלמות וידיאו/וובקאמים מצלמים, למספר רב של משתתפים. חלק מהכלים אף מקליטים את השידור ונוכל להפיץ את הקישור לשידור חוזר.

די מובן מה זה אומר "לשדר אירוע" באינטרנט, אבל מה זה "וובינר"?

לפי האתר ThinkSEO, וובינר הוא:

הרצאה אינטרנטית כאשרהמנחה והמשתתפים יושבים מול מחשב המחובר לאינטרנט ויחד הם נמצאים באותו 'חדר' או מרחב וירטואלי, אם תרצה.

מנחה האירוע מעביר מצגת שקפים, בדרך כלל, ומדבר והמשתתפים צופים בשקפים, מאזינים וצופים בוידאו בזמן אמת המועבר אליהם ממצלמת הוידאו המחוברת למחשב המנחה. למשתתפים יש אפשרות לשאול שאלות על ידי הקלדת הודעות ממש כמו ב- Skype או SMS.

וובינרים יכולים לשמש ארגוני מידע להדרכות, שידורי אירועים ומפגשים. וובינרים מאפשרים לנו להתגבר על המכשולים של זמן ומרחק. אבל חשוב לזכור, לפני שאתם מקליטים ומפיצים תכנים שלא נבנו על ידי צוות הארגון, שיש לקבל רשות של בעל התכנים; לפעמים רשות כזאת כרוך בתשלום נוסף. מהצד השני, אפשר להשתתף בוובינרים משודרים באינטרנט ולהרחיב את הידע המקצועי של צוות הארגון בלי להטיס אותם לחו"ל.

הכלים גדולים ביותר לוובינרים אינם בחינם (כדוגמת GotToWebinar או sbwebinar הישראלי), אבל נותרו כמה אופציות חזקות עם גרסאות חינמיות:

WebEx

כלי לוובינרים, מהגדולים והטובים, הוא .WebEx הגרסה החינמי מוגבל ל-3 משתתפים,אבל אפשר להקליט את הוובינר ולהעביר אותו למספר גדול יותר של אנשים בהמשך.

מכון וויצמן הכין מדריך למשתמש.

איך נרשמים?

נכנסים לאתר ולוחצים על Sign up Free

תתבקשו למסור את המדינה בה אתם גרים, השם, כתובת דוא"ל ולצור סיסמה.

לאחר ההרשמה תקבלו בדוא"ל בקשה להפעיל את החשבון שפתחתם.

בתום ההפעלה, תוכלו לעדכן את הגדרות שלכם, כולל אזור זמן. לעומת דף ההרשמה, פה אין אפשרות להגדיר מקום מגורים כישראל ואין אפשרות לשנות את שפת המנשק לעברית.

תוכלו לקבוע זמן לוובינר מלשונית Home או Meetings. לוחצים על הקישור Schedule a meeting והמערכת תשלח אתכם לדף שבו תוכלו לקבוע תאריך ושעה, להזמין משתתפים, לכתוב סדר יום לוובינר, ולהוסיף קבצים קשורים לנושא הוובינר.

לוחצים על Schedule It לקבוע את זמן הוובינר.

 גם המארח וגם המוזמנים יקבלו מייל עם הזמנה לוובינר.

בסוף התהליך תוכלו לשדר את הוובינר שלכם. אם קבעתם וובינר לתאריך בעתיד, אתם תחזרו לדף הזה לפני תחילת השידור כדי להפעיל את המערכת.

(לפני תחילת הוובינר המארח יקבל תזכורת וקישורית להפעלת המערכת.)

המשתתפים גם הם יצטרכו להתקין פלאג-אין כדי להשתתף בוובינר. את הקישור להתקנה הם יקבלו במייל.

איך מתפעלים?

גלית מרדכי כתבה מדריך למרצה ב-WebEx, המיועד לאלה שעובדים עם וובינרים מידיים ולא קבועים מראש, אבל רוב ההוראות מתאימות לשני המצבים.

חשוב לדעת שקבצים שהועלו במהלך הוובינר עולים ישר לאתר הוובינר

אבל יכול לקחת עד יום שלם לפני שהקלטת הוובינר יעלה.

Anymeeting

ב-Anymeeting תוכלו לקיים וובינרים עם משתתפים רבים — עד 200 איש בחינם. בתמורה, יעלו פרסומות בחלק העליון של המסך, ואין אפשרות הקלטה.

אביב צמח כתב מדריך לשימוש ב-Anymeeting הכולל מידע על הרשמה לאתר ותפעולה.

איך Anymeeting מתמודד עם עברית? בגבורה. יש קצת בעיה עם שורת הנושא של ההזמנות שיקבלו המוזמנים, אבל שאר המייל נראה טוב.

המייל שמקבלים לאחר הוובינר עם הרשומות מהמפגש נראה בסדר.

Google Hangouts – גוגל הנגאאוטס

מי שמחפש דרך נוחה לעשות וובינר פלוס הקלטה שתהיה זמינה לרבים ימצא פתרון ב"גוגל הנגאאוטס", חלק מרשת החברתית גוגל+ (שסקרנו בדיבר 7).  בהנגאאוטס, עד עשרה משתמשים יכולים להשתתף אופן אקטיבי, ועם "גוגל הנגאאוטס בשידור" (Google Hangouts on Air) יוכלו לראות את השידור מספר בלתי מוגבל של משתמשים בזמן אמת או בשידור חוזר דרך גוגל+ או יוטיוב. אנידור חקק כתב מאמר על השימוש בודאיו למקסם את אסטרטגיית השיווק, ועל הדרך גם בנה מדריך מפורט לשימוש בכלי זה.

לאלה שמעדיפים לראות הדרכה במקום לקרוא, חקק גם העלה מדריך מוסרט ליוטיוב.

(שמתם לב שהוא השתמש ב-Screencast-O-Matic, שסקרנו לפני שבועיים?)

כמה טיפים לווניבר מוצלח (מעבר לתוכן מושקע):

1. וובינרים דורשים חיבור יציב ורחב לאינטרנט. עדיף חיבור פיזי עלWifi. ככל שהחיבור טוב יותר, יהיו פחות עיכובים בשידור.

2. כנ"ל לגבי איכות הסאונד. אל תסתפקו במיקרופון המובנה במחשב שלכם – תעבדו עם מיקרופון דש או מיקרופון+אוזניה המורכבים על הראש.

3. אם אתם משתמשים במצלמה מובנת בתוך המחשב, תשחקו עם גובה וזווית המחשב כך שהמצלמה לא תצלם אתכם מלמטה.עדיף שעדשת המצלמה תהיה בגובה הפנים.גם שימו לב למה משמש כרקע לשידור שלכם.אפילו לתוכן הכי מקצועי יהיה קשה להתמודד עם רקע עמוס, מבולגן, ולא–מקצועי.

סאלי תדמור כתבה מאמר על האספקטים הטכנים של שידור בגוגל הנגאאוטס

משימות השבוע

בתחילת הפוסט פירטנו כמה שימושים לוובינרים. באיזה עוד מצבים השימוש בוובניר יכול להועיל לארגון שלכם?

אם תכננתם את הוובינר למשתתפים סימולטניים ולא הגיעו,לא השגתם את מלוא המטרה.איך כדאי לפרסם ווניבר כדי שכל קהל היעד יהיה מודע לקיומו ?ואיך מומלץ לפרסם את קיומו של ההקלטה כדי שאחרים יכנסו לצפות בו?תחשבו גם בכיוון של האינטרנט ורשתות החברתיות,אבל אל תדלגו על המדיה היותר מסורתית – פליירים, מודעות, והעברה מפה לאוזן.

שבוע הבא: שיתוף מעודפים וקישוריות

דיבר 7: רשתות חברתיות ב' (גוגל+, פינטרסט, טאמבלר)

בדיבר הקודם דיברנו על שלוש הרשתות החברתיות הגדולות ביותר בישראל. בדיבר הזה נמשיך לדבר על שימוש ברשתות חברתיות לקידום הארגון, והפעם נדבר על שלוש רשתות חברתיות שאומנם פחות פופולריות בארץ, אבל תופסות תאוצה בעולם. שלוש הרשתות האלו מבוססות פחות על תוכן מקורי ויותר על איסוף והנגשה של תכנים מרחבי האינטרנט — the curated web. ספריות יכולות להשתמש ברשתות החברתיות אלו לבנות אוספים וירטואליים, לארוז לחבילה מסודרת אחת תוכן מרחבי האינטרנט הקשור במישרין או בעקיפין לספרייה, לקהל המשתמשים או לארגון האב, ולהתפתחות מקצועית.

גוגל פלוס (+Google)

הרבה אנשים מדברים על פייסבוק וגוגל פלוס באותה הנשימה, כאילו שהם מתחרים ישירים. לדבריו
של מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, יש הבדל בסיסי בין שתי הרשתות: פייסבוק רוצה להיות המקום בו תקיימו את כל הקשרים החברתיים שלכם ואילו גוגל פלוס רוצה שכל רשת האינטרנט תעבוד בשיתוף עם הרשתות החברתיות וכן שהמעגלים שלכם יהיו מעורבים בכל דבר שאתם עושים באינטרנט.

מן הסתם כבר יש לכם חשבון בגוגל פלוס, גם אם אתם לא מודעים לכך. אם יש לכם חשבון משתמש של גוגל עבור שרות אחר שלהם כמו ג'ימייל, הרי שיש לכם גם חשבון גוגל פלוס. כל מה שאתם צריכים לעשות עכשיו הוא להתחבר לחשבון שכבר קיים ולהתחיל להיות פעילים בו, להוסיף אנשים למעגלים שלכם ולהעלות תכנים. מכיוון שמדובר במוצר של גוגל, ממשק המשתמש דומה לכל שאר המוצרים שלהם, והגדרות השפה שלכם מהג'ימייל או החיפוש בגוגל יעברו אוטומטית לגוגל פלוס.

(נעסוק בהרחבה ב-hangouts של גוגל פלוס כשנעסוק בוובינרים ומרחבי וידיאו משותפים.)

כדאי להוסיף את גוגל פלוס לאסטרטגית הרשתות החברתיות שלכם מכיוון שאפשר למנף באמצעותו את החיבור ההדוק בין גוגל פלוס ובין שאר המוצרים של גוגל. כמו כן, מספר המשתמשים בגוגל פלוס עולה בהדרגה, אבל בהתמדה. לפי פוסט שנכתב ע"י יהונתן לינדל, גוגל פלוס הפך להיות הרשת החברתית מספר שלוש בעולם עם מעל ל-300 מיליון משתמשים פעילים בחודש. לטוויטר יש כ-500 מיליון, כך שגוגל פלוס בהחלט מתקדם לעבר המקום השני לאחר פייסבוק. בנוסף, לאחרונה גוגל התחילו לקשר בין תגובות ביו טיוב לבין גוגל פלוס כך שאם הארגון שלכם מעלה סרטונים ליו טיוב, כדאי לשקול גם חשבון גוגל פלוס פעיל.

סיבה נוספת לשימוש בגוגל פלוס: לפי Social Media Today (מאמר באנגלית) באינדקס החיפוש של גוגל, פוסטים מגוגל פלוס נחשבים כדפים מתוך אתרים. הפוסטים לא רק יעלו בחיפוש רגיל, הם יכולים להקפיץ את התכנים שלכם לראש דף החיפוש. זאת אומרת שכאשר מעלים תכנים לגוגל פלוס, ואפילו אם איש אחד מהמשתמשים לא רואה את הפוסט, ההשפעה שלו תורגש במקום שבו המשתמשים שלכם כן נמצאים, דהיינו, בחיפוש בגוגל.

פינטרסט (Pinterest)

חברות וארגונים ישראלים רק מתחילים להכיר בערכו של פינטרסט. מדובר באתר המבוסס על תמונות, מעין לוח שעם שעליהם "נועצים" המשתמשים תמונות ולינקים עם הסברים קצרים. רוב הספריות הישראליות שמשתמשות בפינטרסט מעלות תמונות של ספרים חדשים או אוספים מיוחדים שיש ברשותם.

הנה דוגמאות לכמה מהספריות הישראלית בפינטרסט:

הספרייה הלאומית

lib-raiser ספריית מיכה רייסר חט"ב raiser

מערך הספריות – אוניברסיטת בר אילן

אין אפשרות לשנות את שפת האתר לעברית:

ניתן לראות בילקוט הדיגיטלי של מט"ח פרסמו מדריך מורחב לשימוש בפינטרסט.

טאמבלר (Tumblr)

בין הרשתות החברתית שסקרנו עד כה, טאמבלר היא הכי פחות מוכרת בישראל, אך בשאר העולם היא צוברת פופולריות בקצב מדהים, במיוחד בקרב צעירים שמתחילים לנטוש את פייסבוק. טמבלר היא יצור כלאים בין בלוג אמיתי לרשת חברתית: הפלטפורמה מעודדת טקסטים ארוכים יותר, אך גם מעודדות שיתוף של תמונות וסרטונים. משתמשי הרשת מעלים לבלוגים שלהם בטאמבלר חומרים שמצאו ברחבי האינטרנט ובמיוחד בבלוגים אחרים בטאמבלר (reblog)עם או בלי להוסיף הערות  משלהם.

לטאמבלר יש שם של הרשת החברתית ה"קולית". היא לא מנסה להיות קולית כמו אינסטגרם, אבל היא המקום שבו ממים ( Memes – אותן תמונות מצחיקות עם כיתובים מגוחכים שבאות לרדת על פוליטיקאים או סתם לשעשע) וטרנדים אינטרנטיים חדשים נולדים או צוברים פופולריות. יש סיבה שחברת "יאהו" השקיעה מיליוני דולרים כדי לרכוש את הפלטפורמה הזאת. אם אתם רוצים שהמידע שלכם יהפוך לויראלי, אז טאמבלר יכול לבוא לעזרתכם. אבל קחו שחשבון שיתכן והמסר שלכם יצא מכלל שליטה ברשת העולמית לפני שהוא מגיע לתודעה של המשתמשים הישראליים שלכם.

עד שקהל המשתמשים שלכם יגלה את טאמבלר, אתם מוזמנים לראות בטאמבלר יעד לפיתוח מקצועי. יש קבוצה גדולה של #tumblarians צעירים ופעילים, בעיקר מארצות הברית, המדברים על כל מה שחם בעולם הספרנות – תקציבים ופוליטיקה עירונית, קיטלוג, משתמשים, זהות מקצועי, ניהול ידע ועוד.  כמה מהבלוגים בטאמבלר אפילו זכו בסקירה אקדמית (כמו Librarian Wardrobe) והמדיה הפופולרית (כמו Librarian Shaming).

אתר פידר הכין מדריך לטאמבלר המתחיל– הרשמה, הקמה של הבלוג הראשון שלכם (אתם יכולים ליצור מספר בלוגים כשלכל אחד מהם יש url משלו אך בכולם אפשר לשלוט מאותו החשבון) ופרסום של רשומה. אין אפשרות להפוך את אתר טאמבלר לעברית, אבל אפשר לכתוב פוסטים בשפת הקודש.

משימת השבוע

התנסו בשלוש הרשתות שסקרנו וכתבו את דעתכם לגבי השאלה האם יש להם מקום באסטרטגית הרשת החברתית שלכם עכשיו או בעתיד.

שבוע הבא:

רשתות חברתיות ג' (יוטיוב, אינסטגרם ופורסקוור )

דיבר 3: תמונות ורישיונות קריאטיב קומונס

רשת האינטרנט היא אמנם סביבת מולטימדיה אך יחד עם זאת היא איננה מערב פרוע. מותר להשתמש במידע שנמצא על דפי האינטרנט אך ורק תוך שמירה על זכויות היוצרים.

אנו נשאל כאן באיזה חומרים מותר להשתמש ואיך אפשר להישאר שומר חוק ועדיין למצוא חומרים שמאפשרים שימוש.

התשובה היא

רישיונות Creative Commons (קריאטיב קומנס)

לפי האתר לזכויות היוצרים בישראל:

על מנת להבין כיצד פועל CC , נצייר לרגע ציר דמיוני, בו מצידו האחד נמצא עולם בו יש זכויות יוצרים וכל הזכויות שמורות ביצירות המוגנות, ומצידו האחר יש אנרכיה- עולם בו כל היצירות שייכות לנחלת הכלל. פרוייקט CC מאזן בין שני קצוות אלו, ונמצא על התחום ביניהם.

אנו מציעים אלטרנטיבה לפיה "חלק מהזכויות שמורות". על-ידי שימוש ברשיונות של CC , היוצר יכול להרכיב בעצמו את הרישיון, ולקבוע אילו שימושים הוא מרשה לציבור לעשות ביצירה, ואילו לא. כך לדוגמא, יוצר מסוים יכול לקבוע שהוא מאשר הפצת העתקים של יצירתו, אולם הוא אינו מאשר הפצת יצירות נגזרות של יצירה זו. (יצירה נגזרת היא יצירה חדשה אשר מבוססת ברובה על היצירה המקורית, לדוגמא- תרגום, שינוי המדיום של היצירה, סימפול של מוזיקה, וכו').

אז איך מוצאים תוכן (תמונות, מוזיקה וכו') שיש לו רישיון CC? ישנם מנועי חיפוש מיוחדים ל-CC שנמצאים באתר המרכזי של Creative Commons. החיפוש באתר אפשרי גם בעברית, אך יתקבלו פחות תוצאות מאשר באנגלית.

חשוב לזכור שתמונה באינטרנט שייכת לבעליה בדיוק כמו אותה תמונה בספר שהופיע בדפוס.  אם לא הייתם שוקלים לקחת תמונה מקיר של מוזיאון, למה תחשבו לקחת תמונה מדף באינטרנט? להגיד "התמונה נמצאת כבר בגוגל" איננה תרוץ מספק; צפייה בתוכן במנוע החיפוש איננה מקנה לכם בעלות על החומר.

גוגל ובינג אינם מאפשרים להגביל את החיפוש  ל-royalty free או  CC licensed images, אך ניתן להוסיף  את המונח "Creative Commons license"  לחיפוש. התוצאות המתקבלות אינן תמיד מניבות את החומר הרצוי ועדין ישנו צורך להיכנס לאתר הבית של התמונה ולוודא את סוג הרישיון שהוענק לתוכן.

חיפוש בגוגל תמונות

אפשר לחפש בגוגל תמונות דרך החיפוש של אתר Creative Commons — היכנסו לאתר החיפוש, הקלידו את השאילתה שלכם ואת האתר בו ברצונכם לערוך את החיפוש .

חיפוש בקריאטיב קומנס

שימו לב להבדל בדף התוצאות:

תוצאות חיפוש בגוגל תמונות עם הגבלה לקריאטיב קומנס

כפי שאתם רואים, רוב התמונות היפות אינן זמינות כאן, אך לפחות אתם לא עוברים על החוק אם תשתמשו בהן.

Flickr

אופציה טובה יותר היא להשתמש באתר ידידותי ל-CC כמו פליקר. חיפוש באמצאות החיפוש המתקדם ינפה את כל התוכן בעל זכויות היוצרים מוגבל.

על מנת להגיע לחיפוש המתקדם בפליקר, מבצעים קודם כל לחיפוש הרגיל:

משם ניתן להגיע לחיפוש המתקדם, בצד ימין מעל לשורה הראשונה של תמונות:

חיפוש בפליקר

בחיפוש המתקדם הגבילו את החיפוש לתמונות בעלות רישיון קריאטיב קומנס. (בגדול, יש שני סוגי רישיון: הראשון מרשה שימוש מסחרי בתמונות שתמצאו, והשני מרשה לשנות את התמונה ולהשתמש בו כבסיס ליצירה חדשה. בשניהם, כמובן, חייבים לתת קרדיט ליוצר/צלם המקורי.)

חיפוש לרישיון קריאטיב קומנס

ישנם הבדלים משמעותיים בין התוצאות שתקבלו עם ובלי ההגבלה:

תוצאות חיפוש בפליקר עם הגבלה לקריאטיב קומנס

אמנם יפה שיש לנו גישה לכל העולם, אבל מאחר ואנחנו מדינה קטנה והיצוג שלנו באינטרנט בהתאם, החיפוש אחר תמונות הקשורות להיסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל עלולה להיות מסורבלת ומייגעת.

בדיוק לשם כך הוקם מיזם פיקיויקי.

פיקיוויקי

פיקיוויקי הוא מיזם כחולבן מבית האיגוד האינטרנט הישראלי, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית וויקימדיה ישראל.

סיגל בן עמרם, רכזת מיזם פיקיוויקי, שלחה לנו מצגת על המיזם. הנתונים במצגת עדכניים ליום ה', 24.10.13.

פיקיוויקי לארכיונים (קובץ pdf).

לפי האתר שלהם:

פיקיוויקי הינו מאגר שיתופי לתמונות בפורמט דיגיטאלי בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. פריטי המאגר נתרמים על-ידי הציבור הרחב ועל ידי ארכיונים ומוזיאונים  ומועלים לאתר על ידי התורמים עצמם. המאגר עומד באינטרנט לרשות הציבור לשימוש חופשי, ללא מגבלות של זכויות יוצרים. מנהלי המיזם ומקימיו רואים במאגר משאב ציבורי הנמצא בנחלת הכלל.

עקרונות המיזם: תיעוד ושימור תצלומים השמורים בידי הציבור, בארכיונים, מוזיאונים ומרכזי תיעוד.
הפצת תוכן דיגיטלי בנושאים הקשורים במדינת ישראל ובארץ ישראל לציבור הרחב בארץ ובעולם.
קידום רעיון התוכן החופשי ברשת האינטרנט.
עידוד פעילות חינוכית, המשלבת תיעוד מידע חזותי, העלאתו לרשת ושימוש נבון במידע.

כמובן שהאתר כולו בעברית, והוא גם נגיש לאנשים עם מגבלויות.

בצד ימין של הדף יש תיבת חיפוש וגם אפשרות להיכנס לחיפוש מתקדם על כל המאגר ("הצג את כל התמונות"), רשימת התגיות לפי סדר אלף-בית בעברית ובאנגלית, חיפוש מתקדם ברשימת הארגונים שתרמו תמונות, וגישה ל-4 האוספים המיוחדים.

נחפש תמונות של ספריות בארץ. נזין את המילה "ספרייה" לתיבת החיפוש ונלחץ על הכפתור שלידו. נקבל 37 תמונות הקשורים לספריות.

כל התמונות במאגר הם בעלי רישיון קריאטיב קומנס, וברובם ניתן לעשות כל שימוש העולה על הדעת, בתנאי שנותנים קרדיט למקור. כדי לבדוק את תנאי הרישיון והייחוס הדרוש, נלחץ על התצוגה המקדימה של תמונה.  נקבל את הגדלה של התמונה וגם מידע (מטה-דטה) – תיאור, שם הצלם, תאריך הצילום, תורם התמונה, הערות, סוג רישיון, נוסח הקרדיט, ותגיות.

מיזם פיקיוויקי מעודד שיתוף תמונות המתאימות למאגר. מידע נוסף על אפשרות העלאת תמונות נמצא באתר המיזם ובמדריך העלאת תמונות לפיקיוויקי (קובץ וורד, באדיבות סיגל בן עמרם).

 משימת השבוע:

עכשיו צאו לחפש תמונות לבלוגים שלכם. כתבו איך מצאתם את התמונות. האם מצאתם אתרים שנותנים לכם לראות בקלות את פרטי זכויות היוצרים? אנא רשמו את הקישוריות בתגובות ונוסיף אותם לפוסט.

האם תתרמו תמונות למיזם פיקיוויקי? ככל שיש יותר מודעות לזכויות יוצרים בארץ, הנגשת חומרים ברישיון קריאטיב קומנס יכול לעזור לכם לשווק את ארגון המידע שלכם.

בשבוע הבא: עיבוד תמונות און-ליין