דיבר 23: התפתחות מקצועיות אישית

צמיחה

פורים שמח!

פורים שמח!

תמונה של נערה בתחפושת של מלכת אסתר בסגנון תימני בחגיגות פורים בתל אביב, 1934
אוסף American Colony
מתוך אתר פיקיוויקי ברישיון CC-BY

הגענו לשבוע 23 והאחרון של תוכנית "23 דיברות". השבוע נעסוק בבניית תוכנית אישית להמשך ההתפתחות המקצועית.


הערה אישית: לאורך התוכנית קבלתי משובים ממשתתפי התוכנית במייל, ברשתות החברתיות, בתגובות לבלוג, ובימי עיון. אני מודה לכם על ההתעניינות והפירגון.

התפתחות מקצועית הוא לא משהו שעושים פעם אחת ודי, ואחד מהדברים היפים בתוכנית מסוג "23 דיברות" הוא שאפשר לחדש אותה מידי פעם  עם תכנים חדשים. כדי להסיק מסקנות ולשרטט קווים לתוכנית חדשה ומשופרת, אשמח אם תמלאו שאלון קצר אודות השתתפותכם בתוכנית. אשמח למשוב גם אם לא התנסיתם על כל הכלים או אפילו אם טרם קראתם את כל הדיברות.


אברהם מאסלו אמר שיש לאדם שתי אפשרויות: לצעוד קדימה לתוך צמיחה או לסוג אחורה לתוך הנוחות. בארגוני המידע אנחנו צריכים לצעוד בשני הכיוונים בו זמנית – להתקדם ולעזור למשתמשים שלנו להתקדם וגם לשמר את הידע הקיים לדורות הבאים.

בתוכנית "23 דיברות" התנסינו בכלים חדישים מעולם הווב 2.0, אבל המטרות הבסיסיות של מידענים בארגוני המידע נשארו כפי שהיו – איסוף, ארגון והנגשת מידע כדי לשרת את קהל המשתמשים. השילוב בין החדש והישן הוא אחד מהיעדים המרכזיים לתוכנית אישית להתפתחות מקצועית.

צמיחה

תמונה ברשיון CC מאת Kevin Trotman

ד"ר גבי דותן (מהמכללה האקדמית בית ברל ומאוניברסיטת חיפה) כתבה בדוקטורט שלה על הפער בין הרצון של ספרנים ישראליים להתפתחות מקצועית והאפשרויות שלהם להשתלם. הפער הזה עדיין קיים, יותר מעשור לאחר כתיבת הדיסרטציה. לכן, ספרנים ומידענים הרוצים להתפתח בתחום המקצועי חייבים לבנות תכנית אישית המורכבת מלימודים פורמליים, לימודים בלתי-פורמליים ולימוד עצמי.

איך בונים תכנית אישית להתפתחות מקצועית?

  1. השלב הראשון הוא לערוך חשבון נפש. מה מעניין אתכם בעבודה שלכם? איזה תחומים, איזה נושאים, איזה הזדמנויות לקידום מקצועי? האם תחומי העניין שלכם תואמים את הצרכים ואת המטרות של מקום העבודה שלכם?
  2. בשלב השני בודקים את היכולת הטכנית להתקדם בתוך תחומי העניין – ידע טכנולוגי, תכונות אישיות וכישורים.
  3. בשלב השלישי בוחנים את צורכי הארגון בו אתם עובדים – הרי אנחנו מדברים על פיתוח מקצועי, והשדה הטבעי שבו יבוא הפיתוח שלכם לידי ביטוי הוא מקום העבודה בהווה או בעתיד.

(מי שמעדיף להשתמש בכלים להערכה זו יכול להתחיל עם ניתוח SWOT , כלי מעולם הארגוני. לפי אתר Visionpoint, ניתוח SWOT הוא

אנליזה הבודקת את האירגון, פנימה והחוצה וממפה את יכולותיו הנוכחיות והעתידיות, בכדי לשקול מחדש את האסטרטגיה הארגונית, שתביא להצלחה גדולה יותר של הארגון. האנליזה הפנימית מהווה הערכה כוללת של הסביבה הפנימית באירגון, חוזקותיה וחולשותיה. ההסתכלות היא פנימית אך ההערכה נעשית בהשוואה למתחרים. האנליזה החיצונית בודקת את הסביבה החיצונית ואת יכולת הארגון להתאים את עצמו להתרחשויות בשוק, בכדי לשפר את ביצועיו ולמצב את עצמו טוב יותר מול מתחריו. אנליזת ה-SWOT יכולה להוות בסיס לקביעת יעדי החברה, הגדרת האסטרטגיה והטמעתה.

אין לשכוח שכולנו עסוקים, בין אם אנחנו משכירים את שירותינו ללקוח אחד (שכירים) או לקוחות רבים  (עצמאיים) ולכן, יש מקום לאמץ כלים מעולם העסקים כדי להאיץ את קצב צמיחת העסקים שלנו.

באמצעות השלבים תוכלו לאתר כיוונים שבהם תרצו להתקדם, החסמים שמונעים מכם את ההתפתחות, והצרכים הקיימים שאתם לא עונים עליהם. כדי לגשר על הפער הזה בין הרצוי והמצוי, יש להציב יעדים.

אחת הבעיות העיקריות עם יעדים היא הגדרתה. "בעוד שנה אהיה מידען יותר טוב" זה לא יעד בר-השגה – מה זה אומר "יותר טוב"? איך תדעו שהפכתם להיות יותר טובים? אפשר ללמוד איך לעבוד בשלושה מאגרי מידע חדשים. אפשר לצור קשרי עבודה עם עוד חמישה מידענים. אפשר להשתתף בעוד ארבעה כנסים וימי עיון. האם כל זה יהפוך אתכם למידענים יותר טובים? אי אפשר לדעת. אבל אם גיליתם פער בידע שלכם והגדרתם מהלך שימלא את הפער, יש מצב טוב שהמטרות הגדולות והמופשטות יותר יתגשמו גם הם.

בלוג ניהול בגובה העיניים מסביר למה חייבים להגדיר את היעדים לפני תחילת העבודה:

הגדרת המטרות הינה חלק חשוב, ראשוני ומרכזי לפני כל תחילת פעילות. הגדרת מדדים הינה קריטית על מנת שנוכל לדעת:
1. בסוף הפעילות: האם המטרות הושגו?
2. במהלך הפעילות: האם אנחנו מתקדמים לעבר המטרות, ובאיזה קצב?
זכרו: "מה שלא נמדד – לא מנוהל".

מודל נפוץ להצבת יעדים הוא מודל ה-SMART , ראשי תיבות לסוג היעדים שנציב לעצמנו.

הצבת יעדי SMART

Specific – מטרות ממוקדות ככל הניתן
Measurable – מטרות הניתנות למדידה, כדי שנוכל לדעת אם אנחנו מתקדמים לקראת היעד. המדידה לאו דווקא מספרית.
Achievable – מאד יפה לחלום, אבל חלומות לא יובילו אתכם להישגים מקצועיים. חייבים להציב יעדים שהם ברי-השגה. לא “בשנה הבאה ארוויח מיליון דולר בעבודה” אלא “בשנה הבאה אגיש בקשה מנומקת להעלאה במשכורת / בשנה הבאה אני אעלה את התעריפים שלי ב5%.”
Relevant – מדובר ה ביעד לפיתוח מקצועי, ויעד חייב לתאם את המטרות שלכם ואת הצרכים של הארגון בו אתם עובדים.
Time-bound – חתום בזמן. רובנו עסוקים ודוחים דברים בלי דד-ליינים לטובת הדברים שחייבים להיעשות כאן ועכשיו. אל תתנו ליעדים שלכם ליפול לקבוצה של דברים שדוחים למחר, כי מחר אף פעם לא מגיע. הציבו תאריך יעד (שהוא הגיוני ביחס לדרישות שניצבות מולנו בהשגת היעד – לדוגמה, מי שהציב לעצמו יעד "לקבל תואר בניהול מידע" ועוד לא התקבל ללימודים לא יוכל לחתום את יעד זה בשנה הקרובה.)

לאחר שהשגתם את היעד, הגיע הזמן להפוך את היעד הSMART ליעד SMARTER על ידי הוספת שני תהליכים:

Evaluate – האם היעד באמת שירת את המטרות שלכם? האם עמדתם בדרישות היעד ולוח הזמנים? אם לא, איך היה אפשר לשנות את היעד כדי שהיה אפשר להגיש אותו בצורה יותר מושלמת?

Re-Do – תחזור על מודל ה-SMART ותציבו לעצמכם עוד יעד שיקדם אתכם לכיוון המטרות המקצועיות שלכם.

יעדים מדידים

יש גם הסתייגויות למודל ה-SMART, ישנם קולות הטוענים שהשיטה יותר מסובכת מכפי שהיא צריכה להיות. יש האומרים שהמודל ארוך מדי, במיוחד למי שרוצה להציב לעצמו מספר יעדים בו-זמנית. בבלוג אהבה ואפקטיביות ישנו הסבר על מודל ה-MT המכיל רק שני פרמטרים. העקרונות הצבת היעדים במודל ה-MT מדברים על כך שהיעד צריך להיות מדיד (Measurable) ותחום בזמן (Time-bound). המחשבה שמאחורי המודל אומרת שרק יעדים ספציפיים הינם מדידים, ואז אין צורך לבחון את מידת הממוקדות של היעד.

המודל הזה לא מתייחס לאפשרות להשיג את היעד (Achievable) או להתאים את היעד למטרות (Relevant) כי אלו פרמטרים שניתנים לשינוי. מה שלא בר-השגה השנה יכול להיות בר-השגה בעוד שנה-שנתיים, ומכיוון שכל ארגון גם בוחן ומשנה את היעדים שלו, היעד שבחרתם יכול לעיתים להתאים ליעדים של הארגון שלכם, אך באותה מידה, הארגון יכול לשנות את היעדים שלו ואז העיד שבחרתם לא יתאים ליעד של הארגון.

מודל ה-SMART אמור להציב בפנינו יעדים שנוכל להשיג; מודל ה-MT נותן לנו להגדיר יעדים שהם קצת מעבר ל"אזור ההתפתחות הקרובה" (מונח מתחום החינוך, רמת ההישגים שאנחנו יכולים להשיג בעזרת מדריך או עמית יותר מנוסה). במודל ה-SMART חשוב להציב יעדים ברי-השגה כדי שלא נתאכזב מאי-השגת היעדים ונמשיך להציב ולהשיג יעדים בדרך להתפתחות מקצועית. מודל ה-MT מיועד לאלה שלא פורשים בקלות ויכולים לאתגר את עצמם קצת יותר.

מחברי הבלוג CPD23 הבינלאומי בנו תבנית ליעדי ההתפתחות מקצועית. התבנית תורגמה לעברית, אבל היא רק אחת מהדרכים לעקוב אחרי ההתקדמות שלכם לקראת היעדים שהצבתם לעצמכם.

לפי מאמר מאת אן ובסטר-ריט, "התפתחות מקצועית מתמשכת חיונית לשמירה על מקצוענות איכותית והיא אחריותו של כל איש מקצוע בכל תחום." זה נכון ביתר שאת בתחום שחייב להתפתח כדי לישר קו עם שינויים טכנולוגיים ולהתמודד מול מקורות מידע מחוץ למקצוע.

תוכנית "23 דיברות" מהווה כלי אחד מני רבים להתפתחות מקצועית אישית. אני מקווה שאפגוש  אתכם בהמשך, בימי עיון, בכנסים, בארגונים, ברשימות התפוצה וברשתות החברתיות.

מודעות פרסומת

דיבר 22: עולם הספרנות והמידענות הישראלי מחוץ לאינטרנט

אנשים שלא עוסקים בחיפוש ועיבוד מידע אולי יופתעו לשמוע, אבל חייבים להודות: לא כל המידע הדרוש לנו בחיים נמצא באינטרנט. לפעמים אנו נדרשים להתרחק מהמקלדת ולחזור לעולם הלא-וירטואלי. בעקבות מאמר ב"דה מרקר" על ההבדל בין מידענים לספרנים (והשאלה אם בכלל יש הבדל כזה) התעוררה סערה בכוס מים על הצורך ללמוד את המקצוע באופן פורמלי ופרונטלי. לא הייתה החלטה פה אחד בקרב העוסקים במלאכה, אבל דבר אחד כן ברור: בלי ללמוד ולהתחדש, מהר מאד איש המקצוע ימצא את עצמו נשאר מאחור. להלן מספר מסגרות ללימוד — תוכניות אקדמיות, ארגונים, וכנסים.

(הערה חשובה: שלא כמו בשאר הדיברות, רוב ה"כלים" שנסקור השבוע הם בתשלום. העולם הלא-וירטואלי הוא מקום יקר.)

לימודים אקדמיים:

תמונה מאת המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר אילן

אוניברסיטאות:

אוניברסיטת בר אילן

משך התוכנית: תואר ראשון: 3 שנים, תואר שני: שנתיים, דוקטורט: 4 שנים
מיקום: רמת אילן
תנאי קבלה: מופיעים באתר – תלויים בתואר הספציפי
מעניקה: תואר ראשון בטכנולוגיות אינטרנט ומידענות; תואר שני בתחומים הבאים: ניהול ידע ומידענות ארגונית, טכנולוגיות מידע, ניהול מידע במוסדות תרבות והשכלה ,מידע חברתי, משפטי ורפואי; דוקטורט
ראש התוכנית: פרופ' שפרה ברוסכון-ארביב
תיאור כללי: המחלקה ללימודי מידע  באוניברסיטת בר-אילן הינה הגדולה מסוגה בישראל והיחידה המעניקה תואר ראשון, שני ושלישי  בתחום זה.

אוניברסיטת חיפה

לאוניברסיטת חיפה יש שתי תוכניות לימוד התחום הספרנות ומידענות.

התוכנית למידענות וספרנות בפקולטה למדעי הרוח

משך התוכנית: יום בשבוע במשך שנתיים
מיקום: חיפה
תנאי קבלה: תואר ראשון בממוצע של לפחות 80
מעניקה: תואר שני ותעודת מידען וספרן מוסמך
ראש התוכנית: ד"ר רחל בן כנען
תיאור כללי: התוכנית למידענות וספרנות מכשירה את תלמידיה לקראת קבלת תעודת מידען וספרן מוסמך. זוהי תוכנית ייחודית בארץ המעניקה (בשונה מכל מקומות הלימוד של מידע ,מידענות וספרנות בארץ) תעודה אקדמית ומקצועית כאחד – תעודת מידען וספרן מוסמך.

החוג לניהול מידע וידע בפקולטה לניהול

משך התוכנית: יום בשבוע במשך שנה וחודש רצוף
מיקום: חיפה
תנאי קבלה: תואר ראשון בממוצע של לפחות 80
מעניקה: תואר שני ודוקטורט
ראש התוכנית: ד"ר דפנה רבן

תיאור כללי :החוג לניהול מידע וידע, אשר נוסד בשנת 2010, נועד להכשיר חוקרים ומנהלים. החוג מקנה ידע תיאורטי, כלים ומיומנויות בעולם המידע והידע. תכנית הלימודים משלבת תיאוריה, יכולות מחקריות ומיומנויות מקצועיות. התוכנית מקנה כלים לאיתור, דלייה וכרייה, ארגון ושימוש במידע.

האוניברסיטה הפתוחה

משך התוכנית: היקף של 200 שעות לימוד אקדמיות, מהן כ־40 שעות פרויקט גמר.
מיקום: תל-אביב
תנאי קבלה: מיומנות בעבודה במחשב, כולל היכרות עם האינטרנט; שליטה בשפה האנגלית; ריאיון אישי.
מעניקה: עד 6 נקודות זכות במדעי החברה להמשך לימודים לקראת תואר בוגר של האוניברסיטה הפתוחה
ראשי התוכנית: ד"ר אמיר ברנע (מלווה אקדמי),  גב' ענת קלומל (מרכזת מקצועית)
תיאור כללי: הכשרה מקצועית של אקדמאים בעלי רקע מגוון לעבודה כמידענים בתחומי דעת שונים,  בתעשיית המידע,  בחברות הייטק,  במרכזי מידע,  בספריות ובארגונים ציבוריים. היכרות עם מקורות מידע באינטרנט ומחוץ לאינטרנט דוגמת מומחים, עיתונות ועמיתים בארגון. לימוד, התנסות ורכישת כלי עבודה החיוניים למידען באיתור, בארגון,  באחזור, ביצירה,  בניהול,  בהפצה ובמכירת דוחות ומוצרי מידע לצורכי לקוחות עסקיים ובתוך חברות. התנסות ורכישת מיומנויות עבודה עדכניות בסביבת האינטרנט ובסביבות עבודה וירטואליות. הפקת מאגרי מידע  ניהול תוכן וארגון מידע בחברות, מחלקות וארגונים. למידת הסוגיות המשפטיות והאתיות של שימוש במידע כחלק מהעבודה.

 מכללות:

אורנים: המכללה האקדמית לחינוך

משך התוכנית: שנתיים יום בשבוע
מיקום: קרית טבעון
תנאי קבלה: תעודת בגרות
מעניקה: תעודת "ספרן מורשה" מטעם מכללת אורנים והמחלקה לספריות במשרד התרבות והספורט וכן 10 נ"ז אקדמיות ללומדים לתואר ראשון באורנים
ראשי התוכנית: ד"ר יעל פויס
תיאור כללי: רכישת השכלה אקדמית-מקצועית בתחום המידע למעוניינים להכיר אפשרות של קריירה כמידענים, ספרנים ומנהלי ידע בסביבות עתירות טכנולוגיה כגון: מוסדות חינוך ותרבות, מוסדות ממשל וציבור ועוד הלימודים מעניקים ידע עיוני ומעשי רחב באשר לתפקידיה החברתיים והתרבותיים של הספרייה לקהלי יעד שונים. הלומדים רוכשים מיומנויות לניהול ולארגון ספריות, כלים לשירותים טכניים וידע במשאבים ביבליוגרפיים ודליית מידע ממוחשב

המכללה האקדמית בית ברל

משך התוכנית: יום בשבוע (יש אפשרות ללמוד לימודי תעודה יומיים בשבוע שנה א' ולקצר את הלימודים בשנה)
משך הלימודים: תואר ראשון: 3.5 שנים, תעודה בספרנות: שנתיים, תעודה במידענות: שנה, תעודה בארכיונאות: שנתיים
מיקום: כפר סבא
תנאי קבלה:

  • ללימודי תואר ראשון: דרישות של או"פ
  • ללימודי תעודה בארכיונאות: אקדמיים; בעלי תעודת בגרות לאחר ראיון אישי
  • ללימודי תעודה בספרנות/מידענות: תואר B.A. עם ממוצע של 80 לכל הפחות.

מעניקה: תואר ראשון (בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה), תעודות "ספרן מורשה" ו"מידען מוסמך", תעודת "ארכיונאי מורשה".
ראש התוכנית: ד"ר גבי דותן
תיאור כללי: התכנית לניהול מידע וידע מאפשרת התבוננות במפגש שבין אנשים, מידע וטכנולוגיה. הסטודנטים בוחנים את מקום המידע בסביבות עבודה שונות מפרספקטיבה חברתית, פוליטית וטכנולוגית. הלימודים מקנים מיומנויות בתחום המידענות, הנחוצות לחיי היום יום והמשמשות תשתית עיונית למגוון מקצועות המידע. סגל המרצים במגמה כולל חוקרים בעלי ניסיון עשיר בניהול ארגוני מידע ובניהול ידע.

המכללה האקדמית גליל מערבי

משך התוכנית: 3 שנים
מיקום: עכו
תנאי קבלה: עמידה באחד מהתנאים הבאים:

  • ממוצע בגרות 8.2 ומעלה , ללא בחינה פסיכומטרית
  • ממוצע בגרות 7.8 – 8.2 וציון 500 ומעלה בבחינה הפסיכומטרית
  • בוגרי מכינות 30 +(מכינות בוגרים): ממוצע 82 ומעלה

מעניקה: תואר ראשון בלימודי מידע- רב תחומי של אוניברסיטת בר אילן
ראש התוכנית: ד"ר יהודה פלד
תיאור כללי: לימודי מידע מקנים שיטות ויכולות לעשות שימוש מושכל במידע  על סוגיו וייצוגיו השונים, לשם השגת יעד מוגדר כלשהו. מטרת הלימודים היא להכשיר את הסטודנט לאיוש עמדות מפתח בתחומי המידע השונים במרכזי מידע, בחברות עסקיות, בספריות, בארגונים ציבוריים ובתעשיית המידע כנותני שירותים וכמפתחי מאגרים וכלי דלייה חדישים. הלימודים מקנים ידע בהבנת מהות המידע ותפקידו בחברה ובשימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת.

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

לימודי תעודה
משך התוכנית:
3 שנים, יום בשבוע
מיקום: ירושלים
תנאי קבלה:

  • לבעלי תעודת הוראה ואקדמאים: ראיון אישי.
  • למועמדים שאינם אקדמאים: ציון משולב של תעודת בגרות ושל הבחינה הפסיכומטרית; ועדת קבלה; השלמת לימודי השכלה כללית בהיקף של 24 ש"ש.

מעניקה: תעודת ספרן-מידען מורשה
ראש התוכנית: ד"ר דניה אנזנברג
תיאור כללי: מטרת התוכנית היא להכשיר ספרנים-מידענים שינהלו ויפעילו ספריות ציבוריות ,ספריות במכללות אקדמיות, מרכזי משאבים בבתי ספר ומרכזי מידע טכנולוגיים.

לימודי תואר שני במידענות-ספרנות במערכות חינוך

  • משך התוכנית: 3 שנים, יום  שלם ועוד צהריים בשבוע
    מיקום: ירושלים
    תנאי קבלה:
  • תואר .B.A ותעודת הוראה או תואר .B.Ed
  • ניסיון של 3 שנים לפחות בעבודה חינוכית
  • ציון ממוצע של 80 לפחות בתואר הראשון
  • ריאיון קבלה
  • ידע מוקדם במיומנויות מחשב בסיסיות (office ויישומיו), באינטרנט ובשיטות מחקר

מעניקה: M.Ed ללא עבודת גמר עיונית
ראש התוכנית: פרופ' אלחנן אדלר
תיאור כללי:  מטרת  התכנית היא להכשיר אנשי מקצוע שישמשו כספרנים-מידענים בספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר וספריות אקדמיות ולאפשר למורים שעייפו מן ההוראה קריירה חדשה בתוך מערכת החינוך.  בנסיון לעודד מורים בפועל  למוד לתואר שני, במסגרת הסכם הקידום של עובדי הוראה ב"אופק חדש" יוכרו 120 ש"ב (4 ש"ש) מלימודי התואר השני כחלק מ-180 ש"ב הנדרשות לצורך קידום בדרגה.

 לימודי המשך:

היחידה ללימודי המשך, הטכניון

משך התוכנית: לימודי ערב יום בשבוע במשך שנה
מיקום: קמפוס שרונה בת"א או בקריית הטכניון חיפה
תנאי קבלה: תואר ראשון בממוצע של לפחות 80
מעניקה: תעודה במידענות
ראשי התוכנית: גב' ענבר יסעור וגב'  שרית חיים
תיאור כללי: תוכנית לימודי מידענות המוצעת בטכניון תכשיר את משתתפיה לאיתור מהיר ויעיל של פתרונות לצרכי מידע מגוונים, בהסתמך על שילוב קשת רחבה של מקורות מידע בעלי מוניטין ובהתבסס על הכרת תעשיית המידע. תוכנית לימודי מידענות תספק כלים להתמצאות בתוך עולם המידע המשתנה במהירות.

בנוסף, באתר פורום ניהול הידע בישראל יש רשימה של קורסים בודדים בתחום המידענות וניהול ידע. כמו כן, יש קורסים מתחום המידענות בהרבה מחלקות לתעשייה וניהול.

 ארגונים:

IFISH

הזכרנו את פורום IFISH בשבוע שעבר בהקשר של רשימת התפוצה של הארגון. בנוסף לשיח הוירטואלי, בפורום מקיים מפגשים רבעוניים עם הרצאות וגם משתתף בכנסים וימי עיון שונים ברחבי הארץ. כדאי להירשם לפורום (החברות בפורום חינם) כדי להישאר מעודכנים:

אס"י-אסמ"י

אס"י-אסמ"י

אגודת הספרנים ומידענים בישראל נוסדה בשנת 1966 כאגודה של ספרני ספריות מיוחדות ובשנות השבעים היא התרחבה לפעילות במוסדות להשכלה גבוהה. בשנת 2009 אס"י ואסמ"י (ארגון ספרני ישראל) התאחדו. הארגון החדש מייצג ספרנים ומידענים מספריות אקדמיות, ציבוריות, בתי ספר, וספריות מיוחדות.

מטרותיו העיקריות של  אס"י – אסמ"י הן:
קידום הספרן והמידען מבחינה מקצועית, חברתית וכלכלית
יצירת במה לשיתופי פעולה ולהחלפת דעות
פעילויות לחיזוק מעמדם המקצועי של חבריה

אס"י-אסמ"י מקיימת ימי עיון, הרצאות, סיורים והשתלמויות (חינם לחברי הארגון, בתשלום לאנשים מבחוץ). חברות באס"י-אסמ"י גם מקנה הנחנה להשתתפות בכנסים מקצועיים ובקורסים.

דמי הרשמה: 225 ש"ח לשנה לעובדים בהיקף של 50%-100% משרה. 150 ש"ח לגמלאים וסטודנטים העובדים פחות מ-50% משרה. סטודנטים – שנה ראשונה של חברות חינם.

פורום מנהלי הידע בישראל

פורום ניהול ידע

פורום ניהול הידע בישראל פועל להיות מקור ורשת ידע מקצועיים ומובילים עבור כל העוסקים בניהול ידע בישראל. בפורום חברים אנשי מקצוע מארגונים שונים, יועצים, מנהלי ידע ואחרים המעוניינים לקדם את נושא ניהול הידע.

הפורום נוסד בשנת 2001 על ידי אנשים שעבדו בניהול ידע בארגונים יוזם ומייסד הפורום הוא יגאל חמיש.

דמי החברות בפורום הם 110 ₪ (55 ₪ לסטודנטים לתואר ראשון), שלא כולל דמי כניסה לכנס השנתי. פרטים והרשמה דרך אתר הפורום.

פימ"ת

פימ

בשיתוף עם מכון היצוא, הפורום המקצועי למודיעין תחרותי מציעה מגוון ימי עיון ומפגשים, ומוציא לאור את "אינטליג'נס", המידעון המקצועי של אנשי המודיעין התחרותי בישראל. אתר האינטרנט של הפורום לא מעודכן באופן שותף, ודף הפייסבוק לא משמש כמקור רשמי של מידע. לקבל מידע על חברות — יתרונות ההצטרפות לפורום ועלות החברות — יש לפנות לאבנר פורטנוי ממכון היצוא במייל או בטלפון 03-5142874.

כנסים:

CC: Norsk Caravan Club http://www.caravanklubben.no/index.cfm?pArticleId=15662

אנחנו בעיצומה של עונת הכנסים בעולם הספרנות והמידענות. בשבועיים האחרונות היו לנו כנס Multiידע, מפגש של פורום IFISH, ומפגש של פימ"ת. לפנינו יש יום עיון וסיור של אס"י-אסמ"י, הרצאות במכון הייצוא, ימי עיון באוניברסיטת חיפה והכנס הגדול של השנה, INFO 2014, הידוע יותר בשמו הלא-רשמי, "כנס טלדן".

יש מספר אירועים המתקיימים באופן סדיר:

שנתי

INFO

"כנס טלדן" מתקיים מדי שנה בחודש מאי, זו השנה ה-29 ברציפות, והפעם מתפצל על פני 2 ערים: יומיים הראשונים בתל-אביב ויום האחרון בירושלים.

בכנס המידע משתתפים מיטב המומחים בישראל למידע דיגיטאלי לצד מומחים לתחומי התוכן הדיגיטאלי, מאגרי המידע והטכנולוגיות החדשות ממגזרי המידע המובילים באירופה ובארה"ב. הספרנים והארכיונאים לא נשארים לאחור: גם להם יש מושבים בכנס.

תוכנית הכנס גדושה. יש ללחוץ על שם של כל מושב לראות את שמות המרצים והרצאות ולוח זמנים מדוייק.

כנס טלדן הוא הכנס היקר ביותר בעולם הספרנות והמידענות: 820 ₪ ליום (690 ₪ למוסדות חינוך), 1,200 ₪ ליומיים השתתפות ו-1,800 ₪ לכל שלושת ימי הכנס. המחיר כולל אוכל, אבל לא חנייה. יש מחיר מוזל לחברי אס"י-אסמ"י ומחיר מוזל לסטודנטים (295 ₪ ליום). כדאי לסטודנטים לבדוק במוסדות הלימוד שלהם; לחלק מהמוסדות יש הסכמים מיוחדים – לדוגמה, בשנה שעברה סטודנטים מהמכללה האקדמית גליל מערבי קבלו יום השתתפות (בלי אוכל ובלי חנייה) במחיר של 150 ₪.

במושב בלוגים, רשת וקהילה תהיה הרצאה על תוכנית "23 דיברות"  (יום ג', 13.5.14)

Multiידע

מעל ל-30 שנה מרכז הספר והספריות בישראל מפיק את כנס הספרנים והמידענים Multiידע בסוף פברואר. מטרות הכנס הינם:

  1. להיחשף לתחומי המקצוע המעשיים והמעודכנים.
  2. להעלות את הסוגיות החשובות שעולם המידע המשתנה מציב כיום בפני ספרנים, מידענים וארכיונאים ולהציג פתרונות ודרכי התמודדות, בארץ ובעולם.
  3. להתעדכן בחזית הידע, בחידושים, בהתפתחויות ובשיטות עבודה חדשניות, ולהצטייד בכלים הדרושים לעבודת הספרן/מידען והארכיונאי כיום, כדי להיענות טוב יותר לצורכי המשתמשים, ולספק שירותי מידע וספרייה וארכיון אפקטיביים, איכותיים ויעילים.
  4. להכיר תחומי מקצוע מקבילים המתמחים ומתמודדים עם מציאות עולם המידע המשתנה.
  5. להיחשף לעבודתם וניסיונם של עמיתים ומומחים, לפתח דיון, ולהחליף דעות.
  6. לתרום ידע ומומחיות לעמיתים למקצוע כהזדמנות לקבלת משוב מקצועי.
  7. לעודד שיתופי פעולה בין עמיתים וארגונים מהארץ ומחו"ל, כמנוף להתייעלות.
  8. להתעדכן במגמות ובהתפתחויות שחלו בעולם התרבות, הספר, הכתיבה והיצירה.

ורד רובין, ספרנית במחלקת הדרכה ויעץ בספריה המרכזית, המכללה האקדמית בית ברל, סיכמה חלק מההרצאות שהועברו השנה.

כנס מחקר: מידע וידע

כנס באוניברסיטת חיפה המתקיימת בסביבות סוף נובמבר. תקצירים ומצגות מהכנס של 2013 נמצאים באתר החוג לניהול מידע וידע של אוניברסיטת חיפה.

תיאור הכנס:

הכנס השנתי של חוקרי המידע והידע הוא הזדמנות למפגש חוקרים המתעניינים בחברת המידע על כל גווניה ומעוניינים לשתף בפירות מחקריהם בתחומים כגון: מידע בתחומי הדעת השונים, מידע ותרבות, אוריינות מידע, אחזור מידע, רשתות חברתיות, למידה והוראה בסביבות טכנולוגיות, כלכלת מידע, משחקים רציניים, ספריות וספרנים, ארכיונים וארכיונאים, מידע ועסקים, מידע וניהול, פילוסופיה של המידע, סוציולוגיה של המידע, ניהול ידע, מידע וארגונים, למידה ארגונית, Big Data, Data Science.
הכנס הוא אינטרדיסציפלינרי ומיועד לחוקרים מרקע מגוון, כגון: מידע וידע, ספרנות, ארכיונאות, תקשורת, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מערכות מידע, מחשבים וכיוצ"ב.

 כנס מנהלי ספריות

לקראת סוף אוקטובר מרכז הספר והספריות מקיים כנס למנהלי ספריות ציבוריות.

מפגש המנהלים, המתקיים אחת לשנה בכנס מקצועי זה, הינו חוויה אמיתית. תחושת המשפחתיות והאווירה הנעימה מאפשרים שיח פתוח, החלפת דעות וחיזוק הקשר בין המשתתפים לטובת עתיד הספריות, חיזוק מעמד הספרן ותרבות הקריאה בישראל.

תקצירים ומצגות מכנס 2013 ומשנים קודמות נמצאים באתר מרכז הספר והספריות.

 כנס פורום מנהלי הידע בישראל

מתקיים בסוף החורף/תחילת אביב מאז 2010. התחיל בתור unconference (כנס לא-מובנת) ועבר למתכונות דומה לכנסים אחרים. מצגות מכנס ניהול הידע 2014 הועלו לגוגל דרייב.

פעמיים בשנה:

המגמה לניהול מידע וידע, המכללה האקדמית בית ברל

ימי עיון על הקשר בין תיאוריות התחום לפרקטיקה בשדה. מתקיימים בסוף כל סמסטר אקדמית, לרוב ביום רביעי האחרון של הסמסטר ולא עולים כסף. מידע על תוכניות ימי העיון מתפרסם באתר המכללה בסמוך ליום העיון.

רבעוני:

IFISH

מפגש בנושא חידושים בעולם המידע ועבודת המידען. מתקיים במכון הייצוא, רח' המרד 29 בתל-אביב. המפגשים פתוחים לחברי IFISH ועולים 60 ₪ למפגש.

מצגות ממפגשים קודמים זמינים ב-slideshare של בעלות הפורום, שרית חיים וענבר יסעור.

פורום מנהלי הידע בישראל

בנוסף לכנס השנתי, הפורום מקיים מפגשים בני 3 שעות מדי רבעון.

לא סדירים:

  • החוג לניהול מידע וידע של אוניברסיטת חיפה מקיימת מספר ימי עיון לאורך השנה. מידע על הכנסים וימי עיון של החוג נמצאים באתר החוג.
  •  הספרייה באוניברסיטת חיפה גם היא מקיימת ימי עיון רבים בנושאים הקשורים לחיבור בין ספרנות לבין העולם היותר רחב של מידע. רשימת ימי העיון ושאר אירועי הספרייה מופיעים באתר הספרייה.
  • מערך הספריות של אוניברסיטת תל-אביב מקיים מספר רב של ימי עיון, הרצאות ושיחות. רשימת אירועי הספריות נמצא באתר הספריות.
  • אוניברסיטת בר-אילן מציעה מספר הרצאות וימי עיון בנושאים הקשורים לעולם הספרנות והמידענות. האירועים מתפרסמים באתר האוניברסיטה סמוך למועד.
  • המרכז ללימודי יצוא של המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי מציעה מספר ימי עיון בנושאים הקשורים לחיפוש מידע. לפרטים על ימי עיון והסדנאות הבאות, כנסו לאתר המרכז.
  • האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע מקיימת סדרה ארוכה של ימי עיון והשתלמויות, שחלקם גם מתאימים לספרנים ולמידענים. פרטים באתר האיגוד.

כנסים/ימי עיון/מפגשים החודש (רשימה חלקית):

  • ב-10.3 יתקיים כנס Digit השלישי. הכנס, בחסות בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, עוסק באתגרים התוכניים והטכנולוגים מולם מתמודדת העיתונות המקוונת בישראל, ויהיה הרבה מידע על תכנים וכלים אינטרנטיים שיכולים לשמש גם את ציבור המידענים. הרשמה באתר הכנס.
  •  ב-19.3 יתקיים יום עיון ספריות ברשת באוניברסיטת חיפה. יום עיון יעסוק בגישה פתוחה, פרויקט כתבי עת אלקטרוניים בעברית של JSTOR, אוריינות מידע לסטודנטים, הסכמי מאגד, ויצירת ערך לספריות אקדמיות. הההשתתפות ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש.
  • ב-27.3 יתקיים יום עיון וסיור של ארגון אס"י-אסמ"י בשיתוף עם יד יצחק בן צבי. תוכנית היום באתר אס"י-אסמ"י; הרשמה דרך מזכירות אס"י-אסמ"י בטלפון    077-2151800  או בדוא"ל.
  • ב-31.3 יתקיים המפגש הקרוב של פורום פימ"ת. פרטים נשלחו לחברי הפורום. אנשים שטרם הצטרפו לפורום מוזמנים ליצור קשר עם אבנר פורטנוי ממכון היצוא במייל או בטלפון (03-5142874) לקבלת פרטים.

 שבוע הבא: התפתחות מקצועיות אישית

דיבר 21: ספרנות ומידענות ישראלית באינטרנט

למרות ריבוי הערוצים להעברת מידע בסביבה של ווב 2.0, עולם הספרנות ומידענות הוירטואלית בארץ מתמקדת בשני ערוצים: דוא"ל ופייסבוק. השבוע נסקור את קבוצות הדיון באינטרנט – המקומות בו תוכלו לשאול שאלות, לקבל השראה, וליצור קשרים.

רשימות תפוצה בדואר אלקטרוני:

ספרנים ומידענים

רשימת התפוצה ספרנים ומידענים מנוהלת בפלטפורמת "יאהו גרופס". לפי התיאור הרשמי, הקבוצה היא:

קבוצת עניין לספרנים ומידענים.
עיקר הפעילות הנה של ספריות בתי ספר וספריות ציבוריות.
מוזמנים מידענים ואנשי חינוך וכן אנשים שמתעניינים בפן החברתי והתרבותי של המידע והאופן שבו הספריות משרתות את קהילותיהן בהקשרים אלה

רוב הפוסטים הם אומנם מפרי עטם של ספרני ספריות ציבוריות ובתי ספר, אבל יש קבוצה לא מבוטלת של ספרני ספריות אקדמיות גם. כמעט ואין דיונים במידענות עסקית ומסחרית. יש כמעט 250 חברים בקבוצה, אבל רק עשרות פוסטים בחודש ממוצע. (היסטורית, מספר הפוסטים עולה דרמטית בחודש ינואר וחוזר לממוצע בחודש פברואר.) הקבוצה סגורה וחייבים את אישור מנהלי הקבוצה בכדי להצטרף.

איך נרשמים?

safranymחייבים לצור חשבון יאהו כדי להירשם לקבוצת ספרנים ומידענים. כשנכנסים לדף של הקבוצה ולוחצים על הכפתור Join Group, המערכת תיקח אתכם לדף הרשמה. כמה שזה נשמע מוזר, יש אפשרות להירשם ליאהו דרך חשבון בחברה היריבה, גוגל.

yahoo_acct

לאחר שתרשמו לחשבון יאהו, תוכלו לבקש חברות בקבוצת ספרנים ומידענים. תצטרכו לבחור אם אתם רוצים לקבל מיילים אחד אחד או מקובצים, להוכיח שאתם בני אדם ולא רובוטים, ולהסביר למנהל הקבוצה למה אתם רוצים להצטרף. יש גם אפשרות לציין שאתם רוצים לקבל את המיילים לכתובת המייל הפרטית שלכם ולא לכתובת החדשה שהנפיקה יאהו עבורכם בפתיחת החשבון.

yahoo_request

בפעם הבאה שמנהל הקבוצה יקרא מייל, הבקשה תאושר ותתחילו לקבל מיילים לכתובת שרשמתם. מכאן, אין כל צורך להיכנס לאתר יאהו כדי לנהל את ההשתתפות בקבוצה; הכל הולך דרך הדואר האלקטרוני.

IFISH

IFISH- The Israeli Forum for Information Specialists in Hitech – נוסד ב-2001 ומנוהל על ידי המידעניות שרית חיים ועינבר יסעור. חברי הפורום נפגשים בתל אביב פעם ברבעון להתעדכן בכלים ומידע חדש בתחום המידענות העסקית ומסחרית (לאו דווקא בהיי-טק), ובין המפגשים חברי הפורום פעילים מאד ברשימת התפוצה של IFISH.

לאחרונה יונת אופיר, חברה בקבוצה, העלתה קובץ ובו היא רכזה שנים של ידע שעבר דרך רשימת התפוצה.

רשימת התפוצה IFISH מנוהלת בפלטפורמה של גוגל גרופס, אבל כמו רשימת התפוצה ספרנים ומידענים, לאחר ההרשמה אפשר לנהל חברות דרך דוא"ל ואין צורך להיכנס לאתר גוגל.

איך נרשמים?

תהליך ההרשמה לIFISH- די דומה לתהליך ההרשמה לרשימת התפוצה ספרנים ומידענים. גם כאן תצטרכו ליצור חשבון גוגל או להשתמש בחשבון גוגל הקיים, וגם כאן אפשר להגדיר כתובת אחרת לקבלת הדואר.

בכניסה לדף של הקבוצה בגוגל גרופס תראו שתי אפשרויות: לבקש חברות או ליצור קשר עם בעלי הקבוצה. בפועל, שתי האופציות מובילות לאותה המטרה.

ifishלוחצים על "הגש בקשה לחברות", ונפתח טופס הבקשה. בעלי הקבוצה מבקשים לדעת את מקום העבודה ושם התפקיד כדי לשמור על הרמה הגבוהה של דיונים בקבוצה.

ifish_requestקבוצת הפייסבוק של IFISH פחות פעילה ולרוב משמשת שופר להודעות המארגנות ולמודעות דרושים. חשבון הטוויטר של הפורום כמעט ולא פעיל בין המפגשים.

IL-LIBRARIES-RDA

עולם תיאור הספרים בקטלוגים של ספריות (אקדמיות וציבוריות) עובר בימים אלו שינוי והכללים הישנים והטובים שכולנו למדנו מפנים את המקום לכללים החדשים הנהוגים בארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, צרפת, ועוד מקומות בעולם. לפני כשבוע נחנכה רשימת תפוצה חדשה שמטרתה היא דיון בכללים החדשים והיישום שלהם בספריות בארץ. בעלי הרשימה הזמינו מקטלגים, ספרנים ומידענים מהארץ והעולם המתעניינים בנושא קטלוג עם כללי RDA.

איך נרשמים?

נכנסים לדף הבית של הרשימה, השוכנת בשרתים של אוניברסיטת תל-אביב.

RDA-IL

לוחצים על

Join or leave the list or change setting

RDA-IL-request

רושמים כתובת מייל לקבלת ההודעות ושם מלא (חשוב מאד – בלי שם פרטי וגם שם משפחה, או לפחות שני מילים המופרדים ברווח, המערכת לא תשלים את ההרשמה). אין צורך לשנות את הגדרות ברירת המחדל של השרת. לוחצים על Join IL-LIBRARIES-RDA כדי להשלים את ההרשמה.

תקבלו מייל המאשר שבקשתם להצטרף לקבוצה ועוד מייל כאשר בעלי הקבוצה מאשרים את הבקשה. כמו בשתי הרשימות האחרות, לאחר סיום ההרשמה אין צורך להיכנס שוב לדף הבית של הרשימה אלא אם כן רוצים לשנות הגדרות או לחפש בארכיון הרשימה.

בפייסבוק:

פייסבוק גם הפך לזירה פעילה בתחום הספרנות, ועוד יותר בתחום המידענות. לרוב, תמצאו ברשימות התפוצה מידע יותר ממוקד וספציפי, ובפייסבוק מידע יותר כללי. מאד חשוב להיכנס לתגובות בדיונים בפייסבוק — רוב הידע שאפשר לדלות נמצא בדיונים ולא בפוסט המקורי.

כדי להצטרף לדיונים בקבוצות של פייסבוק, חייבים חשבון בפייסבוק. למי שעוד אין חשבון כזה מוזמן לקרוא בדיבר 6 איך נרשמים.

איך נרשמים לקבוצות בפייסבוק?

לאחר הכניסה לפייסבוק, ניגשים לדף של הקבוצהרעיונות וטיפים. מידע בנושאים כמו : משרות חמות, כנסים, מקומות התמחות, עדכונים ומפגשים עם מידענים מארגונים שונים.  ולוחצים על הכפתור 'הצטרף/הצטרפי לקבוצה". אם הקבוצה מוגדרת כקבוצה פתוחה, מכאן והלאה תקבלו הודעות מהקבוצה בפיד שלכם (במצב הטוב – ראו את הביקורת על הפיד של פייסבוק בדיבר 6). גם יש אפשרות להיכנס לכל קבוצה באופן יזום בתפריט "קבוצות" בצד הימין של כל דף בפייסבוק. אם קבוצה מסוימת מבין הקבוצות שלכם לא נמצאת ברשימה, לחצו על המילה "עוד" שתופיע בצידו השמאלי של המילה "קבוצות" עם העכבר שלכם והקבוצה נמצאת איפשהו בתוך אזור הקבוצות.

groups

אם אתם מנסים להצטרף לקבוצה סגורה, לחיצה על הצטרפות תשלח את הבקשה למנהלי הקבוצה. ותקבלו הודעה בתוך רשימת ההודעות (סמל הגלובוס למעלה בצד ימין) כאשר יש אישור לבקשת ההצטרפות.

notifications

קבוצות בפייסבוק:

כיכר מידענים- הבמה של הסטודנטים ללימודי מידע

kikarFB

אל תתנו לשם להטעות אתכם — למרות פוסט פה ושם, הקבוצה כבר מזמן לא חגה סביב לימודים. לפי הגדרת הקבוצה, "כיכר המידענים" היא

הקבוצה המקצועית למידענים, מנהלי ידע, אנשי עריכת תוכן ואנשי מקצוע מתחום המידע. מקום להחלפת מידע, רעיונות וטיפים. מידע בנושאים כמו: משרות חמות, כנסים, מקומות התמחות, עדכונים ומפגשים עם מידענים מארגונים שונים.

לרוב, נקודת המבט של המשתתפים נוטה לזו של אנשים המתחילים את דרכם. לדוגמה, דיון על כנס מסוים גם יכלול דיון על עלויות, דבר שפחות יופיע בקבוצות יותר אמידות.

הקבוצה, בעלת כמעט 400 חברים, הינה קבוצה סגורה.

ניהול תוכן דיגיטאלי

nihulFB

קבוצת ניהול תוכן דיגיטאלי היא הבית של כלים לניהול ידע ומידע, ועל הדרך גם מכילה הרבה מידע לעבודה מידענית. לפי הגדרות הקבוצה:

קבוצה שוחרת דעת בנושאים הבאים: כלים מתוקשבים לניהול מידע, כלים לניהול תוכן, כלים מתוקשבים לעיבוד מידע, שיטות להפצת מידע דיגיטאלי, כלים להתאמת מידע אישי.

בלוג הבית האחורי של קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי, שהיה אמור לרכז את הידע המצטבר בקבוצה, לא מעודכן כבר כמעט שנתיים.

הקבוצה, בעלת מעל ל-1100 חברים, הינה קבוצה פתוחה.

מידע וספרנות

safranutFB

בהרבה מובנים, קבוצת מידע וספרנות היא תחנת ביניים בין רשימת התפוצה ספרנים ומידענים וקבוצת הפייסבוק ניהול תוכן דיגיטאלי. יש יותר דגש על טכנולוגיה מאשר ברשימת התפוצה, ויותר דגש על ספריות (במיוחד ספריות אקדמיות) מאשר בקבוצת ניהול תוכן, למרות שיש הרבה כפילות בפוסטים שעולים בשתי הקבוצות.

ההגדרה הרשמית של קבוצת מידע וספרנות היא:

קבוצה מקצועית פתוחה בתחום הספרנות, מידענות ואינטרנט

הקבוצה, בעלת מעל ל-700 חברים, הינה קבוצה פתוחה.

יש גם קבוצות יותר ייעודיות בפייסבוק – למנהלי ספריות ציבוריות, למקטלגים בתוכנית אל"ף, סטודנטים במוסדות המעניקות תארים בלימודי מידע וכו'. לרוב, תקבלו את המידע על קבוצות אלו, במידה וזה רלבנטי, במקום הלימודים או העבודה.

לינקדאין

בנוסף לרשימות התפוצה והקבוצות הפעילות בפייסבוק, יש מספר קבוצות בלינקדאין. למרות שלינקדאין אמור להיות זירה יותר "מקצועית" ופייסבוק יותר "חברתית", הקבוצות בפייסבוק הרבה יותר פעילות. גם יש הרבה כפילות בין הקבוצות בלינקדאין – תראו את אותו הפוסט מאותו המחבר בכמעט כל פורום פעיל.

על ההרשמה ללינקדאין דיברנו בדיבר 6.

להלן רשימה של קבוצות בלינקדאין שהראו סימני חיים בשנה האחרונה:

מודיעין תחרותי

קבוצה פרטית (הרשמה מותנת האישור בעל הקבוצה) עם קרוב ל-300 חברים. לרוב מתפרסם בקבוצה סדנאות, קורסים, ווובינרים בתחום המודעין התחרותי. תיאור רשמי של הקבוצה:

הקבוצה עוסקת בסוגיות בסיסיות ומתקדמות בתחום מודיעין
תחרותי עסקי. מטרת הקבוצה להחליף דעות, רעיונות ולהציג שאלות בכל ענין הקשור לתחומי העניין של חברי הקבוצה. הודעות ניתן לכתוב הן בעברית והן באנגלית

The Israeli Association of Libraries and Information Centers

הקבוצה של ארגון אס"י-אסמ"י (לא ברור למה זה מתנהל באנגלית ולא בעברית).  קבוצה פתוחה עם מעל ל-150 חברים. חוץ מהודעות של אס"י-אסמ"י, פוסטים שעולים לקבוצה גם עולים לקבוצת מידע וספרנות או ניהול תוכן דיגיטאלי בפייסבוק.  מטרות הקבוצה:

The Association's goals:
To support and advance the profession
To create opportunities for cooperation and exchange of ideas
To create and sponsor activies which further enhance knowledge and skills

 

מידענים ומידענות בישראל

הקבוצה הגדולה מלינקדאין למידענים בארץ, עם מעל ל-500 חברים. שילוב של כיכר מידענים ורשימת התפוצה של  IFISH  פלוס חומרים מהעולם הרחב. מטרת הקבוצה:

הקבוצה נפתחה על מנת ליצור סביבת קשרים מקצועיים עבור מידעניות ומידענים בישראל. למרות שמתפקידינו למצוא מידע, לרוב אנו לא נחשפים בפני אחרים.
הקבוצה ב-LinkedIn תאפשר לכולם להיות שותפים לקידום המקצוע בישראל ודרך קשרים עם קבוצות דומות כגון (AIIP) לפרסם את יכולות הקבוצה.

הקבוצה הוקמה על ידי יוחנן ו. והנכם מוזמנים ליצור קשר דרך quid@quid.co.il

  איך נרשמים לקבוצות בלינקדאין?

הוראות בסיסיות של תפעול אתר לינקדאין נמצאים בדיבר 6. לאחר פתיחת חשבון באתר, אפשר לגשת לדף של כל אחת מהקבוצות וללחוץ על Join Group.

linkedin

בקשת הצטרפות תשלח לבעל הקבוצה, ותקבלו הודעה למייל השייך לחשבון שלכם כשיאשר הבקשה.

משימת השבוע

השבוע, תיכנסו למספר קבוצות ותראו מה יש לדיון המקוון של עולם הספרנות ומידענות בארץ להציע לכם. האם החומר שמצאתם עונה על הצרכים שלכם?

אם כן – תצטרפו לקבוצות, תשאבו מידע ותתרמו מהידע שלכם.

אם לא – תחשבו על מה חסר לכם בדיון המקוון. האם יש קבוצה שהייתה יכולה לענות לצרכים שלכם אבל לא ממצה את הפוטנציאל? תיכנסו לקבוצות, תתרמו מהנסיון שצברתם, ותעזרו לקבוצה להוסיף עוד רבדים ותחומים לבנק הידע. אם לא, אולי תשקלו לפתוח קבוצה למלא את הפער.

אם יש המלצות לקבוצות פעילות אחרות, תכתבו את שם הקבוצה וכתובת דף הבית שלה בתגובות, ונאסוף את כולם בדף אתרים מומלצים.

שבוע הבא: עולם הספרנות והמידענות מחוץ לאינטרנט

דיבר 20: שיתוף סימניות

כבר מזמן תם עידן השימוש במחשב אחד. כיום אנו משתמשים במחשב בעבודה, מחשב בבית, סמארטפון, טאבלט, ואולי יותר מאחד בכל קטגוריה. יש אתרים שאנחנו שומרים במועדפים המתאימים רק למכשיר אחד, כגון קישוריות הקשורות לעבודה, אבל לרוב, נרצה שהאתרים השימושים ביותר יהיו זמינים לנו מכל מכשיר. בנוסף, רוב האנשים עובדים עם יותר מדפדפן אחד, בין אם זה מבחירה או מאילוצי מקום העבודה. אם נוסיף לכך את הגישה למועדפים שלנו ממחשבים ציבוריים או הרצון לסמן הרבה יותר קישוריות ממה שיכולה שורת מועדפים אחת להכיל בנוחות, הקושי עולה עוד יותר.

כתובות URL הם ספר הטלפונים הפרטי שלנו לאינטרנט. כפי שלא נסתפק יותר באלפון מודפס ליד הטלפון הקווי בבית, אין סיבה להסתפק בשורת המועדפים בדפדפן זה או אחר. אנחנו יכולים לשים את כל הסימניות שלנו באתר המיועד לכך ושיתן לנו מגוון אפשרויות להוסיף על הקישוריות מידע.

אחד מהיתרונות של אתרי שיתוף סימניות הוא האפשרות לצור פולקסונומיה — מיפתוח ייחודי לקהל המשתמשים שלכם. המונח "פולקסומוניה" הוא גם ייצור של עידן הווב 2.0 ונטבע רק ב-2004. ד"ר ג'ני ברונשטיין מאוניברסיטת בר-אילן הגדירה את מאפייני הפולקסונומיה בהרצאה בכנס "מולטי-ידע" בשנת 2008:

  • פולקסונומיה היא מתודולוגיה למיון תכנים לפי קטגוריות נושאים המוצעות על ידי משתמשי האתר
  • התגים הנקבעים על ידי המשתמשים ונאספים בענן הנושאים ועוזרים ביצירת הטקסונומיה הפופולרית שנקראת פולקסונומיה
  • מבנה הפולקסונומיה שטוח ואין קשרים בין התגים

 עדיין אין מונח מקובל ל"פרסונומיה" – סוג של פולקסונומיה המבוסס על המיון של אדם בודד, בלי קשר לקבוצה – ונוטים לעבור למונחים יותר רשמיים כמו "מטהדטה מחולל אישית".

עם השנים קמו ונפלו הרבה אתרי שיתוף סימניות. כשעברה הסערה, נשארו בשטח שני סוגי אתרים: אלה (כדוגמת Reddit  ו(StumbleUpon– שמיועדים לשיתוף קישוריות אבל לא לשמירתם לטווח הארוך ואלה (כדוגמת האתר שנסקור למטה) שמיועדים לשמירת סימניות לטווח ארוך, ועל הדרך נותנים לנו מנגנון ללחשוף את הרשימות שלנו לעולם הרחב.

בהרצאה במכון מופ"ת המידענית תמי נויטל הסבירה למה עדיף לעבוד עם אתר שיתוף שימניות במקום לשמור את כל המעודפים במחשב:

Delicious – דלישס

דלישס הוא הוותיק בין אתרי שיתוף סימניות. הוא נוסד בשנת-2003 ונרכש על ידי יאהו ב-2005. בתחילה היתה לדלישס כתובת מסובכת, del.icio.us, והייתה הרגשה של קהילה אליטיסטית, אבל שנתיים לאחר הרכישה על ידי יאהו האתר עבר לכתובת הנוכחית והיותר ידידותית – delicious.com.

למרות ההצלחה של דלישס, כנראה שהאתר לא הניב את הפירות שיאהו ציפו להם, ובדצמבר 2010 הודלף מזכר פנימי שדיבר על סגירה מתוכננת של האתר. בעקבות הדליפה, משתמשים רבים עברו לאתרי שיתוף סימניות חלופיים. באפריל 2011 דלישס נמכר לחברת Avos, והחברה החדשה שינתה את תנאי השירות באופן שרבים מהמשתמשים שנותרו לא רצו לקבל. (בין היתר, היה אסור להעלות קישוריות של אתרים המשמיצים אחרים, אתרים פורנוגרפיים, ואתרים בעלי תכנים פוגעניים — אבל החברה לא הגדירה את המונחים. העונש להעלאת קישוריות לא-ראויות היה מחיקה של כל הסימניות שנשמרו על ידי אותו המשתמש.) בעקבות השינויים היתה עוד נטישה מאסיבית, ומאז ועד היום מנסה דלישס להחזיר עטרה ליושנה.

למרות הנטישה, רבים מהשתמשים הישראליים נשארו עם דלישס, אבל ערך השיתופיות באתר ירד לאחר שחברת Avos החליטה למחוק את כל הסימניות של כל משתמש שלא אישר באופן אקטיבי את תנאי השירות החדשים, ולכן המאגר של דלישס מלפני הקיץ של 2011 יחסית דל.

אולי כל ההיסטוריה הזאת היא הסיבה שמדריכי השימוש בדלישס בעברית כולם ישנים, מלפני הרכישה על ידי Avos.

delicious_open

כדי להירשם לדלישס נכנסים לאתר ולוחצים על Join Delicious.

delicious_signup

אפשר להירשם דרך חשבון הטוויטר, פייסבוק, או גוגל. אפשר גם לעשות חשבון שלא קשור לאחת המרשתות החברתיות אלא קשור רק לכתובת המייל. דלישס לא מעודד את זה — שיתוף סימניות אמור להיות תהליך חברתי, אז למה לא לקשר אותו עם שאר הפעילויות החברתיות ברשת? (הבעיה היא שבפועל, לרוב האנשים "שיתוף סימניות" זה בעיקר בינם לבין עצמם, אז אין סיבה לקשר את האתר עם הפייסבוק, למשל.)

delicious_start_screen

חייבים לאשר את החיבור בין הרשת החברתית/חשבון הדוא"ל לבין דלישס.

delicious_googleplus

כמובן שתתבקשו להגדיר סיסמה לאתר.

delicious_googleplus1

כדי להוסיף קישורית חדשה, לוחצים על "Add Link" בתפריט שבצד שמאל.

delicious_homescreen

יעלה חלון קופץ ובו אפשרות להקליד את URL העמוד שנרצה לשומרו.

delicious_add_link

לאחר שנלחץ על Add link יופיע חלון קופץ אחר, שיאפשר לנו להוסיף תגיות (פולקסונומיה) ואף יציע תגיות משלו. לוחצים על Save link כדי להכניס את הקישורית לתוך החשבון דלישס שלנו.

delicious_add_link1

אין צורך להיכנס לאתר ולחזור על התהליך לכל קישורית. אפשר להיכנס לדף הכלים של האתר ולהוריד פלאג-אין לדפדפן כרום או לפיירפוקס שיוסיף את האפשרות לשלוח קישורית מכל דף שנבקר בו לחשבון הדלישס על ידי לחיצה ימינית ובחירת האופציה המתאימה מהתפריט שנפתח. למי שמעדיף לא להתקין פלאג-אין, יש גם כפתור שנוכל לשים בשורת המועדפים שלנו: כשמבקרים בדף שאת כתובתו נרצה לשמור, לוחצים על הכפתור ומופיע חלון קופץ המאפשר לנו לשמור את ה-URL בדלישס שלנו.

delicious_firefox

כל המטרה של שמירת הקישוריות היא לאחזר אותם בעת הצורך. ישנן שתי דרכים לחפש בדלישס. האופציה החברתית יותר היא לחפש ב-Discover, לראות מה יש למערכת להציע לנו. דלישס בודק את התגיות שכבר השתמשנו בהם לתייג קישוריות, ומציע לנו אתרים שמשתמשים אחרים תייגו באותו התג. בכך דלישס משמש כלי לגילוי ידע.

delicious_discover

האופציה השנייה והיותר שימושית היא דרך ה-Search. נוכל לחפש בתוך החשבון שלנו או בתוך החשבונות של שאר משתמשי דלישס.

delicious_search_options

נוכל למקד את החיפושים שלנו עם מספר פקודות מהסרגל בצד שמאל:

delicious_search_tools

הצמצומים האלה יכולים להיות גם מקור לנתונים על אתרי הבית שלנו – נוכל לראות כמה אנשים הוסיפו קישוריות לאתרי הארגון בו אנו עובדים, ולראות את התגיות ששוייכו לאתר. רק חשוב לזכור שהמספרים משקפים רק את בעלי החשבון בדלישס, מספר שירד משמעותית ב-3 שנים האחרונות.

החיפוש בסימניות של משתמשים אחרים הוא קצת בעייתי – לכל אדם יש את הפולקסונומיה המיוחדת לו, כך שהתגיות לאותו האתר יהיו אחרות בין אדם לאדם. כמו כן החיפוש מתבצע במאגר של דלישס, כך שאם אף אחד לא קישר לאתר מסוים, האתר לא יופיע בתוצאות החיפוש.

delicious_Heb_search_sucks

הבעיה לא קשורה לשפה העברית, ומספר התוצאות למילות חיפוש שגרתיות יכול להיות נמוך גם באנגלית.

delicious_Eng_search_sucks

כפי שניתן לראות, חוץ מיישור הטקסט לצד ימין, דלישס עובד טוב מאד עם השפה העברית, ואפילו מבין את התגיות שנוסיף בשפת הקודש.

diigo_community_search

דייגו- Diigo

לאן עברו כל פליטי דלישס בתחילת העשור הנוכחי? הרבה מאד מהם, בארץ ובעולם, עברו לדייגו.

diigo_open

מכיוון שדייגו הולך וצובר תאוצה בארץ, יש מספר מדריכים ודיונים עדכניים לעזור לנו עם תפעול החשבון.

לפני מספר חודשים, עמי סלנט כתב פוסט על השיפורים שהכניסו לאחרונה במערכת דייגו.

משימות השבוע:

בקיץ שעבר, עמי סלנט כתב פוסט על שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת. חלק גדול מאד ממה שהוא כתב גם ישמש אותנו בארגוני מידע. דברנו למעלה על שיתוף סימניות בינינו לבין עצמנו, אבל אנחנו גם יכולים לארגן רשימת קישוריות מומלצות ללקוחות ולמשתמשים שלנו.

כבר בשנת 2000 ד"ר יוני מזרחי, המגדיר את עצמו כ"אנתרופולוג של חברת המידע", כתב על תפקיד הספרן בעידן עמוס מידע:

 כיצד אנחנו הופכים להיות רלוונטיים בעידן של עומס מידע? התשובה המתבקשת היא שעל הספרן להפוך למסנן ומעבד מידע.

האם רשימת סימניות יכולות לעזור לנו במשימה הזאת? האם זאת צורת העברת מידע מספיק יעילה ואינפורמטיבית לקהל היעד שלנו? איך מתמודדים עם ההבדל בין הבקרה על מילות מפתח של עולם הספרנות והמידענות וחוסר הבקרה על פולקסונומיות?

שבוע הבא: ספרנות ומידענות ישראלית באינטרנט

דיבר 19: שידורי אירועים וובינרים

לפני שבועיים סקרנו כלים לשידור מסך למספר מצומצם של אנשים, ולפני שבוע סקרנו מצגות ופרזנטציות. השבוע נעסוק בכלים שיאפשרו לנו לשדר את המסכים שלנו, ואת תמונות שמצלמות וידיאו/וובקאמים מצלמים, למספר רב של משתתפים. חלק מהכלים אף מקליטים את השידור ונוכל להפיץ את הקישור לשידור חוזר.

די מובן מה זה אומר "לשדר אירוע" באינטרנט, אבל מה זה "וובינר"?

לפי האתר ThinkSEO, וובינר הוא:

הרצאה אינטרנטית כאשרהמנחה והמשתתפים יושבים מול מחשב המחובר לאינטרנט ויחד הם נמצאים באותו 'חדר' או מרחב וירטואלי, אם תרצה.

מנחה האירוע מעביר מצגת שקפים, בדרך כלל, ומדבר והמשתתפים צופים בשקפים, מאזינים וצופים בוידאו בזמן אמת המועבר אליהם ממצלמת הוידאו המחוברת למחשב המנחה. למשתתפים יש אפשרות לשאול שאלות על ידי הקלדת הודעות ממש כמו ב- Skype או SMS.

וובינרים יכולים לשמש ארגוני מידע להדרכות, שידורי אירועים ומפגשים. וובינרים מאפשרים לנו להתגבר על המכשולים של זמן ומרחק. אבל חשוב לזכור, לפני שאתם מקליטים ומפיצים תכנים שלא נבנו על ידי צוות הארגון, שיש לקבל רשות של בעל התכנים; לפעמים רשות כזאת כרוך בתשלום נוסף. מהצד השני, אפשר להשתתף בוובינרים משודרים באינטרנט ולהרחיב את הידע המקצועי של צוות הארגון בלי להטיס אותם לחו"ל.

הכלים גדולים ביותר לוובינרים אינם בחינם (כדוגמת GotToWebinar או sbwebinar הישראלי), אבל נותרו כמה אופציות חזקות עם גרסאות חינמיות:

WebEx

כלי לוובינרים, מהגדולים והטובים, הוא .WebEx הגרסה החינמי מוגבל ל-3 משתתפים,אבל אפשר להקליט את הוובינר ולהעביר אותו למספר גדול יותר של אנשים בהמשך.

מכון וויצמן הכין מדריך למשתמש.

איך נרשמים?

נכנסים לאתר ולוחצים על Sign up Free

הרשמה

תתבקשו למסור את המדינה בה אתם גרים, השם, כתובת דוא"ל ולצור סיסמה.

webex signup

לאחר ההרשמה תקבלו בדוא"ל בקשה להפעיל את החשבון שפתחתם.

webex_mail

בתום ההפעלה, תוכלו לעדכן את הגדרות שלכם, כולל אזור זמן. לעומת דף ההרשמה, פה אין אפשרות להגדיר מקום מגורים כישראל ואין אפשרות לשנות את שפת המנשק לעברית.

webex_noHeb

תוכלו לקבוע זמן לוובינר מלשונית Home או Meetings. לוחצים על הקישור Schedule a meeting והמערכת תשלח אתכם לדף שבו תוכלו לקבוע תאריך ושעה, להזמין משתתפים, לכתוב סדר יום לוובינר, ולהוסיף קבצים קשורים לנושא הוובינר.

webex_meeting1webex_meeting2

לוחצים על Schedule It לקבוע את זמן הוובינר.

webex_scheduled

 גם המארח וגם המוזמנים יקבלו מייל עם הזמנה לוובינר.

webex_invite

בסוף התהליך תוכלו לשדר את הוובינר שלכם. אם קבעתם וובינר לתאריך בעתיד, אתם תחזרו לדף הזה לפני תחילת השידור כדי להפעיל את המערכת.

webex_meeting start

(לפני תחילת הוובינר המארח יקבל תזכורת וקישורית להפעלת המערכת.)

webex_email_reminder

המשתתפים גם הם יצטרכו להתקין פלאג-אין כדי להשתתף בוובינר. את הקישור להתקנה הם יקבלו במייל.

webex_user1webex_user3

איך מתפעלים?

גלית מרדכי כתבה מדריך למרצה ב-WebEx, המיועד לאלה שעובדים עם וובינרים מידיים ולא קבועים מראש, אבל רוב ההוראות מתאימות לשני המצבים.

חשוב לדעת שקבצים שהועלו במהלך הוובינר עולים ישר לאתר הוובינר

webex_meeting_space

אבל יכול לקחת עד יום שלם לפני שהקלטת הוובינר יעלה.

webex_recording

Anymeeting

ב-Anymeeting תוכלו לקיים וובינרים עם משתתפים רבים — עד 200 איש בחינם. בתמורה, יעלו פרסומות בחלק העליון של המסך, ואין אפשרות הקלטה.

אביב צמח כתב מדריך לשימוש ב-Anymeeting הכולל מידע על הרשמה לאתר ותפעולה.

איך Anymeeting מתמודד עם עברית? בגבורה. יש קצת בעיה עם שורת הנושא של ההזמנות שיקבלו המוזמנים, אבל שאר המייל נראה טוב.

anymeeting_email_invite

המייל שמקבלים לאחר הוובינר עם הרשומות מהמפגש נראה בסדר.

anymeeting_postmeeting_notes

Google Hangouts – גוגל הנגאאוטס

מי שמחפש דרך נוחה לעשות וובינר פלוס הקלטה שתהיה זמינה לרבים ימצא פתרון ב"גוגל הנגאאוטס", חלק מרשת החברתית גוגל+ (שסקרנו בדיבר 7).  בהנגאאוטס, עד עשרה משתמשים יכולים להשתתף אופן אקטיבי, ועם "גוגל הנגאאוטס בשידור" (Google Hangouts on Air) יוכלו לראות את השידור מספר בלתי מוגבל של משתמשים בזמן אמת או בשידור חוזר דרך גוגל+ או יוטיוב. אנידור חקק כתב מאמר על השימוש בודאיו למקסם את אסטרטגיית השיווק, ועל הדרך גם בנה מדריך מפורט לשימוש בכלי זה.

לאלה שמעדיפים לראות הדרכה במקום לקרוא, חקק גם העלה מדריך מוסרט ליוטיוב.

(שמתם לב שהוא השתמש ב-Screencast-O-Matic, שסקרנו לפני שבועיים?)

כמה טיפים לווניבר מוצלח (מעבר לתוכן מושקע):

  1. וובינרים דורשים חיבור יציב ורחב לאינטרנט. עדיף חיבור פיזי עלWifi. ככל שהחיבור טוב יותר, יהיו פחות עיכובים בשידור.
  2. כנ"ל לגבי איכות הסאונד. אל תסתפקו במיקרופון המובנה במחשב שלכם תעבדו עם מיקרופון דש או מיקרופון+אוזניה המורכבים על הראש.

  3. אם אתם משתמשים במצלמה מובנת בתוך המחשב, תשחקו עם גובה וזווית המחשב כך שהמצלמה לא תצלם אתכם מלמטה.עדיף שעדשת המצלמה תהיה בגובה הפנים.גם שימו לב למה משמש כרקע לשידור שלכם.אפילו לתוכן הכי מקצועי יהיה קשה להתמודד עם רקע עמוס, מבולגן, ולאמקצועי.

סאלי תדמור כתבה מאמר על האספקטים הטכנים של שידור בגוגל הנגאאוטס

משימות השבוע

בתחילת הפוסט פירטנו כמה שימושים לוובינרים. באיזה עוד מצבים השימוש בוובניר יכול להועיל לארגון שלכם?

אם תכננתם את הוובינר למשתתפים סימולטניים ולא הגיעו,לא השגתם את מלוא המטרה.איך כדאי לפרסם ווניבר כדי שכל קהל היעד יהיה מודע לקיומו ?ואיך מומלץ לפרסם את קיומו של ההקלטה כדי שאחרים יכנסו לצפות בו?תחשבו גם בכיוון של האינטרנט ורשתות החברתיות,אבל אל תדלגו על המדיה היותר מסורתית – פליירים, מודעות, והעברה מפה לאוזן.

שבוע הבא: שיתוף מעודפים וקישוריות

דיבר 18: מצגות ופרזנטציות

כולנו השתתפנו, לאורך השנים, בכנסים וימי עיון וצפינו באין ספור מצגות ממש, לא טובות — משעממות, לא מעבירות את המסרים, סתמיאות. יש אסכולה שמטילה את האשמה על המרצה והחומרים, אבל יש אסכולה הגורסת שהמצגות הסטנדרטיות שאנו מכירים מפאוור פוינט הן האחראיות לשעמום הקהל. ג'סי דסג'רדניס, מנהל מדיה חברתית ומעצב מצגות הידוע במיוחד בשל יכולת העיצוב המדהימה שלו, בנה מצגת שמראה את הטעויות הנפוצות בעיצוב מצגות. אתר Goodpoint סיכם את התוכן ותרגם אותו לעברית.

פאוור פוינט לא חייב להיות משעמם; זהו כלי כמו כל כלי אחר ואפשר להשתמש בו בדרכים מפתיעות. לא מומלץ להשתמש בתבניות הסטנדרטיות שכולם ראו כבר מאות פעמים. אל תעלו את כל הטקסט של ההרצאה על השקופיות, ואל תשכחו שהקהל שמאזין לכם רואה גם את המצגת וישנן ציפיות אחרות מחומר ויזואלי מאלה שיש  לחומר טקסטואלי.

לאלה מכם שרוצים לרענן את הדרכים בהם אתם בונים מצגות, הווב 2.0 מציעה מגוון כלים חדשים. חלקם עובדים טוב בעברית, חלקם פחות, אבל כולם יספקו את פקטור ה"ואוו", לפחות במצגת הראשונה.

Prezi – פרזי

פרזי היה הלהיט של קיץ 2012, והוא עדיין ברירת המחדל לאנשים החושבים שהבעיה עם פאוור פוינט היא בתוכנה עצמה ולא באופן  השימוש בה. אתר Goodpoint סיכם את תחושות רוב המשתמשים הישראליים כשכתבו:

אחד הכלים היותר מוכרים ומעניינים לבניית מצגת שיצאו לשוק בשנים האחרונות. זוהי פלטפורמת רשת, המאפשרת לכם להשתמש בתמונות, וידאו, אובייקטים וטקסט תוך הנפשה שלהם בעזרת מבחר גדול של אפקטים. המערכת תומכת כמעט בכל פלטפורמות המובייל והדסקטופ וכמו כן מאפשרת לכם ליצור קובץ "הצגה" שלא דורש שימוש בתוכנה להפעלתו.

יתרון גדול של המערכת הוא באינטגרציה עם המדיה החברתית – עם סיום המצגת תוכלו לבצע שיתוף ישיר לכל אתרי המדיה הגדולים.

לגבי התמיכה בעברית – המערכת מאפשרת לעבוד עם השפה העברית אך דורשת התעסקות קלה. מומלץ לחפש ברשת מדריכים לבניית מצגת בעברית עם PREZI.

 באתר MaxiSite יש מדריך לתחילת העבודה עם פרזי, ושרון מרגולין מציג את עקרונות העבודה בסרטון.

בנוסף, יש מספר קבוצות בפייסבוק הנותנים תמיכה לא-רשמית בפרזי. הפעילות ביניהם הם פרזי בניית מצגות מדריך פרזי בעברית ו-ללמוד לבנות מצגות בפרזי.

למה יש צורך בכל כך הרבה אתרי תמיכה? הסיבה היא שפרזי לא ממש מותאם לעברית. זאת אומרת, הוא עובד, אבל רק עם מספר מצומם מאד של פונטים בעברית (ראו את הטבלה שאתר קליק אנטר בנו.)

פונטים לפרזי

אפשר להשתמש בכל תבנית בפרזי, אבל כדי לכתוב בעברית, חייבים לשנות את הגדרת הפונטים. איך עושים זאת ? בוחרים תבנית ולחצים במקלדת על ctr+shift+c, בחלון שנפתח בצד ימין (חלונית עריכת CSS ) חפשו את המונח @font-face. החליפו את הפונט שנרשם עם הפונטים שמופיעים למעלה ותוכלו להתחיל לבנות מצגות נחמדות.

ישנו עוד מכשול אחד בדרך למצגת מוצלחת – פרזי כותב בעברית כמו שג'ינג'ר רוג'רס רקדה – לאחור, ועל עקבים גבוהים. אם תכתבו "שלום" תקבלו "םולש" (ברובם ככולם של התבניות). אז מה עושים? יש 2 אופיציות:

  1. להטמיע את הטקסט כ-pdf. זה גם מאפשר עבודה עם פונטים שונים ומשונים.

2. לעבוד עם כלי שיתן לכם להקליד טקסט בעברית ולהפוך אותו. מוטי קרניאל בנה רשימה ארוכה של כלים; נסקור רק 2 מבניהם.

 הכלי היותר קל לשימוש הוא קורקי.

Corky

מקלידים טקסט

Corky_start

לוחצים על כפתור ה-flip hebrew ותקבלו עברית הפוכה שתוכלו להדביק בתוך תבנית פרזי.

סוף פעולה בקורקי

כלי עם יותר יכולות ופחות פשוטה הוא פליפ.

מסך פתיחה - פליפ

בכלי הזה תוכלו לעשות הרבה טריקים עם עברית, ולהפוך טקסטים ממצב אחד לשני. לצורך פרזי, נקליד טקסט ונשתמש באופציה של "עברית לוגית לויזואלית". (אם נשתהה על המילים לכמה שניות, יקפוץ בועה עם הסבר של המונחים ולמה הוא משמש).

עבודה עם פליפ

אתר קליק אנטר נותן הוראות מפורטות לשימוש בכלי נוסף להפיכת עברית, זולו.

עוד בעיה קטנה עם פרזי: הטמעת פרזי באתרים אחרים מבוסס על iframe, ולא כל אתר מרשה הטמעתם של מצגות פרזי. כדי להטמיע פרזי בוורדפרס החינמי, יש להעתיק את כתובת המצגת, להיכנס לאתר WordPrezi, להדביק א הכתובת ולקבל קוד שכן יעבוד בוורדפרס.

הטמעת פרזי בוורדפרס

עוד נקודה שיש לקחת בחשבון: יש הטוענים שצפייה ממושכת בפרזי גורם לבחילות, כי יש תזוזה אופקית ואנכית במקום החלפת שקופיות.

שני הכלים הנוספים שנסקור הם ישראליים. למרבה הצער, למרות היותם כחול-לבן, אין אפשרות להפוך את המנשקים שלהם לעברית.

 Emaze

Emaze נותן פתרון לשתי הבעיות: המעבר בין השקופיות פחות מסחרר והעבודה בעברית נוחה. אפשר להכניס טקסט בכיוון הנכון, ויש כפתור (כמו הכפתור שיש בוורד) לסדר את הכיווניות; הנקודות אף פעם לא יצא בצד הנגדי.

emaze

אתר גיקטיים סקר את הכלי והתרשם לטובה.

כדי להירשם לאתר, נכנסים לדף הבית, מקלידים את כתובת המייל ואת הסיסמא שברצונכם להשתמש בהם, ואתם בפנים.

מסך פתיחה - emaze

לוחצים על משבצת start new כדי ליצור מצגת

יצירת מצגת בemazeובוחרים אחת מבין 16 תבניות

emaze_templates

משם, העבודה די דומה לעבודה עם פוואר פיונט, אבל יש פחות חופש תמרון בבחירת אלמנטים וסגנונות.

Roojoom

המטרה של Roojoom היא קצת שונה מסתם מצגת. כפי שאתר גייקטיים הסביר,

Roojoom הישראלית נולדה מהצורך הפשוט של סידור ושיתוף מספר רב של קישורים באותו הנושא, מבלי ללכת לאיבוד בנבכי האינטרנט ולפתוח למעלה מ-10 טאבים שונים לנושא אחד ספציפי. החברה מציעה למשתמשים כלי מקוון, שהוא למעשה אתר האינטרנט של החברה, המאגד את כל התוכן הרלוונטי ל"מסלול" אחד בו יכול המשתמש לנווט בכל יום מחדש.

אתרים הנמצאים בתוך ה"מסלול" מופיעים ב"לייב" ומתעדכנים בזמן אמת – נשמרים כאן כל היתרונות של פתיחת טאבים בדפדפן, אבל בלי הטרחה.

דוגמה למסלול בעברית:

roojoom

חשוב לציין שהטמעת Roojoom מבוסס על javascript, ולא כל אתר מרשה הטמעת סקריפטים. וורדפרס החינמי, למשל, לא מאפשר הטמעת מסלולי Roojoom. ( תקליקו על התמונה למעלה כדי לראות את כל המסלול.)

רחל ארליך כתבה מדריך לשימוש ב- Roojoom.

עוד על הכלי, כולל הטמעה של מסלולים באתרים, תוכלו למצוא בבלוג כלים קטנים גדולים.

Slideshare

נוכל לדבר על כלים חדשים מכאן ועד להודעה חדשה, אבל העובדה היא שרוב המצגות בארגונים נבנים עדיין בפוואר פיונט. ישנו כלי נוסף שמאפשר גם לשתף אחרים במצגות שלכם והוא  slideshare.

Suntrader Networks נותן לנו מבוא קצר ל-slideshare מאוחסן, איך לא, ב-slideshare.

משתמש אחר בנה מצגת המסבירה בפירוט כיצד להעלות  קבצים ל-slideshare. (במצגת רואים כמה בעיות בעבודה בעברית, אבל מן הסתם הבעיות היו בקובץ לפני שהם הגיעו ל-slideshare.)

משימות השבוע

כתבו עד כמה אתם משתמשים במצגות בארגונים שלכם? האם השימושים באמת נחוצים, או ש"מצגת" היא ברירת מחדל להעברת מידע במפגשים? תקראו את הפוסט של צביקה רול על " תהליך ההתפכחות משכרון החושים" הנגרמת משימוש יתר במצגות הבנויות באופן לא-יעיל. האם כלים חדישים יותר מאלה שסקרנו יכולים לעזור, או האם הבעיה טמונה בעצם הצגת המידע במצגת?

חישבו על השימוש שלכם במצגות. מתי בפעם אחרונה מישהו התרשם מהמידע שנסיתם להעביר? אם התשובה היא "לא בפעם האחרונה שהצגתי מצגת", עליהם לבדוק את השאלה מה מנע מהמידע לעבור כפי שרציתם?

ומתי היתה הפעם האחרונה שהתרשמתם לטובה ממצגת שראיתם?

נסו את הכלים החדשים – האם יש באפשרותם  להחזיר חלק מהזוהר שהועם מתוכנת פוואר פיונט?

שבוע הבא: וובינרים ושידורים

דיבר 17: שיתוף מסכים

התקדמנו רבות מאז הימים המתוארים בסרטון הידוע על תמיכה טכנית לספר בימי הביניים.

אנחנו כבר לא מתבקשים לעזור למשתמשים בתפעול ספרים וכתבי עת, אבל ככל שמספר המשאבים האלקטרוניים עולה, יש יותר עבודה מרחוק עם האוספים של מרכזי המידע ויותר דרישה לעזרה בביצוע חיפושים. לכן, יש מספר סיבות לשתף את המסכים שלכם עם אחרים, כגון הדרכות ומתן פתרונות לבעיותיהם של המשתמשים. השבוע נתרכז על שידור חד-כיווני, בין אם זה ב"לייב" או מוקלט.

Screenleap

Screenleap נותן לנו דרך קלה לשתף את המסך שלנו ב"לייב" עם מספר מצומצם של צופים ללא צורך להירשם לאתר. התפעול פשוט, אבל דורש גרסה עדכנית של Java. אם אתם לא בטוחים איזה גירסה יש לכם (או אפילו מה זה Java)? אל דאגה, Screenleap יבדוק אם המחשב שלכם עומד בכל הדרישות ואם לא, יציע לכם את הפתרון, כולל הפניה לאתר Oracle להורדת גירסה עדכנית של Java.

Screenleap

נכנסים לאתר Screenleap ולוחצים על הכפתור הירוק Share your screen now. האתר יבדוק את גרסת ה-Java שלכם (ויפנה אתכם להורדת עדכון במידת הצורך).

Screenleap_java 1

תתבקשו להפעיל את יישומון ה-Java בחלון הקופץ

Screenleap_java 2

ותקבלו קישורית להעביר לצופים.

screenleap_link

אפשר לשלוח את הקישורית ישר מ-Screenleap. לוחצים על הקישורית More sharing options ותוכלו להזין כתובות דוא"ל או לשלוח סמס עם הקישור.

Screenleap_share

email

כדי לשלוח את הקישורית בסמס חייבים להזין את המספר עם קידומת +972 ואז המספר, בלי ה-0 הראשון.

SC20140129-062904

הצופים נכנסים לשידור המסך שלכם באחד משני דרכים:  דרך הקישורית שהם קבלו במייל/סמס או דרך עמוד הבית של Screenleap ומקלידים את הקוד (Share code) ששלחתם.

Screenleap

האתר עובד על כל פלטפורמה – וינדוס, מק, ליניקס, מחשבים, סמארטפונים וטאבלטים.

בלי הרשמה מקבלים את האפשרות לשדר 20 דקות ביום לשני צופים בו-זמנית. אם נרשמים לחשבון חינם, מקבלים שעתיים של שידור ביום לשמונה צופים.

Join Me

עוד אופציה לשיתוף המסך הוא Join.me, שלאחרונה הוסיפה גם את האפשרות להקליט את המסך לבעלי חשבון בתשלום.

Join.me

הצד המשדר חייב להוריד תוכנה כדי לשתף את המסך, אך מהצד של הצופים בשידור התהליך דומה לזה של Screenleap. Join.me יבקש שתירשמו לתקופת ניסיון לגרסה המקצועית של האתר, אבל בסיום התקופה אפשר לחזור להשתמש בגרסה החינמית.

מדריך לאתר Join.me בעברית נמצא באתר 9_comp.

Screencast-O-Matic

מי שמאפשר הקלטת המסך בחינם הוא Screencast-O-Matic.

screencasto

גם האתר הזה, בדומה ל-Screenleap, מופעל על בסיס Java. נכנסים לאתר ולוחצים על Start Recording. המחשב יבקש רשות להריץ את יישומון ה-Java.

SOM1

האתר יאפשר לכם לתת לScreencast-O-Matic- גישה חד-פעמי או רב פעמי.

SOM2

ויבקש להריץ את היישומון בפועל.

SOM3

Screencast-O-Matic יוריד כל עדכון ל-Java ולהפעלת ההקלטה

SOM4

ויתחיל להקליט.

SOM5

בווידאו נראה איך להקליט את המסך שלכם עם Screencast-O-Matic.

Team Viewer

הכלי האחרון שלנו מעטשונה מהאחרים. Team Viewer מיועד לשידור מסך, לרוב מצד המשתמש, ומאפשר לנו להשתלט על המחשב המשדר.  רבים מכירים את התוכנה משיחות שהם ניהלו עם תמיכה טכנית של ספקי אינטרנט. Team Viewer שונה מהכלים האחרים שסקרנו בכך שהוא תוכנה להורדה ולא לגמרי און-ליין, אבל אין צורך להתקין את התוכנה. אפשר לשמור את קובץ ה-exe בדיסק-און-קיי או באחסון ענן ולהפעיל אותו מכל מחשב.

ישנה רשימה ארוכה של מדריכי משתמש בדף התמיכה של Team Viewer, אך שימו לב – המדריכים בחלק העליון של הדף הם באנגלית. רק הקבצים ברשימת "צעדים ראשונים" כתובים בעברית.

באתר נקודת עניין יש מדריך לעבודה עם Team Viewer. למרות שהמדריך נכתב לגרסה 7 של הכלי וכעת אנחנו בגרסה 9, ההוראות עדיין נכונות.

ביוטיוב יש מספר סרטוני הדרכה מקיפים לעבודה עם Team Viewer, וביניהם:

שיתוף/שידור

קיים סוג נוסף של שיתוף מסך שמיועד לשידור אירועים, לימוד מרחוק או שיחות וידיאו. בעוד שבועיים נסקור כלים לסוג שידור זה.

משימת השבוע

האם ארגוני המידע שלכם מציעים למשתמשים עזרה מרחוק? אם כן, באיזה אמצעים – בטלפון, בדוא"ל, צ'ט, דרך רשתות החברתיות, או דרך שיתופי מסך כמו Team Viewer? עד כמה ההשקעה בתמיכה מרחוק משתלמת לארגון?

האם אתם מעבירים הדרכות לא-פרונטליות למשתמשים? האם יש למשתמשים שלכם העדפות לגבי פורמטים מסוימים ? האם קיימים אצלכם בארגון בעלי כישורים הדרושים על מנת להפיק הדרכות מועילות שיעלו לאתר הארגון?

שבוע הבא: הכנת מצגות