דיבר 21: ספרנות ומידענות ישראלית באינטרנט

למרות ריבוי הערוצים להעברת מידע בסביבה של ווב 2.0, עולם הספרנות ומידענות הוירטואלית בארץ מתמקדת בשני ערוצים: דוא"ל ופייסבוק. השבוע נסקור את קבוצות הדיון באינטרנט – המקומות בו תוכלו לשאול שאלות, לקבל השראה, וליצור קשרים.

רשימות תפוצה בדואר אלקטרוני:

ספרנים ומידענים

רשימת התפוצה ספרנים ומידענים מנוהלת בפלטפורמת "יאהו גרופס". לפי התיאור הרשמי, הקבוצה היא:

קבוצת עניין לספרנים ומידענים.
עיקר הפעילות הנה של ספריות בתי ספר וספריות ציבוריות.
מוזמנים מידענים ואנשי חינוך וכן אנשים שמתעניינים בפן החברתי והתרבותי של המידע והאופן שבו הספריות משרתות את קהילותיהן בהקשרים אלה

רוב הפוסטים הם אומנם מפרי עטם של ספרני ספריות ציבוריות ובתי ספר, אבל יש קבוצה לא מבוטלת של ספרני ספריות אקדמיות גם. כמעט ואין דיונים במידענות עסקית ומסחרית. יש כמעט 250 חברים בקבוצה, אבל רק עשרות פוסטים בחודש ממוצע. (היסטורית, מספר הפוסטים עולה דרמטית בחודש ינואר וחוזר לממוצע בחודש פברואר.) הקבוצה סגורה וחייבים את אישור מנהלי הקבוצה בכדי להצטרף.

איך נרשמים?

safranymחייבים לצור חשבון יאהו כדי להירשם לקבוצת ספרנים ומידענים. כשנכנסים לדף של הקבוצה ולוחצים על הכפתור Join Group, המערכת תיקח אתכם לדף הרשמה. כמה שזה נשמע מוזר, יש אפשרות להירשם ליאהו דרך חשבון בחברה היריבה, גוגל.

yahoo_acct

לאחר שתרשמו לחשבון יאהו, תוכלו לבקש חברות בקבוצת ספרנים ומידענים. תצטרכו לבחור אם אתם רוצים לקבל מיילים אחד אחד או מקובצים, להוכיח שאתם בני אדם ולא רובוטים, ולהסביר למנהל הקבוצה למה אתם רוצים להצטרף. יש גם אפשרות לציין שאתם רוצים לקבל את המיילים לכתובת המייל הפרטית שלכם ולא לכתובת החדשה שהנפיקה יאהו עבורכם בפתיחת החשבון.

yahoo_request

בפעם הבאה שמנהל הקבוצה יקרא מייל, הבקשה תאושר ותתחילו לקבל מיילים לכתובת שרשמתם. מכאן, אין כל צורך להיכנס לאתר יאהו כדי לנהל את ההשתתפות בקבוצה; הכל הולך דרך הדואר האלקטרוני.

IFISH

IFISH- The Israeli Forum for Information Specialists in Hitech – נוסד ב-2001 ומנוהל על ידי המידעניות שרית חיים ועינבר יסעור. חברי הפורום נפגשים בתל אביב פעם ברבעון להתעדכן בכלים ומידע חדש בתחום המידענות העסקית ומסחרית (לאו דווקא בהיי-טק), ובין המפגשים חברי הפורום פעילים מאד ברשימת התפוצה של IFISH.

לאחרונה יונת אופיר, חברה בקבוצה, העלתה קובץ ובו היא רכזה שנים של ידע שעבר דרך רשימת התפוצה.

רשימת התפוצה IFISH מנוהלת בפלטפורמה של גוגל גרופס, אבל כמו רשימת התפוצה ספרנים ומידענים, לאחר ההרשמה אפשר לנהל חברות דרך דוא"ל ואין צורך להיכנס לאתר גוגל.

איך נרשמים?

תהליך ההרשמה לIFISH- די דומה לתהליך ההרשמה לרשימת התפוצה ספרנים ומידענים. גם כאן תצטרכו ליצור חשבון גוגל או להשתמש בחשבון גוגל הקיים, וגם כאן אפשר להגדיר כתובת אחרת לקבלת הדואר.

בכניסה לדף של הקבוצה בגוגל גרופס תראו שתי אפשרויות: לבקש חברות או ליצור קשר עם בעלי הקבוצה. בפועל, שתי האופציות מובילות לאותה המטרה.

ifishלוחצים על "הגש בקשה לחברות", ונפתח טופס הבקשה. בעלי הקבוצה מבקשים לדעת את מקום העבודה ושם התפקיד כדי לשמור על הרמה הגבוהה של דיונים בקבוצה.

ifish_requestקבוצת הפייסבוק של IFISH פחות פעילה ולרוב משמשת שופר להודעות המארגנות ולמודעות דרושים. חשבון הטוויטר של הפורום כמעט ולא פעיל בין המפגשים.

IL-LIBRARIES-RDA

עולם תיאור הספרים בקטלוגים של ספריות (אקדמיות וציבוריות) עובר בימים אלו שינוי והכללים הישנים והטובים שכולנו למדנו מפנים את המקום לכללים החדשים הנהוגים בארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, צרפת, ועוד מקומות בעולם. לפני כשבוע נחנכה רשימת תפוצה חדשה שמטרתה היא דיון בכללים החדשים והיישום שלהם בספריות בארץ. בעלי הרשימה הזמינו מקטלגים, ספרנים ומידענים מהארץ והעולם המתעניינים בנושא קטלוג עם כללי RDA.

איך נרשמים?

נכנסים לדף הבית של הרשימה, השוכנת בשרתים של אוניברסיטת תל-אביב.

RDA-IL

לוחצים על

Join or leave the list or change setting

RDA-IL-request

רושמים כתובת מייל לקבלת ההודעות ושם מלא (חשוב מאד – בלי שם פרטי וגם שם משפחה, או לפחות שני מילים המופרדים ברווח, המערכת לא תשלים את ההרשמה). אין צורך לשנות את הגדרות ברירת המחדל של השרת. לוחצים על Join IL-LIBRARIES-RDA כדי להשלים את ההרשמה.

תקבלו מייל המאשר שבקשתם להצטרף לקבוצה ועוד מייל כאשר בעלי הקבוצה מאשרים את הבקשה. כמו בשתי הרשימות האחרות, לאחר סיום ההרשמה אין צורך להיכנס שוב לדף הבית של הרשימה אלא אם כן רוצים לשנות הגדרות או לחפש בארכיון הרשימה.

בפייסבוק:

פייסבוק גם הפך לזירה פעילה בתחום הספרנות, ועוד יותר בתחום המידענות. לרוב, תמצאו ברשימות התפוצה מידע יותר ממוקד וספציפי, ובפייסבוק מידע יותר כללי. מאד חשוב להיכנס לתגובות בדיונים בפייסבוק — רוב הידע שאפשר לדלות נמצא בדיונים ולא בפוסט המקורי.

כדי להצטרף לדיונים בקבוצות של פייסבוק, חייבים חשבון בפייסבוק. למי שעוד אין חשבון כזה מוזמן לקרוא בדיבר 6 איך נרשמים.

איך נרשמים לקבוצות בפייסבוק?

לאחר הכניסה לפייסבוק, ניגשים לדף של הקבוצהרעיונות וטיפים. מידע בנושאים כמו : משרות חמות, כנסים, מקומות התמחות, עדכונים ומפגשים עם מידענים מארגונים שונים.  ולוחצים על הכפתור 'הצטרף/הצטרפי לקבוצה". אם הקבוצה מוגדרת כקבוצה פתוחה, מכאן והלאה תקבלו הודעות מהקבוצה בפיד שלכם (במצב הטוב – ראו את הביקורת על הפיד של פייסבוק בדיבר 6). גם יש אפשרות להיכנס לכל קבוצה באופן יזום בתפריט "קבוצות" בצד הימין של כל דף בפייסבוק. אם קבוצה מסוימת מבין הקבוצות שלכם לא נמצאת ברשימה, לחצו על המילה "עוד" שתופיע בצידו השמאלי של המילה "קבוצות" עם העכבר שלכם והקבוצה נמצאת איפשהו בתוך אזור הקבוצות.

groups

אם אתם מנסים להצטרף לקבוצה סגורה, לחיצה על הצטרפות תשלח את הבקשה למנהלי הקבוצה. ותקבלו הודעה בתוך רשימת ההודעות (סמל הגלובוס למעלה בצד ימין) כאשר יש אישור לבקשת ההצטרפות.

notifications

קבוצות בפייסבוק:

כיכר מידענים- הבמה של הסטודנטים ללימודי מידע

kikarFB

אל תתנו לשם להטעות אתכם — למרות פוסט פה ושם, הקבוצה כבר מזמן לא חגה סביב לימודים. לפי הגדרת הקבוצה, "כיכר המידענים" היא

הקבוצה המקצועית למידענים, מנהלי ידע, אנשי עריכת תוכן ואנשי מקצוע מתחום המידע. מקום להחלפת מידע, רעיונות וטיפים. מידע בנושאים כמו: משרות חמות, כנסים, מקומות התמחות, עדכונים ומפגשים עם מידענים מארגונים שונים.

לרוב, נקודת המבט של המשתתפים נוטה לזו של אנשים המתחילים את דרכם. לדוגמה, דיון על כנס מסוים גם יכלול דיון על עלויות, דבר שפחות יופיע בקבוצות יותר אמידות.

הקבוצה, בעלת כמעט 400 חברים, הינה קבוצה סגורה.

ניהול תוכן דיגיטאלי

nihulFB

קבוצת ניהול תוכן דיגיטאלי היא הבית של כלים לניהול ידע ומידע, ועל הדרך גם מכילה הרבה מידע לעבודה מידענית. לפי הגדרות הקבוצה:

קבוצה שוחרת דעת בנושאים הבאים: כלים מתוקשבים לניהול מידע, כלים לניהול תוכן, כלים מתוקשבים לעיבוד מידע, שיטות להפצת מידע דיגיטאלי, כלים להתאמת מידע אישי.

בלוג הבית האחורי של קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי, שהיה אמור לרכז את הידע המצטבר בקבוצה, לא מעודכן כבר כמעט שנתיים.

הקבוצה, בעלת מעל ל-1100 חברים, הינה קבוצה פתוחה.

מידע וספרנות

safranutFB

בהרבה מובנים, קבוצת מידע וספרנות היא תחנת ביניים בין רשימת התפוצה ספרנים ומידענים וקבוצת הפייסבוק ניהול תוכן דיגיטאלי. יש יותר דגש על טכנולוגיה מאשר ברשימת התפוצה, ויותר דגש על ספריות (במיוחד ספריות אקדמיות) מאשר בקבוצת ניהול תוכן, למרות שיש הרבה כפילות בפוסטים שעולים בשתי הקבוצות.

ההגדרה הרשמית של קבוצת מידע וספרנות היא:

קבוצה מקצועית פתוחה בתחום הספרנות, מידענות ואינטרנט

הקבוצה, בעלת מעל ל-700 חברים, הינה קבוצה פתוחה.

יש גם קבוצות יותר ייעודיות בפייסבוק – למנהלי ספריות ציבוריות, למקטלגים בתוכנית אל"ף, סטודנטים במוסדות המעניקות תארים בלימודי מידע וכו'. לרוב, תקבלו את המידע על קבוצות אלו, במידה וזה רלבנטי, במקום הלימודים או העבודה.

לינקדאין

בנוסף לרשימות התפוצה והקבוצות הפעילות בפייסבוק, יש מספר קבוצות בלינקדאין. למרות שלינקדאין אמור להיות זירה יותר "מקצועית" ופייסבוק יותר "חברתית", הקבוצות בפייסבוק הרבה יותר פעילות. גם יש הרבה כפילות בין הקבוצות בלינקדאין – תראו את אותו הפוסט מאותו המחבר בכמעט כל פורום פעיל.

על ההרשמה ללינקדאין דיברנו בדיבר 6.

להלן רשימה של קבוצות בלינקדאין שהראו סימני חיים בשנה האחרונה:

מודיעין תחרותי

קבוצה פרטית (הרשמה מותנת האישור בעל הקבוצה) עם קרוב ל-300 חברים. לרוב מתפרסם בקבוצה סדנאות, קורסים, ווובינרים בתחום המודעין התחרותי. תיאור רשמי של הקבוצה:

הקבוצה עוסקת בסוגיות בסיסיות ומתקדמות בתחום מודיעין
תחרותי עסקי. מטרת הקבוצה להחליף דעות, רעיונות ולהציג שאלות בכל ענין הקשור לתחומי העניין של חברי הקבוצה. הודעות ניתן לכתוב הן בעברית והן באנגלית

The Israeli Association of Libraries and Information Centers

הקבוצה של ארגון אס"י-אסמ"י (לא ברור למה זה מתנהל באנגלית ולא בעברית).  קבוצה פתוחה עם מעל ל-150 חברים. חוץ מהודעות של אס"י-אסמ"י, פוסטים שעולים לקבוצה גם עולים לקבוצת מידע וספרנות או ניהול תוכן דיגיטאלי בפייסבוק.  מטרות הקבוצה:

The Association's goals:
To support and advance the profession
To create opportunities for cooperation and exchange of ideas
To create and sponsor activies which further enhance knowledge and skills

 

מידענים ומידענות בישראל

הקבוצה הגדולה מלינקדאין למידענים בארץ, עם מעל ל-500 חברים. שילוב של כיכר מידענים ורשימת התפוצה של  IFISH  פלוס חומרים מהעולם הרחב. מטרת הקבוצה:

הקבוצה נפתחה על מנת ליצור סביבת קשרים מקצועיים עבור מידעניות ומידענים בישראל. למרות שמתפקידינו למצוא מידע, לרוב אנו לא נחשפים בפני אחרים.
הקבוצה ב-LinkedIn תאפשר לכולם להיות שותפים לקידום המקצוע בישראל ודרך קשרים עם קבוצות דומות כגון (AIIP) לפרסם את יכולות הקבוצה.

הקבוצה הוקמה על ידי יוחנן ו. והנכם מוזמנים ליצור קשר דרך quid@quid.co.il

  איך נרשמים לקבוצות בלינקדאין?

הוראות בסיסיות של תפעול אתר לינקדאין נמצאים בדיבר 6. לאחר פתיחת חשבון באתר, אפשר לגשת לדף של כל אחת מהקבוצות וללחוץ על Join Group.

linkedin

בקשת הצטרפות תשלח לבעל הקבוצה, ותקבלו הודעה למייל השייך לחשבון שלכם כשיאשר הבקשה.

משימת השבוע

השבוע, תיכנסו למספר קבוצות ותראו מה יש לדיון המקוון של עולם הספרנות ומידענות בארץ להציע לכם. האם החומר שמצאתם עונה על הצרכים שלכם?

אם כן – תצטרפו לקבוצות, תשאבו מידע ותתרמו מהידע שלכם.

אם לא – תחשבו על מה חסר לכם בדיון המקוון. האם יש קבוצה שהייתה יכולה לענות לצרכים שלכם אבל לא ממצה את הפוטנציאל? תיכנסו לקבוצות, תתרמו מהנסיון שצברתם, ותעזרו לקבוצה להוסיף עוד רבדים ותחומים לבנק הידע. אם לא, אולי תשקלו לפתוח קבוצה למלא את הפער.

אם יש המלצות לקבוצות פעילות אחרות, תכתבו את שם הקבוצה וכתובת דף הבית שלה בתגובות, ונאסוף את כולם בדף אתרים מומלצים.

שבוע הבא: עולם הספרנות והמידענות מחוץ לאינטרנט

מודעות פרסומת

דיבר 13: ניהול ביבליוגרפי

הזמנה למשתתפי "23 דיברות"

ביום רביעי השבוע יתקיים יום עיון של המגמה ללימודי מידע במכללת בית ברל. ההרצאה הראשונה תהיה על התוכנית שלנו. כולכם מוזמנים להצטרף ולשמוע סדרה של הרצאות מעניינות על דברים חדשים בעולם הספריות והמידענות.

יש סמליות רבה בכך שיום העיון של המגמה ללימודי מידע מתקיים בשבוע שבו אנו סוקרים כאן כלים לניהול ביבליוגרפי. בשנים האחרונות המכללה האקדמית בית ברל מדגישה ומעודדת ציטוט תקין של מקורות מידע. להלן נראה מספר מדריכים, מצגות ופורומים שנבנו על ידי צוות המכללה כדי לעזור לסטודנטים ולסגל האקדמי להיצמד לכללי ציטוט ביבליוגרפיים תקניים.

ציטוט ביבליוגראפי תקין אינו אמור להיות בר-מחלוקת בעולם הספרנות והמידענות. רק כאשר הכותבים ייצמדו לכללים ברורים כלשהם אפשר יהיה להבטיח שנדע את מקור  המידע ומי אחראי עליו. ללא כללים ברורים, העסק מסתבך; משמיטים מידע בטעות, מוסיפים מידע בטעות והופ – שרשרת המקור משתבשת.

ציטוט ביבליוגרפי נכון הוא לא רק נחלת הספרייה האקדמית, גם תלמידי תיכון נדרשים לכתוב עבודות גמר שעומדות בדרישות אקדמיות. גם במרכזי המידע המשרתים קהל המפרסם מאמרים נדרשים להיצמד לסטנדרטים של ציטוט נכון כשמעבירים מידע ללקוח. אי אפשר לדעת לאן יתגלגל המידע שאנו מעבירים ובאמצעות הציטוט הביבליוגרפי נוכל לתרום את חלקנו בשמירה על זכויות היוצר בהון האינטלקטואלי שלו.

כללית, מצב כללי הציטוט בעברית עגום למדי. הכללים נכתבו ברובם נכתבו באנגלית ותורגמו לעברית באופן בלתי פורמלי על ידי מוסדות שונים. לא היה ניסיון להתמודד באופן כלל-ארצי עם בעיות ייחודיות לעברית כגון ניקוד לאחר אות ראשונה של השם הפרטי של המחבר (באנגלית נהוג לשים נקודה, בעברית גרש. ובצורת ציטוט? כל מוסד עושה משהו אחר). באנגלית, כותבים את הכותר בכתב נטוי, אבל בטיפוגרפיה עברית, לא רואים כל כך הרבה הבדל בין כתב רגיל לכתב נטוי. האם משלימים עם המצב? האם עוברים לכתב מודגש? שוב – כל מוסד בארץ מכריע בפני עצמו ואין אחידות.

ההסתייגות הזאת היא עוד לפני שהתחלנו לדבר על הבלבול הנוצר מהמדיות החדשות. איך נצטט נכון מאמרים ואתרי אינטרנט וסרטונים ופוסטים בבלוגים וניירות עמדה וספרים ופטנטים ועוד ועוד ועוד? יש כל כך הרבה צורות שהמידע יכול ללבוש. ובאיזה סטנדרטים נעמוד? כולל וריאציות של מו"לים, יש מעל ל-6000 צורות ציטוט תקינים. איך איש מידע אמור לשלוט בכולם?

אל דאגה – אנחנו לא אמורים לזכור בעל פה דברים איזוטריים כמו ההבדל הדק בין צורת וונקובר תקני לבין צורת וונקובר המותאם לפרסומים בכתבי עת של המו"ל אלסביר. מאז 2006 יש "שפת צורת ציטוט" (CSL) המשתמשת בשפת הסימון XML כדי לאפשר  להוסיף כללים חדשים לבנק הצורות. הפרויקט, כמו רבים וטובים בעולם של ווב 2.0, הוא שיתופי, ואנשים תורמים לטובת הכלל את הצורות שהם בונים לבנק באתר גיטהב. ואיך ספרן או מידען מן השורה, שהוא לא מתכנת ולא איש היי טק אמור לדלות מהמאגר העצום הזה את ה-3-4 צורות הציטוט הביבליוגראפי הרלבנטיים לקהל המשתמשים שלו? התוכנות לניהול ביבליוגרפיה הן הפתרון לשאלה זו.

ראינו בשבוע שעבר שלפידוס ריטר יש את היכולת לעזור לנו לצטט חומרים ביבליוגראפיים בצורה הנכונה, אבל היכולות של הכלי הזה הם רק קצה הקרחון. לרוב, עזרים לציטוט תקין נחלקים ל-3 קבוצות: עזרים בתוך תוכנות עיבוד תמלילים, תוכנות המיועדים לניהול ביבליוגראפי ומדריכים ופורום. נסקור בכל קבוצה כלי אחד, ונזכיר כמה מהאופציות האחרות.

ציטוט נכון באמצאות מעבד תמלילים

כל מעבד תמלילים משוכלל כולל כלי עזר לציטוט ביבליוגראפי. CSL התחיל את חייו כפרויקט של בניית כלי שיוכל לעבוד עם מעבד התמלילים "אופן אופיס" ומשם גלש החוצה. מאז גרסת אופיס 2007, גם למיקרוסופט יש את האפשרות לסייע לנו בציטוט תקין.

מיקרוסופט פרסם הוראות מפורטות גבי שימוש בכלי זה בוורד 2007 ובוורד 2010. כמה נקודות על ניהול ביבליוגרפי בוורד:

  • אין הוספה אוטומטית של מקורות כפי שיש בתוכנות לניהול ביבליוגרפיה. תצטרכו להקליד כל מקור שתרצו להוסיף לביבליוגרפיה.
  • המידע הביבליוגרפי נשמר במסמך שבו הוספתם אותו. אם תרצו להשתמש באותו המקור במסמך אחר, תצטרכו להקליד את המידע מחדש.
  • חלק מהשדות המאוד חשובים (לדוגמה,  גיליון וכרך למאמרים מכתבי עת) לא חשופים בתצוגת ברירת המחדל. תצטרכו להקליק על תיבת "הצג את כל שדות הביבליוגרפיה" לראות שדות שהם חובה בכל ציטוט תקין.
  • אין אפשרות לשנות ציטוטים מצורה אחר לשני באופן אוטומטי. מי שצריך, לדוגמה, לעבור ממהדורה 6 של APAלצורת שיקאגו יצטרך לבנות את כל הביבליוגרפיה והציטוטים בגוף הטקסט מחדש.

בצד החיובי, הציטוטים בוורד מתמודדים מצוין עם עברית. איך צורך לשנות את כיוון הטקסט או ליישר את השורות לצד ימין. הקלקתם על "ביבליוגרפיה", קבלתם ביבליוגרפיה תקינה בעברית. בניית ביבליוגרפיה בעברית בוורד פשוט עובדת.

מנדליי

ניהול ביבליוגרפי הוא נושא יותר רחב מבניית ביבליוגרפיות בלבד. תוכנות לניהול ביבליוגרפי עוזרות גם לנהל ביבליוגרפיה וגם לנהל את המשאבים עצמם. מי מאתנו לא הוריד את אותו המאמר פעמיים כי הוא לא מצא את הקובץ המקורי כשהיה צריך אותו שוב? או ויתר על מסמך שכבר היה ברשותו כי באותו הרגע לא היה לו גישה למחשב שעליו שמור הקובץ?

רוב התוכנות לניהול ביבליוגרפיה קשורות לאחסון בענן ובכך מאפשרות גישה למשאבים מכל מקום. הם גם מאפשרים תיוג של קבצים כדי שיהיה קל למצוא מידע בלי לזכור בדיוק איפה במחשב תייקתם אותו. חלק מהתוכנות גם מאפשרות לרשום הערות בגוף קבצי pdf ואף מאפשרים ניהול של ידע המבוסס על מידע טקסטואליים.

התוכנות החינמיות הגדולות הם זוטרו, endnote basic, ומנדליי (שלמרות שמו, אין כל קשר למנדליי מוכר ספרים). כולם די דומות ואין לאף אחת מהן ממשק בעברית; ההבדל הכי גדול ביניהם הוא שאנדנוט בייסיק הוא רק אינטרנטי ואילו זוטרו ומנדליי הם גם אינטרנטיים וגם יש להם תוכנות להורדה. נסקור את מנדליי מסיבה אחת פשוטה – תודות לתמיכה של היועצים של מנדליי – קבוצה של מתנדבים העוזרים למשתמשים להטמיע את השימוש במנדליי בצורה יעילה – תורגם לעברית חומר על תוכנה זו.

המצגת הבאה (מאוחסנת באתר slideshare, שעליו נדבר בשבועות הקרובות) מסבירה בקצרה מהו מנדליי ומה היתרונות של תוכנה לניהול ביבליוגרפי:

לצד כל היתרונות שיש בתוכנה מסוגו של מנדליי וכל השימושים האפשריים בו, יש כמה חסרונות, במיוחד במה שקשור לעברית. על הרוב אפשר להתגבר, אבל העבודה בעברית לא חלקה כמו בהפניות של וורד:

לעומת זאת מנדליי פותר בהצלחה את רוב הבעיות שהיו בהפניות של וורד.

  • כל המטהדטה (מידע על המידע – כלומר, קיטלוג המשאב) על המשאבים נשמרת במנדליי ומועברת ממנו למעבד התמלילים, כך שאפשר להוסיף מידע ביבליוגרפי פעם אחת ולהשתמש בו במסמכים שונים.
  • המטהדטה נשלפת באופן אוטומטית כשמוסיפים קובץ pdf או הפניה למאמר במאגר מידע לבנק המשאבים של מנדליי. (שימו לב שהבעיה הקיימת במנדליי, שלפעמים מילים בעברית מופיעים רדסב ךופה [קרי: בסדר הפוך] בתום השליפה האוטומטית, היא לא בעיה המיוחדת למנדליי; היא בעיה הנובעת מההיסטוריה של קידוד העברית באינטרנט.)
  • קל מאד להפוך את כל ההפניות בטקסט מסוים מצורה אחת לשנייה. מנדליי מאפשר לנו להוסיף עוד אזור של הפניות לוורד, המבוסס על מנדליי. משם אפשר לבנות ציטוטים בתוך הטקסט וביבליוגרפיה, ואם משנים שם מצורה אחת לשנייה, כל הציטוטים והביבליוגרפיות באותו הטקסט ישתנו בהתאם.

איך מתחילים להשתמש במנדליי? קודם כל, חייבים להירשם לחשבון. נכנסים לאתר של מנדליי ולוחצים על sign up and download. לאחר תהליך הרישום מנדליי יציע לנו להוריד את התוכנה למחשב הפרטי.

mendeley1

נתבקש להגדיר שם וכתובת מייל. הודעות (מעטות למדי – הודעות על מיילים חדשים והצעות חברות) יתקבלו בדוא"ל, והשם שהגדרתם יופיע בפרופיל שלכם ובפוסטים שתעלו לקבוצות.

mendeley2

לאחר מכן נתבקש להגדיר סיסמה, תחום עניין, ומעמד אקדמי. כך מנדליי יכול להציע לנו מאמרים חדשים העלולים לעניין אותנו.                     mendeley3

לבסוף, אנחנו מוזמנים להוריד את התוכנה. הרצה של קובץ התוכנה הוא כמו הרצה של כל תוכנה אחרת. כשאתם מתבקשים להכניס שם משתמש וסיסמה, תקלידו את הדוא"ל ואת הסיסמה שהגדרתם באתר מנדליי.

היחידה האקדמית לתקשוב במכללת בית ברל בנתה מספר מדריכים להתקנה ושימוש במנדליי. אנו מודים להם על כך שהרשו לנו להעלות את המדריכים שלהם לשימוש משתתפי "23 דיברות".

Mendeley – מדריך להתקנה

Mendeley – מדריך למשתמש

Mendeley – שימוש בקבוצות

תוסף מנדליי לוורד

מנדליי יכול לשמש ולעזור גם מעבר לניהול ביבליוגרפיות ועבודה עם קבצי pdf. הוא יכול גם להוות כלי לניהול ידע טקסטואלי. המצגת הבאה, שהוצגה בכנס טלדן 2013, מתאר בקצרה את העבודה עם מנדליי לניהול ידע.

בנייה עצמית

עוד דרך לבניית ציטוטים ביבליוגרפיים תקינים היא ליצור את הציטוטים במו ידיכם ובעמל כפיכם. העבודה אמנם סיזיפית אבל מדויקת, ולא דורשת שום כלי או ידע מוקדם מלבד מידע לגבי צורת הציטוט התקינה.

ואיפה אפשר לרכוש ידע זה? כאמור אין ספרים בעברית על צורות הציטוט השונות, וכן אין הסכמה רחבה לגבי ציטוט תקין בשפה העברית.

אבל אין להרים ידיים. כמעט לכל מוסד אקדמי יש מדריך לכללי ציטוט ביבליוגרפי. הרבה מאלו מבוססים על המדריך של ספריית בית ברל, הנכתב ומעודכן על ידי מנהלת הספרייה של המדרשה לאומנות, מיכל כהנא.

bib_guide

הבעיה עם מדריכים זה שהם מאד כללים, ובמקרים רבים  עולות שאלות ספציפיות לגבי משאבים ייחודיים. לצורך כך, בשנה שעברה פתחה מיכל כהנא קבוצה בפייסבוק הפורום לציטוט ביבליוגרפי. הקבוצה פתוחה לכולם ומזמינה קוראים להעלות מידע על משאבים (ציטוט תקין של ספרים, מאמרים, סרטים, עבודות אומנות, מקרא, חוזרי מנכ"ל וחוברות עבודה הם רק חלק מהשאלות שכבר הועלו) וצורת הציטוט המתאימה להם. צוות הספריות בבית ברל בונה את הציטוט הנכון לגוף הטקסט ולביבליוגרפיה ועוד ומסביר  מכשולים העולים בציטוט סוג הזה של משאב.

bib_forum

ציטוט ביבליוגרפי תקין חשוב גם מבחינת יוצר התוכן המקורי, שמגיע לו קרדיט (זה כל הרעיון העומד מאחורי רישיונות קריאטייב קומונס – לאפשר שימוש חופשי אבל ליחס את המקור ליוצריו), גם מבחינת כותב העבודה, שלא יחשבו שהוא מנסה לגנוב דעת ויפסלו לו את העבודה ואף יעמידו אותו לדין משמעתי, וגם מבחינת הקורא, שרוצה להתעמק בנושא על ידי קריאת הספרות המקורי. כפי שמובא במדריך לציטוט ביבליוגרפי של סמינר הקיבוצים,

חשיבות השימוש: סטודנטים וחוקרים הכותבים עבודות אקדמיות או מאמרים מדעיים מסתמכים על רעיונות המופיעים במקורות שונים: ספרים, מאמרים, מקורות אלקטרוניים או כל מקור אחר שמתאים לנושא עבודתם. שימוש במקורות החיצוניים הללו מחייב רישום ביבליוגרפי קפדני, שמזכה את מחברי המקורות בהכרה האקדמית המתאימה, ומאפשר לקוראי המחקר לחפש בקלות את המקורות הללו, אם ברצונם לאתר מידע נוסף בנושא.

משימת השבוע:

כתבו על השימוש בהפניות ביבליוגרפיות בארגון שלכם. האם אתם מעודדים ציטוט תקין? האם אתם מלמדים את הנושא? עד כמה נחוץ למשתמשים שלך ידע בכללי ציטוט, ועד כמה יש לכם מומחים בתחום? בחרו דרך אחד לבניית ציטוטים ביבליוגרפיים מבין השלוש, תתנסו בה, וכתבו את התרשמותכם, במיוחד בנוגע לעבודה עם משאבים בעברית.

שבוע הבא: מחברות מקוונות

דיבר 6: רשתות חברתיות א' (פייסבוק, טוויטר, לינקדאין)

דיברנו רבות על מציאת תוכן ויצירת תוכן, אבל עוד לא דברנו הרבה על מה לעשות עם התוכן ואיך להנגיש אותו לקהל המשתמשים. התנסיתם מעט בנושא כשפתחתם בלוגים, אבל הציבור הקורא בלוגים קטן יחסית (ראה ההחלטה של גוגל לסגור "גוגל ריירד" ז"ל).

אם כך, איפה כן נמצא את קהל היעד שלנו ? במובן ברשתות החברתיות.

במהלך החודש הקרוב נסקור את הרשתות החברתיות הכי חמות בישראל ונבדוק איך ניתן לעשות בהם שימוש כארגוני מידע המשרתים קהל רחב ומגוון.

מגוון הרשתות החברתיותתמונה מאת socialmediahq ברשיון CC-BY

מדיניות רשת חברתית

החלק החשוב ביותר במדינות השימוש ברשתות חברתיות הוא ליצור מדיניות. קל מאד להיסחף ולהגיד ש"זה הדבר החם ביותר. בואו ננסה, מה כבר יכול לקרות?" או "לכל ספרייה יש ערוץ ברשתות החברתיות. ברור שגם אנו חייבים אחד."

קל לדבר, קשה לבצע. ליצור ערוץ באחת מרשתות החברתיות דורש זמן ועבודה מרובה. הטעות הגדולה ביותר שתוכלו לעשות, יותר גדולה אפילו מהיעדר ערוץ ברשתות החברתיות, היא להשתמש באותו התוכן ובאותה הצורה, על גבי פלטפורמות שונות. יש סיבה שלא כולם מהווים חלק מאותה רשת חברתית גדולה, ולכן לא כדאי שהתוכן שתפרסמו בפייסבוק יהיה זהה לתוכן שתפרסמו בפינטרסט.

אם כן, איזה רשת חברתית מתאימה לארגון שלכם? התשובה טמונה בשתי שאלות פשוטות (בעצם לא כל כך פשוטות):

  1. מהו אופיו של התוכן שאתם רוצים לחלוק? גרפיקה? טקסט? תוכן ארוך או קצר? ומדוע אתם רוצים לפרסם אותו בכלל?
  2. באילו מהרשתות החברתיות אתם מצפים למצוא את הקהל שלכם? נגיד שנפתחה רשת חברתית חדשה ,"שטויות דוט קום", והיא נראית כמו תשובה מושלמת לשאלה אחת. בדקתם, ואף אחד מקהל היעד לא מכיר אותה. כנראה שלא תרצו להשקיע שם את כל המאמצים שלכם.

יש עוד נושאים חשובים שחייבים להיכלל במדיניות רשתות החברתיות / מדיניות המדיה החברתית כגון: שמירה על פרטיות הלקוח, שימוש בלוגו של הארגון, שימוש חוקי בתמונות, טון השיח, שיווק הארגון ועוד. מעיין אלכסנדר מהבלוג "אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי" כתבה פוסט מפורט על מדיניות רשתות חברתיות, על מה ולמה ארגון צריך מדיניות כזאת ואילו סוגיות יש לגבש מדיניות ברורה.

דוגמה חיה של מדיניות רשתות חברתיות היא "מדיניות רשתות חברתיות – כללי עשה / אל תעשה" של לאומי קארד. יש התייחסות גם לפעילות של עובדי הארגון כיחידים וגם כנציגי החברה.

לאחר שקבעתם מדיניות לשימוש ברשתות החברתיות, הגיע הזמן לבחור רשת או קבוצה של רשתות על מנת לפעול בהם, להתחיל להעלות תכנים ולמשוך קהל קוראים ומגיבים.

פייסבוק

אבל בואו נהיה ריאליים. זוהי ישראל, ורוב הסיכויים הם שקהל היעד שלכם נמצא בפייסבוק. נתונים של סוכנות המדיה החברתית "בלינק" מראים שיש 4 מיליון ישראלים פעילים ברשת החברתית פייסבוק.

שימוש בפייסבוק

אבל האם כדאי שארגון המידע שלכם יהיה בפייסבוק? ורד חורי אספה מספר שאלות שכדאי לכם לענות עליהם לפני שתחליטו האם להשתמש בפייסבוק כחלק מאסטרטגית הרשתות החברתיות שלכם.

הבעיה עם פייסבוק לגבי לארגונים היא שאי אפשר ליצור חשבון משתמש לארגון. לפי תנאי השימוש של פייסבוק, ארגון אינו רשאי לפתוח חשבון. מה שתצטרכו לעשות הוא להשתמש בחשבון האישי שלכם על מנת ליצור דף לארגונכם.

אם עוד אין לכם חשבון בפייסבוק, תוכלו ללמוד בסרטון הבא איך לעשות זאת:

לאחר שפתחתם חשבון בפייסבוק, תוכלו לבנות עמוד לארגונכם:

(שימו לב: תוכנית "23 דיברות" איננה משווקת נותן שירות זה או אחר. אנו בוחרים את ההסברים הכי מפשוטים שאנחנו מוצאים בעברית.)

הכל נשמע כל כך נפלא, אז מה הקאץ'?

הקאץ' העיקרי בפייסבוק הוא הפיד של הקהל שלכם (רשימת החדשות שהמשתמש רואה בדף הבית שלו). החברים והעמודים שהמשתמש עשה עליהם להם לייק מפיקים בממוצע 1500 סטטוסים ביום, אבל המשתמש איננו רואה 1500 סטטוסים בפועל. איך פייסבוק מחליט אילו סטטוסים ייראו? איך אפשר לשפר את הסיכוי שהסטטוסים של הארגונים שלכם יעלו בפיד של קהל היעד?

פייסבוק הסבירו שני שינויים שנעשו באלגוריתם שמחליט איזה סטטוסים יופיעו בפיד, כפי שדווח ב Ynet:

  • השינוי הראשון, שכבר מיושם בגרסת הרשת של פייסבוק ויגיע בהדרגה למובייל, מקפיץ למעלה סיפורים שהמשתמש לא ראה בפעם הקודמת שנכנס לפיד – למרות שהם כבר פורסמו, הוא לא גלגל למטה מספיק כדי לראות אותם. האלגוריתם יבחר, מתוך הסטטוסים שהמשתמש לא ראה, את פופולריים ביותר (אךה שזכו ליותר לייקים ותגובות) וישלב אותם עם סיפורים חדשים (בסדר כרונולוגי).
  • השינוי השני, שיגיע בקרוב, יבחן את 50 האינטראקציות האחרונות שהיו בפיד של המשתמש – לייקים ותגובות – וידרג סטטוסים עתידיים מאנשים אלו במקום גבוה יותר מבחינת הסבירות שיופיעו. בבלוג הטכנולוגי של הניו יורק טיימס מציינים (באנגלית) כי המערכת הנוכחית עושה זאת עם האינטראקציות האחרונות אולם לדבר משקל נמוך בדירוג הסופי.

איך גורמים לסטטוסים שלכם לקפוץ לפידים של המשתמשים? בדיוק כמו שגורמים לאתר שלכם להופיע בעמוד הראשון של דף החיפוש בגוגל. ישנן שתי דרכים: בכוח או בצורה אורגנית.

הדרך הראשון לקפוץ לראשית התורן הוא לנצח בתחרות הלייקים, ופה מותר להפעיל כוח מתון; כל האמצעים כשרים. מכיוון שמספר הלייקים בעמוד שלכם משפיע על הפרסום של הסטטוס שלכם, בקשו מאנשים לעשות לייק לעמוד שלכם ולסטטוסים ספציפיים; בקשו מחברים ומשפחה, אפילו אם הם לא גרים באזור של הספרייה שלכם או קשורים לארגון/עסק מידע שלכם, לעשות לייק לעמוד. ככל שתשיגו יותר לייקים כך העמוד שלכם יפורסם יותר ותוכלו להשיג יותר ליקיים וחוזר חלילה…

הדרך האורגנית להגברת החשיפה שלכם הוא על ידי פרסום של סטטוסים שיעניינו את המשתמשים שלכם, מידע שימושי ותמונות מעניינות. אם אתם מנסים למקם את הארגון שלכם כספק המידע העיקרי של המשתמשים, תנו לעמוד הפייסבוק שלכם לשקף את השאיפה הזאת. אם תתנו למשתמשים את מה שהם רוצים הם יתנו לעמוד שלכם לייק והסטטוסים שלכם יופיעו בפיד; win-win לכולם.

ניהול עמוד בפייסבוק אינה משימה פשוטה בכלל, אבל החשיפה המוגברת בדרך כלל מצדיקה את העבודה הקשה. אתר מזבלה פרסם לאחרונה 10 טיפים שיכולים לעזור בעניין זה.

טוויטר

אבל מה עליכם לעשות אם המידע שתרצו לשתף לא מתאים לפייסבוק? מה אם הוא מקצועי יוצר, טקסטואלי יותר, קצרצר, או בעל אורינטציה פחות גראפית? יכול להיות שטוויטר היא אופציה שמתאימה לכם יותר.

טוויטר היא פלטפורמה של "מיקרובלוגים". יש לכם לכל היותר 140 תווים (כולל סימיני פיסוק ורווחים) כדי להעביר את המסר שלכם. זוהי פלטפורמה נהדרת להעברת מסרים קצרים, לינקים, תמונות וסרטונים קצרצרים (תודות לשרות Vine). מספר ארגונים בישראל עושים שימוש ראוי לציון בטוויטר: לדוגמא, ביוני האחרון צה"ל צייץ עדכונים ממלחמת ששת הימים ונתן לקוראים ההרגשה שהמלחמה מתרחשת לנגד עינינו ולא לפני 46 שנה.

צה"ל מציץ מלחמת ששת הימים בזמן אמת

אחד הדברים שהתחיל בטוויטר וגלש לרשתות אחרות (לדוגמה פייסבוק ואינסטגרם) זה תיוג נושאים בשיחה על ידי האשטאג (#). בטוויטר אפשר לחפש לפי האשטאג ולמצוא את כל המידע שפורסם על ידי משתמשי טוויטר באותו נושא. לדוגמה, חיפוש על ההאשטאג #ספרייה מניבה את התוצאות הבאות:

hashtag search

אבל בואו ניקח צעד אחד אחורה. איך בכלל מתחילים ברשת החברתית טוויטר?

עוד לפני תהליך הרישום לטוויטר אפשר לשנות את הגדרות השפה לעברית. ניכנס ללשונית English  ובמקומו נבחר "עברית".דף פתיחה של טוויטר

כדי להירשם מוסרים את כתובת הדוא"ל שלכם ויוצרים סיסמא:

twitter sign up

עכשיו אתם בפנים. ומה הלאה?

הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא ליצור פרופיל משתמש כדי שאנשים יכירו מי עומד מאחורי השם. אין דבר יותר מעצבן למשתמש ותיק בטוויטר ממשתמש חדש עם תמונת הביצה שמודבק כאווטר לכל משתמש חדש ללא פרופיל. הביצה מראה  שלא עשיתם אפילו מאמץ מינימלי על מנת להשתלב בסביבה החדשה שלכם.

אז בואו לא נעצבן את הוותיקים. המינימום שעליכם לעשות הוא להעלות תמונה ותיאור שלכם או של הספרייה. התמונה צריכה להיות מרובעת ולהראות טוב במידות הבאות: 500×500 פיקסלים, 73×73, ו-48×48. כדי להעלות את התמונה ולכתוב תיאור נלחץ על לשונית "אני" בפס הימני העליון ואחר כך נלחץ על כפתור "עריכת פרופיל" המופיע באמצע המסך.

twitter profile

לסיום, נלחץ על הכפתור "שמירת שינויים".

profile

קיימים המון טיפים וטריקים לשימוש יותר יעיל בטוויטר. העמוד טוויטר 2013 – טיפים וטריקים נותן מבוא טוב לחומר הבסיסי. הבלוג "כלים קטנים גדולים" מציג הרבה כלי Web 2.0 (אבל לא בודק את השימושיות שלהם בעברית) פרסם פוסט עם רשימת מדריכים לשימוש יעיל בטוויטר.

ישנם שני צדדים לשימוש בטוויטר– למצוא אנשים שיעקבו אחריך ולמצוא אנשים שתרצו לעקוב אחריהם . (שלא כמו בפייסבוק, המעקב בטוויטר הוא לא הדדי. אם מישהו עוקב אחריך זה לא אומר שאתה חייב לעקוב אחריו.) כמו לגבי העמוד שלכם בפייסבוק, תצטרכו לקדם, לקדם ולקדם, אם כי בטוויטר יש נטייה חזקה יותר ל "ריטוויט" (לצייץ תוכן שאחרים יצרו, כמובן עם ציון שם היוצר) מהנטייה שיש בפייסבוק לעשות "שיתוף". המנהג הרווח בטוויטר הוא להתחיל "ריטוויט" באותיות RT ולהתחיל "ריטוויט" (ריטוויט ששינינו טיפיפה) באותיות MT ("מודיפיד טוויט" – ציוץ שעבר שינויים קלים). כדי להסב את תשומת הלב של משתמש טוויטר יש לנקוב בשם המשתמש עם @ בתחילת השם. לדוגמה, אם רוצים את תשומת לבו של מישהו במערכת של חדשות ערוץ 2, רושמים בתוך הציוץ @Channel2News.  יש רשימה של ספריות בארץ; אפשר לבקש להיכלל ברשימה דרך ציוץ המזכיר את בעלת הרשימה, @AhavaCohen.

לינקדאין

יש רשת חברתית מקצועית יותר מפייסבוק וטוויטר – לינקדאין. זוהי לא רשת חברתית בה נשתמש על מנת לפרסם את שעת הסיפור של יום חמישי או שעות הפתיחה של הספרייה, זוהי רשת חברתית שנשתמש בה כשאנחנו רוצים לקדם את תדמית הספרייה בעיני העמיתים שלנו לעולם הספרנות והמידענות או כשאנחנו רוצים ליצור קשר עם מומחים בתחומים שונים, ספריות ברחבי הארץ והעולם ואנשי מקצוע.

אין דרך להפוך את התפריטים באתר לעברית, אבל בהחלט אפשר להוסיף מידע בעברית לפרופילים שלכם ואפשר לנהל קבוצה בעברית.

linkedin languages

סרטון הווידאו הבא (זהירות! ארוך) מתרגם את כל הפיצרים של לינקדאין מהמסכים באנגלית.

משימת השבוע

תתחילו ליצור מדיניות רשתות חברתיות עבור הארגון שלכם, אפילו אם החומרים שתרצו לפרסם אינם מתאימים לפייסבוק, טוויטר או לינקדאין — בדיבר הבא נתייחס לעוד כמה רשתות חברתיות שאולי יתאימו לכם יותר. שתפו בבלוג שלכם את השיקולים שלכם בעת יצירת מדיניות, חומרים שהייתם רוצים לפרסם ברשתות החברתיות ודוגמאות שנתקלתם בהם לשימוש נכון ולא-נכון ברשתות חברתיות על ידי ארגוני מידע.

שבוע הבא: רשתות חברתיות ב' — גוגל+, פינטרסט, טאמבלר