דיבר 13: ניהול ביבליוגרפי

הזמנה למשתתפי "23 דיברות"

ביום רביעי השבוע יתקיים יום עיון של המגמה ללימודי מידע במכללת בית ברל. ההרצאה הראשונה תהיה על התוכנית שלנו. כולכם מוזמנים להצטרף ולשמוע סדרה של הרצאות מעניינות על דברים חדשים בעולם הספריות והמידענות.

יש סמליות רבה בכך שיום העיון של המגמה ללימודי מידע מתקיים בשבוע שבו אנו סוקרים כאן כלים לניהול ביבליוגרפי. בשנים האחרונות המכללה האקדמית בית ברל מדגישה ומעודדת ציטוט תקין של מקורות מידע. להלן נראה מספר מדריכים, מצגות ופורומים שנבנו על ידי צוות המכללה כדי לעזור לסטודנטים ולסגל האקדמי להיצמד לכללי ציטוט ביבליוגרפיים תקניים.

ציטוט ביבליוגראפי תקין אינו אמור להיות בר-מחלוקת בעולם הספרנות והמידענות. רק כאשר הכותבים ייצמדו לכללים ברורים כלשהם אפשר יהיה להבטיח שנדע את מקור  המידע ומי אחראי עליו. ללא כללים ברורים, העסק מסתבך; משמיטים מידע בטעות, מוסיפים מידע בטעות והופ – שרשרת המקור משתבשת.

ציטוט ביבליוגרפי נכון הוא לא רק נחלת הספרייה האקדמית, גם תלמידי תיכון נדרשים לכתוב עבודות גמר שעומדות בדרישות אקדמיות. גם במרכזי המידע המשרתים קהל המפרסם מאמרים נדרשים להיצמד לסטנדרטים של ציטוט נכון כשמעבירים מידע ללקוח. אי אפשר לדעת לאן יתגלגל המידע שאנו מעבירים ובאמצעות הציטוט הביבליוגרפי נוכל לתרום את חלקנו בשמירה על זכויות היוצר בהון האינטלקטואלי שלו.

כללית, מצב כללי הציטוט בעברית עגום למדי. הכללים נכתבו ברובם נכתבו באנגלית ותורגמו לעברית באופן בלתי פורמלי על ידי מוסדות שונים. לא היה ניסיון להתמודד באופן כלל-ארצי עם בעיות ייחודיות לעברית כגון ניקוד לאחר אות ראשונה של השם הפרטי של המחבר (באנגלית נהוג לשים נקודה, בעברית גרש. ובצורת ציטוט? כל מוסד עושה משהו אחר). באנגלית, כותבים את הכותר בכתב נטוי, אבל בטיפוגרפיה עברית, לא רואים כל כך הרבה הבדל בין כתב רגיל לכתב נטוי. האם משלימים עם המצב? האם עוברים לכתב מודגש? שוב – כל מוסד בארץ מכריע בפני עצמו ואין אחידות.

ההסתייגות הזאת היא עוד לפני שהתחלנו לדבר על הבלבול הנוצר מהמדיות החדשות. איך נצטט נכון מאמרים ואתרי אינטרנט וסרטונים ופוסטים בבלוגים וניירות עמדה וספרים ופטנטים ועוד ועוד ועוד? יש כל כך הרבה צורות שהמידע יכול ללבוש. ובאיזה סטנדרטים נעמוד? כולל וריאציות של מו"לים, יש מעל ל-6000 צורות ציטוט תקינים. איך איש מידע אמור לשלוט בכולם?

אל דאגה – אנחנו לא אמורים לזכור בעל פה דברים איזוטריים כמו ההבדל הדק בין צורת וונקובר תקני לבין צורת וונקובר המותאם לפרסומים בכתבי עת של המו"ל אלסביר. מאז 2006 יש "שפת צורת ציטוט" (CSL) המשתמשת בשפת הסימון XML כדי לאפשר  להוסיף כללים חדשים לבנק הצורות. הפרויקט, כמו רבים וטובים בעולם של ווב 2.0, הוא שיתופי, ואנשים תורמים לטובת הכלל את הצורות שהם בונים לבנק באתר גיטהב. ואיך ספרן או מידען מן השורה, שהוא לא מתכנת ולא איש היי טק אמור לדלות מהמאגר העצום הזה את ה-3-4 צורות הציטוט הביבליוגראפי הרלבנטיים לקהל המשתמשים שלו? התוכנות לניהול ביבליוגרפיה הן הפתרון לשאלה זו.

ראינו בשבוע שעבר שלפידוס ריטר יש את היכולת לעזור לנו לצטט חומרים ביבליוגראפיים בצורה הנכונה, אבל היכולות של הכלי הזה הם רק קצה הקרחון. לרוב, עזרים לציטוט תקין נחלקים ל-3 קבוצות: עזרים בתוך תוכנות עיבוד תמלילים, תוכנות המיועדים לניהול ביבליוגראפי ומדריכים ופורום. נסקור בכל קבוצה כלי אחד, ונזכיר כמה מהאופציות האחרות.

ציטוט נכון באמצאות מעבד תמלילים

כל מעבד תמלילים משוכלל כולל כלי עזר לציטוט ביבליוגראפי. CSL התחיל את חייו כפרויקט של בניית כלי שיוכל לעבוד עם מעבד התמלילים "אופן אופיס" ומשם גלש החוצה. מאז גרסת אופיס 2007, גם למיקרוסופט יש את האפשרות לסייע לנו בציטוט תקין.

מיקרוסופט פרסם הוראות מפורטות גבי שימוש בכלי זה בוורד 2007 ובוורד 2010. כמה נקודות על ניהול ביבליוגרפי בוורד:

  • אין הוספה אוטומטית של מקורות כפי שיש בתוכנות לניהול ביבליוגרפיה. תצטרכו להקליד כל מקור שתרצו להוסיף לביבליוגרפיה.
  • המידע הביבליוגרפי נשמר במסמך שבו הוספתם אותו. אם תרצו להשתמש באותו המקור במסמך אחר, תצטרכו להקליד את המידע מחדש.
  • חלק מהשדות המאוד חשובים (לדוגמה,  גיליון וכרך למאמרים מכתבי עת) לא חשופים בתצוגת ברירת המחדל. תצטרכו להקליק על תיבת "הצג את כל שדות הביבליוגרפיה" לראות שדות שהם חובה בכל ציטוט תקין.
  • אין אפשרות לשנות ציטוטים מצורה אחר לשני באופן אוטומטי. מי שצריך, לדוגמה, לעבור ממהדורה 6 של APAלצורת שיקאגו יצטרך לבנות את כל הביבליוגרפיה והציטוטים בגוף הטקסט מחדש.

בצד החיובי, הציטוטים בוורד מתמודדים מצוין עם עברית. איך צורך לשנות את כיוון הטקסט או ליישר את השורות לצד ימין. הקלקתם על "ביבליוגרפיה", קבלתם ביבליוגרפיה תקינה בעברית. בניית ביבליוגרפיה בעברית בוורד פשוט עובדת.

מנדליי

ניהול ביבליוגרפי הוא נושא יותר רחב מבניית ביבליוגרפיות בלבד. תוכנות לניהול ביבליוגרפי עוזרות גם לנהל ביבליוגרפיה וגם לנהל את המשאבים עצמם. מי מאתנו לא הוריד את אותו המאמר פעמיים כי הוא לא מצא את הקובץ המקורי כשהיה צריך אותו שוב? או ויתר על מסמך שכבר היה ברשותו כי באותו הרגע לא היה לו גישה למחשב שעליו שמור הקובץ?

רוב התוכנות לניהול ביבליוגרפיה קשורות לאחסון בענן ובכך מאפשרות גישה למשאבים מכל מקום. הם גם מאפשרים תיוג של קבצים כדי שיהיה קל למצוא מידע בלי לזכור בדיוק איפה במחשב תייקתם אותו. חלק מהתוכנות גם מאפשרות לרשום הערות בגוף קבצי pdf ואף מאפשרים ניהול של ידע המבוסס על מידע טקסטואליים.

התוכנות החינמיות הגדולות הם זוטרו, endnote basic, ומנדליי (שלמרות שמו, אין כל קשר למנדליי מוכר ספרים). כולם די דומות ואין לאף אחת מהן ממשק בעברית; ההבדל הכי גדול ביניהם הוא שאנדנוט בייסיק הוא רק אינטרנטי ואילו זוטרו ומנדליי הם גם אינטרנטיים וגם יש להם תוכנות להורדה. נסקור את מנדליי מסיבה אחת פשוטה – תודות לתמיכה של היועצים של מנדליי – קבוצה של מתנדבים העוזרים למשתמשים להטמיע את השימוש במנדליי בצורה יעילה – תורגם לעברית חומר על תוכנה זו.

המצגת הבאה (מאוחסנת באתר slideshare, שעליו נדבר בשבועות הקרובות) מסבירה בקצרה מהו מנדליי ומה היתרונות של תוכנה לניהול ביבליוגרפי:

לצד כל היתרונות שיש בתוכנה מסוגו של מנדליי וכל השימושים האפשריים בו, יש כמה חסרונות, במיוחד במה שקשור לעברית. על הרוב אפשר להתגבר, אבל העבודה בעברית לא חלקה כמו בהפניות של וורד:

לעומת זאת מנדליי פותר בהצלחה את רוב הבעיות שהיו בהפניות של וורד.

  • כל המטהדטה (מידע על המידע – כלומר, קיטלוג המשאב) על המשאבים נשמרת במנדליי ומועברת ממנו למעבד התמלילים, כך שאפשר להוסיף מידע ביבליוגרפי פעם אחת ולהשתמש בו במסמכים שונים.
  • המטהדטה נשלפת באופן אוטומטית כשמוסיפים קובץ pdf או הפניה למאמר במאגר מידע לבנק המשאבים של מנדליי. (שימו לב שהבעיה הקיימת במנדליי, שלפעמים מילים בעברית מופיעים רדסב ךופה [קרי: בסדר הפוך] בתום השליפה האוטומטית, היא לא בעיה המיוחדת למנדליי; היא בעיה הנובעת מההיסטוריה של קידוד העברית באינטרנט.)
  • קל מאד להפוך את כל ההפניות בטקסט מסוים מצורה אחת לשנייה. מנדליי מאפשר לנו להוסיף עוד אזור של הפניות לוורד, המבוסס על מנדליי. משם אפשר לבנות ציטוטים בתוך הטקסט וביבליוגרפיה, ואם משנים שם מצורה אחת לשנייה, כל הציטוטים והביבליוגרפיות באותו הטקסט ישתנו בהתאם.

איך מתחילים להשתמש במנדליי? קודם כל, חייבים להירשם לחשבון. נכנסים לאתר של מנדליי ולוחצים על sign up and download. לאחר תהליך הרישום מנדליי יציע לנו להוריד את התוכנה למחשב הפרטי.

mendeley1

נתבקש להגדיר שם וכתובת מייל. הודעות (מעטות למדי – הודעות על מיילים חדשים והצעות חברות) יתקבלו בדוא"ל, והשם שהגדרתם יופיע בפרופיל שלכם ובפוסטים שתעלו לקבוצות.

mendeley2

לאחר מכן נתבקש להגדיר סיסמה, תחום עניין, ומעמד אקדמי. כך מנדליי יכול להציע לנו מאמרים חדשים העלולים לעניין אותנו.                     mendeley3

לבסוף, אנחנו מוזמנים להוריד את התוכנה. הרצה של קובץ התוכנה הוא כמו הרצה של כל תוכנה אחרת. כשאתם מתבקשים להכניס שם משתמש וסיסמה, תקלידו את הדוא"ל ואת הסיסמה שהגדרתם באתר מנדליי.

היחידה האקדמית לתקשוב במכללת בית ברל בנתה מספר מדריכים להתקנה ושימוש במנדליי. אנו מודים להם על כך שהרשו לנו להעלות את המדריכים שלהם לשימוש משתתפי "23 דיברות".

Mendeley – מדריך להתקנה

Mendeley – מדריך למשתמש

Mendeley – שימוש בקבוצות

תוסף מנדליי לוורד

מנדליי יכול לשמש ולעזור גם מעבר לניהול ביבליוגרפיות ועבודה עם קבצי pdf. הוא יכול גם להוות כלי לניהול ידע טקסטואלי. המצגת הבאה, שהוצגה בכנס טלדן 2013, מתאר בקצרה את העבודה עם מנדליי לניהול ידע.

בנייה עצמית

עוד דרך לבניית ציטוטים ביבליוגרפיים תקינים היא ליצור את הציטוטים במו ידיכם ובעמל כפיכם. העבודה אמנם סיזיפית אבל מדויקת, ולא דורשת שום כלי או ידע מוקדם מלבד מידע לגבי צורת הציטוט התקינה.

ואיפה אפשר לרכוש ידע זה? כאמור אין ספרים בעברית על צורות הציטוט השונות, וכן אין הסכמה רחבה לגבי ציטוט תקין בשפה העברית.

אבל אין להרים ידיים. כמעט לכל מוסד אקדמי יש מדריך לכללי ציטוט ביבליוגרפי. הרבה מאלו מבוססים על המדריך של ספריית בית ברל, הנכתב ומעודכן על ידי מנהלת הספרייה של המדרשה לאומנות, מיכל כהנא.

bib_guide

הבעיה עם מדריכים זה שהם מאד כללים, ובמקרים רבים  עולות שאלות ספציפיות לגבי משאבים ייחודיים. לצורך כך, בשנה שעברה פתחה מיכל כהנא קבוצה בפייסבוק הפורום לציטוט ביבליוגרפי. הקבוצה פתוחה לכולם ומזמינה קוראים להעלות מידע על משאבים (ציטוט תקין של ספרים, מאמרים, סרטים, עבודות אומנות, מקרא, חוזרי מנכ"ל וחוברות עבודה הם רק חלק מהשאלות שכבר הועלו) וצורת הציטוט המתאימה להם. צוות הספריות בבית ברל בונה את הציטוט הנכון לגוף הטקסט ולביבליוגרפיה ועוד ומסביר  מכשולים העולים בציטוט סוג הזה של משאב.

bib_forum

ציטוט ביבליוגרפי תקין חשוב גם מבחינת יוצר התוכן המקורי, שמגיע לו קרדיט (זה כל הרעיון העומד מאחורי רישיונות קריאטייב קומונס – לאפשר שימוש חופשי אבל ליחס את המקור ליוצריו), גם מבחינת כותב העבודה, שלא יחשבו שהוא מנסה לגנוב דעת ויפסלו לו את העבודה ואף יעמידו אותו לדין משמעתי, וגם מבחינת הקורא, שרוצה להתעמק בנושא על ידי קריאת הספרות המקורי. כפי שמובא במדריך לציטוט ביבליוגרפי של סמינר הקיבוצים,

חשיבות השימוש: סטודנטים וחוקרים הכותבים עבודות אקדמיות או מאמרים מדעיים מסתמכים על רעיונות המופיעים במקורות שונים: ספרים, מאמרים, מקורות אלקטרוניים או כל מקור אחר שמתאים לנושא עבודתם. שימוש במקורות החיצוניים הללו מחייב רישום ביבליוגרפי קפדני, שמזכה את מחברי המקורות בהכרה האקדמית המתאימה, ומאפשר לקוראי המחקר לחפש בקלות את המקורות הללו, אם ברצונם לאתר מידע נוסף בנושא.

משימת השבוע:

כתבו על השימוש בהפניות ביבליוגרפיות בארגון שלכם. האם אתם מעודדים ציטוט תקין? האם אתם מלמדים את הנושא? עד כמה נחוץ למשתמשים שלך ידע בכללי ציטוט, ועד כמה יש לכם מומחים בתחום? בחרו דרך אחד לבניית ציטוטים ביבליוגרפיים מבין השלוש, תתנסו בה, וכתבו את התרשמותכם, במיוחד בנוגע לעבודה עם משאבים בעברית.

שבוע הבא: מחברות מקוונות