דיבר 21: ספרנות ומידענות ישראלית באינטרנט

למרות ריבוי הערוצים להעברת מידע בסביבה של ווב 2.0, עולם הספרנות ומידענות הוירטואלית בארץ מתמקדת בשני ערוצים: דוא"ל ופייסבוק. השבוע נסקור את קבוצות הדיון באינטרנט – המקומות בו תוכלו לשאול שאלות, לקבל השראה, וליצור קשרים.

רשימות תפוצה בדואר אלקטרוני:

ספרנים ומידענים

רשימת התפוצה ספרנים ומידענים מנוהלת בפלטפורמת "יאהו גרופס". לפי התיאור הרשמי, הקבוצה היא:

קבוצת עניין לספרנים ומידענים.
עיקר הפעילות הנה של ספריות בתי ספר וספריות ציבוריות.
מוזמנים מידענים ואנשי חינוך וכן אנשים שמתעניינים בפן החברתי והתרבותי של המידע והאופן שבו הספריות משרתות את קהילותיהן בהקשרים אלה

רוב הפוסטים הם אומנם מפרי עטם של ספרני ספריות ציבוריות ובתי ספר, אבל יש קבוצה לא מבוטלת של ספרני ספריות אקדמיות גם. כמעט ואין דיונים במידענות עסקית ומסחרית. יש כמעט 250 חברים בקבוצה, אבל רק עשרות פוסטים בחודש ממוצע. (היסטורית, מספר הפוסטים עולה דרמטית בחודש ינואר וחוזר לממוצע בחודש פברואר.) הקבוצה סגורה וחייבים את אישור מנהלי הקבוצה בכדי להצטרף.

איך נרשמים?

safranymחייבים לצור חשבון יאהו כדי להירשם לקבוצת ספרנים ומידענים. כשנכנסים לדף של הקבוצה ולוחצים על הכפתור Join Group, המערכת תיקח אתכם לדף הרשמה. כמה שזה נשמע מוזר, יש אפשרות להירשם ליאהו דרך חשבון בחברה היריבה, גוגל.

yahoo_acct

לאחר שתרשמו לחשבון יאהו, תוכלו לבקש חברות בקבוצת ספרנים ומידענים. תצטרכו לבחור אם אתם רוצים לקבל מיילים אחד אחד או מקובצים, להוכיח שאתם בני אדם ולא רובוטים, ולהסביר למנהל הקבוצה למה אתם רוצים להצטרף. יש גם אפשרות לציין שאתם רוצים לקבל את המיילים לכתובת המייל הפרטית שלכם ולא לכתובת החדשה שהנפיקה יאהו עבורכם בפתיחת החשבון.

yahoo_request

בפעם הבאה שמנהל הקבוצה יקרא מייל, הבקשה תאושר ותתחילו לקבל מיילים לכתובת שרשמתם. מכאן, אין כל צורך להיכנס לאתר יאהו כדי לנהל את ההשתתפות בקבוצה; הכל הולך דרך הדואר האלקטרוני.

IFISH

IFISH- The Israeli Forum for Information Specialists in Hitech – נוסד ב-2001 ומנוהל על ידי המידעניות שרית חיים ועינבר יסעור. חברי הפורום נפגשים בתל אביב פעם ברבעון להתעדכן בכלים ומידע חדש בתחום המידענות העסקית ומסחרית (לאו דווקא בהיי-טק), ובין המפגשים חברי הפורום פעילים מאד ברשימת התפוצה של IFISH.

לאחרונה יונת אופיר, חברה בקבוצה, העלתה קובץ ובו היא רכזה שנים של ידע שעבר דרך רשימת התפוצה.

רשימת התפוצה IFISH מנוהלת בפלטפורמה של גוגל גרופס, אבל כמו רשימת התפוצה ספרנים ומידענים, לאחר ההרשמה אפשר לנהל חברות דרך דוא"ל ואין צורך להיכנס לאתר גוגל.

איך נרשמים?

תהליך ההרשמה לIFISH- די דומה לתהליך ההרשמה לרשימת התפוצה ספרנים ומידענים. גם כאן תצטרכו ליצור חשבון גוגל או להשתמש בחשבון גוגל הקיים, וגם כאן אפשר להגדיר כתובת אחרת לקבלת הדואר.

בכניסה לדף של הקבוצה בגוגל גרופס תראו שתי אפשרויות: לבקש חברות או ליצור קשר עם בעלי הקבוצה. בפועל, שתי האופציות מובילות לאותה המטרה.

ifishלוחצים על "הגש בקשה לחברות", ונפתח טופס הבקשה. בעלי הקבוצה מבקשים לדעת את מקום העבודה ושם התפקיד כדי לשמור על הרמה הגבוהה של דיונים בקבוצה.

ifish_requestקבוצת הפייסבוק של IFISH פחות פעילה ולרוב משמשת שופר להודעות המארגנות ולמודעות דרושים. חשבון הטוויטר של הפורום כמעט ולא פעיל בין המפגשים.

IL-LIBRARIES-RDA

עולם תיאור הספרים בקטלוגים של ספריות (אקדמיות וציבוריות) עובר בימים אלו שינוי והכללים הישנים והטובים שכולנו למדנו מפנים את המקום לכללים החדשים הנהוגים בארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, צרפת, ועוד מקומות בעולם. לפני כשבוע נחנכה רשימת תפוצה חדשה שמטרתה היא דיון בכללים החדשים והיישום שלהם בספריות בארץ. בעלי הרשימה הזמינו מקטלגים, ספרנים ומידענים מהארץ והעולם המתעניינים בנושא קטלוג עם כללי RDA.

איך נרשמים?

נכנסים לדף הבית של הרשימה, השוכנת בשרתים של אוניברסיטת תל-אביב.

RDA-IL

לוחצים על

Join or leave the list or change setting

RDA-IL-request

רושמים כתובת מייל לקבלת ההודעות ושם מלא (חשוב מאד – בלי שם פרטי וגם שם משפחה, או לפחות שני מילים המופרדים ברווח, המערכת לא תשלים את ההרשמה). אין צורך לשנות את הגדרות ברירת המחדל של השרת. לוחצים על Join IL-LIBRARIES-RDA כדי להשלים את ההרשמה.

תקבלו מייל המאשר שבקשתם להצטרף לקבוצה ועוד מייל כאשר בעלי הקבוצה מאשרים את הבקשה. כמו בשתי הרשימות האחרות, לאחר סיום ההרשמה אין צורך להיכנס שוב לדף הבית של הרשימה אלא אם כן רוצים לשנות הגדרות או לחפש בארכיון הרשימה.

בפייסבוק:

פייסבוק גם הפך לזירה פעילה בתחום הספרנות, ועוד יותר בתחום המידענות. לרוב, תמצאו ברשימות התפוצה מידע יותר ממוקד וספציפי, ובפייסבוק מידע יותר כללי. מאד חשוב להיכנס לתגובות בדיונים בפייסבוק — רוב הידע שאפשר לדלות נמצא בדיונים ולא בפוסט המקורי.

כדי להצטרף לדיונים בקבוצות של פייסבוק, חייבים חשבון בפייסבוק. למי שעוד אין חשבון כזה מוזמן לקרוא בדיבר 6 איך נרשמים.

איך נרשמים לקבוצות בפייסבוק?

לאחר הכניסה לפייסבוק, ניגשים לדף של הקבוצהרעיונות וטיפים. מידע בנושאים כמו : משרות חמות, כנסים, מקומות התמחות, עדכונים ומפגשים עם מידענים מארגונים שונים.  ולוחצים על הכפתור 'הצטרף/הצטרפי לקבוצה". אם הקבוצה מוגדרת כקבוצה פתוחה, מכאן והלאה תקבלו הודעות מהקבוצה בפיד שלכם (במצב הטוב – ראו את הביקורת על הפיד של פייסבוק בדיבר 6). גם יש אפשרות להיכנס לכל קבוצה באופן יזום בתפריט "קבוצות" בצד הימין של כל דף בפייסבוק. אם קבוצה מסוימת מבין הקבוצות שלכם לא נמצאת ברשימה, לחצו על המילה "עוד" שתופיע בצידו השמאלי של המילה "קבוצות" עם העכבר שלכם והקבוצה נמצאת איפשהו בתוך אזור הקבוצות.

groups

אם אתם מנסים להצטרף לקבוצה סגורה, לחיצה על הצטרפות תשלח את הבקשה למנהלי הקבוצה. ותקבלו הודעה בתוך רשימת ההודעות (סמל הגלובוס למעלה בצד ימין) כאשר יש אישור לבקשת ההצטרפות.

notifications

קבוצות בפייסבוק:

כיכר מידענים- הבמה של הסטודנטים ללימודי מידע

kikarFB

אל תתנו לשם להטעות אתכם — למרות פוסט פה ושם, הקבוצה כבר מזמן לא חגה סביב לימודים. לפי הגדרת הקבוצה, "כיכר המידענים" היא

הקבוצה המקצועית למידענים, מנהלי ידע, אנשי עריכת תוכן ואנשי מקצוע מתחום המידע. מקום להחלפת מידע, רעיונות וטיפים. מידע בנושאים כמו: משרות חמות, כנסים, מקומות התמחות, עדכונים ומפגשים עם מידענים מארגונים שונים.

לרוב, נקודת המבט של המשתתפים נוטה לזו של אנשים המתחילים את דרכם. לדוגמה, דיון על כנס מסוים גם יכלול דיון על עלויות, דבר שפחות יופיע בקבוצות יותר אמידות.

הקבוצה, בעלת כמעט 400 חברים, הינה קבוצה סגורה.

ניהול תוכן דיגיטאלי

nihulFB

קבוצת ניהול תוכן דיגיטאלי היא הבית של כלים לניהול ידע ומידע, ועל הדרך גם מכילה הרבה מידע לעבודה מידענית. לפי הגדרות הקבוצה:

קבוצה שוחרת דעת בנושאים הבאים: כלים מתוקשבים לניהול מידע, כלים לניהול תוכן, כלים מתוקשבים לעיבוד מידע, שיטות להפצת מידע דיגיטאלי, כלים להתאמת מידע אישי.

בלוג הבית האחורי של קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי, שהיה אמור לרכז את הידע המצטבר בקבוצה, לא מעודכן כבר כמעט שנתיים.

הקבוצה, בעלת מעל ל-1100 חברים, הינה קבוצה פתוחה.

מידע וספרנות

safranutFB

בהרבה מובנים, קבוצת מידע וספרנות היא תחנת ביניים בין רשימת התפוצה ספרנים ומידענים וקבוצת הפייסבוק ניהול תוכן דיגיטאלי. יש יותר דגש על טכנולוגיה מאשר ברשימת התפוצה, ויותר דגש על ספריות (במיוחד ספריות אקדמיות) מאשר בקבוצת ניהול תוכן, למרות שיש הרבה כפילות בפוסטים שעולים בשתי הקבוצות.

ההגדרה הרשמית של קבוצת מידע וספרנות היא:

קבוצה מקצועית פתוחה בתחום הספרנות, מידענות ואינטרנט

הקבוצה, בעלת מעל ל-700 חברים, הינה קבוצה פתוחה.

יש גם קבוצות יותר ייעודיות בפייסבוק – למנהלי ספריות ציבוריות, למקטלגים בתוכנית אל"ף, סטודנטים במוסדות המעניקות תארים בלימודי מידע וכו'. לרוב, תקבלו את המידע על קבוצות אלו, במידה וזה רלבנטי, במקום הלימודים או העבודה.

לינקדאין

בנוסף לרשימות התפוצה והקבוצות הפעילות בפייסבוק, יש מספר קבוצות בלינקדאין. למרות שלינקדאין אמור להיות זירה יותר "מקצועית" ופייסבוק יותר "חברתית", הקבוצות בפייסבוק הרבה יותר פעילות. גם יש הרבה כפילות בין הקבוצות בלינקדאין – תראו את אותו הפוסט מאותו המחבר בכמעט כל פורום פעיל.

על ההרשמה ללינקדאין דיברנו בדיבר 6.

להלן רשימה של קבוצות בלינקדאין שהראו סימני חיים בשנה האחרונה:

מודיעין תחרותי

קבוצה פרטית (הרשמה מותנת האישור בעל הקבוצה) עם קרוב ל-300 חברים. לרוב מתפרסם בקבוצה סדנאות, קורסים, ווובינרים בתחום המודעין התחרותי. תיאור רשמי של הקבוצה:

הקבוצה עוסקת בסוגיות בסיסיות ומתקדמות בתחום מודיעין
תחרותי עסקי. מטרת הקבוצה להחליף דעות, רעיונות ולהציג שאלות בכל ענין הקשור לתחומי העניין של חברי הקבוצה. הודעות ניתן לכתוב הן בעברית והן באנגלית

The Israeli Association of Libraries and Information Centers

הקבוצה של ארגון אס"י-אסמ"י (לא ברור למה זה מתנהל באנגלית ולא בעברית).  קבוצה פתוחה עם מעל ל-150 חברים. חוץ מהודעות של אס"י-אסמ"י, פוסטים שעולים לקבוצה גם עולים לקבוצת מידע וספרנות או ניהול תוכן דיגיטאלי בפייסבוק.  מטרות הקבוצה:

The Association's goals:
To support and advance the profession
To create opportunities for cooperation and exchange of ideas
To create and sponsor activies which further enhance knowledge and skills

 

מידענים ומידענות בישראל

הקבוצה הגדולה מלינקדאין למידענים בארץ, עם מעל ל-500 חברים. שילוב של כיכר מידענים ורשימת התפוצה של  IFISH  פלוס חומרים מהעולם הרחב. מטרת הקבוצה:

הקבוצה נפתחה על מנת ליצור סביבת קשרים מקצועיים עבור מידעניות ומידענים בישראל. למרות שמתפקידינו למצוא מידע, לרוב אנו לא נחשפים בפני אחרים.
הקבוצה ב-LinkedIn תאפשר לכולם להיות שותפים לקידום המקצוע בישראל ודרך קשרים עם קבוצות דומות כגון (AIIP) לפרסם את יכולות הקבוצה.

הקבוצה הוקמה על ידי יוחנן ו. והנכם מוזמנים ליצור קשר דרך quid@quid.co.il

  איך נרשמים לקבוצות בלינקדאין?

הוראות בסיסיות של תפעול אתר לינקדאין נמצאים בדיבר 6. לאחר פתיחת חשבון באתר, אפשר לגשת לדף של כל אחת מהקבוצות וללחוץ על Join Group.

linkedin

בקשת הצטרפות תשלח לבעל הקבוצה, ותקבלו הודעה למייל השייך לחשבון שלכם כשיאשר הבקשה.

משימת השבוע

השבוע, תיכנסו למספר קבוצות ותראו מה יש לדיון המקוון של עולם הספרנות ומידענות בארץ להציע לכם. האם החומר שמצאתם עונה על הצרכים שלכם?

אם כן – תצטרפו לקבוצות, תשאבו מידע ותתרמו מהידע שלכם.

אם לא – תחשבו על מה חסר לכם בדיון המקוון. האם יש קבוצה שהייתה יכולה לענות לצרכים שלכם אבל לא ממצה את הפוטנציאל? תיכנסו לקבוצות, תתרמו מהנסיון שצברתם, ותעזרו לקבוצה להוסיף עוד רבדים ותחומים לבנק הידע. אם לא, אולי תשקלו לפתוח קבוצה למלא את הפער.

אם יש המלצות לקבוצות פעילות אחרות, תכתבו את שם הקבוצה וכתובת דף הבית שלה בתגובות, ונאסוף את כולם בדף אתרים מומלצים.

שבוע הבא: עולם הספרנות והמידענות מחוץ לאינטרנט

מודעות פרסומת

דיבר 6: רשתות חברתיות א' (פייסבוק, טוויטר, לינקדאין)

דיברנו רבות על מציאת תוכן ויצירת תוכן, אבל עוד לא דברנו הרבה על מה לעשות עם התוכן ואיך להנגיש אותו לקהל המשתמשים. התנסיתם מעט בנושא כשפתחתם בלוגים, אבל הציבור הקורא בלוגים קטן יחסית (ראה ההחלטה של גוגל לסגור "גוגל ריירד" ז"ל).

אם כך, איפה כן נמצא את קהל היעד שלנו ? במובן ברשתות החברתיות.

במהלך החודש הקרוב נסקור את הרשתות החברתיות הכי חמות בישראל ונבדוק איך ניתן לעשות בהם שימוש כארגוני מידע המשרתים קהל רחב ומגוון.

מגוון הרשתות החברתיותתמונה מאת socialmediahq ברשיון CC-BY

מדיניות רשת חברתית

החלק החשוב ביותר במדינות השימוש ברשתות חברתיות הוא ליצור מדיניות. קל מאד להיסחף ולהגיד ש"זה הדבר החם ביותר. בואו ננסה, מה כבר יכול לקרות?" או "לכל ספרייה יש ערוץ ברשתות החברתיות. ברור שגם אנו חייבים אחד."

קל לדבר, קשה לבצע. ליצור ערוץ באחת מרשתות החברתיות דורש זמן ועבודה מרובה. הטעות הגדולה ביותר שתוכלו לעשות, יותר גדולה אפילו מהיעדר ערוץ ברשתות החברתיות, היא להשתמש באותו התוכן ובאותה הצורה, על גבי פלטפורמות שונות. יש סיבה שלא כולם מהווים חלק מאותה רשת חברתית גדולה, ולכן לא כדאי שהתוכן שתפרסמו בפייסבוק יהיה זהה לתוכן שתפרסמו בפינטרסט.

אם כן, איזה רשת חברתית מתאימה לארגון שלכם? התשובה טמונה בשתי שאלות פשוטות (בעצם לא כל כך פשוטות):

  1. מהו אופיו של התוכן שאתם רוצים לחלוק? גרפיקה? טקסט? תוכן ארוך או קצר? ומדוע אתם רוצים לפרסם אותו בכלל?
  2. באילו מהרשתות החברתיות אתם מצפים למצוא את הקהל שלכם? נגיד שנפתחה רשת חברתית חדשה ,"שטויות דוט קום", והיא נראית כמו תשובה מושלמת לשאלה אחת. בדקתם, ואף אחד מקהל היעד לא מכיר אותה. כנראה שלא תרצו להשקיע שם את כל המאמצים שלכם.

יש עוד נושאים חשובים שחייבים להיכלל במדיניות רשתות החברתיות / מדיניות המדיה החברתית כגון: שמירה על פרטיות הלקוח, שימוש בלוגו של הארגון, שימוש חוקי בתמונות, טון השיח, שיווק הארגון ועוד. מעיין אלכסנדר מהבלוג "אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי" כתבה פוסט מפורט על מדיניות רשתות חברתיות, על מה ולמה ארגון צריך מדיניות כזאת ואילו סוגיות יש לגבש מדיניות ברורה.

דוגמה חיה של מדיניות רשתות חברתיות היא "מדיניות רשתות חברתיות – כללי עשה / אל תעשה" של לאומי קארד. יש התייחסות גם לפעילות של עובדי הארגון כיחידים וגם כנציגי החברה.

לאחר שקבעתם מדיניות לשימוש ברשתות החברתיות, הגיע הזמן לבחור רשת או קבוצה של רשתות על מנת לפעול בהם, להתחיל להעלות תכנים ולמשוך קהל קוראים ומגיבים.

פייסבוק

אבל בואו נהיה ריאליים. זוהי ישראל, ורוב הסיכויים הם שקהל היעד שלכם נמצא בפייסבוק. נתונים של סוכנות המדיה החברתית "בלינק" מראים שיש 4 מיליון ישראלים פעילים ברשת החברתית פייסבוק.

שימוש בפייסבוק

אבל האם כדאי שארגון המידע שלכם יהיה בפייסבוק? ורד חורי אספה מספר שאלות שכדאי לכם לענות עליהם לפני שתחליטו האם להשתמש בפייסבוק כחלק מאסטרטגית הרשתות החברתיות שלכם.

הבעיה עם פייסבוק לגבי לארגונים היא שאי אפשר ליצור חשבון משתמש לארגון. לפי תנאי השימוש של פייסבוק, ארגון אינו רשאי לפתוח חשבון. מה שתצטרכו לעשות הוא להשתמש בחשבון האישי שלכם על מנת ליצור דף לארגונכם.

אם עוד אין לכם חשבון בפייסבוק, תוכלו ללמוד בסרטון הבא איך לעשות זאת:

לאחר שפתחתם חשבון בפייסבוק, תוכלו לבנות עמוד לארגונכם:

(שימו לב: תוכנית "23 דיברות" איננה משווקת נותן שירות זה או אחר. אנו בוחרים את ההסברים הכי מפשוטים שאנחנו מוצאים בעברית.)

הכל נשמע כל כך נפלא, אז מה הקאץ'?

הקאץ' העיקרי בפייסבוק הוא הפיד של הקהל שלכם (רשימת החדשות שהמשתמש רואה בדף הבית שלו). החברים והעמודים שהמשתמש עשה עליהם להם לייק מפיקים בממוצע 1500 סטטוסים ביום, אבל המשתמש איננו רואה 1500 סטטוסים בפועל. איך פייסבוק מחליט אילו סטטוסים ייראו? איך אפשר לשפר את הסיכוי שהסטטוסים של הארגונים שלכם יעלו בפיד של קהל היעד?

פייסבוק הסבירו שני שינויים שנעשו באלגוריתם שמחליט איזה סטטוסים יופיעו בפיד, כפי שדווח ב Ynet:

  • השינוי הראשון, שכבר מיושם בגרסת הרשת של פייסבוק ויגיע בהדרגה למובייל, מקפיץ למעלה סיפורים שהמשתמש לא ראה בפעם הקודמת שנכנס לפיד – למרות שהם כבר פורסמו, הוא לא גלגל למטה מספיק כדי לראות אותם. האלגוריתם יבחר, מתוך הסטטוסים שהמשתמש לא ראה, את פופולריים ביותר (אךה שזכו ליותר לייקים ותגובות) וישלב אותם עם סיפורים חדשים (בסדר כרונולוגי).
  • השינוי השני, שיגיע בקרוב, יבחן את 50 האינטראקציות האחרונות שהיו בפיד של המשתמש – לייקים ותגובות – וידרג סטטוסים עתידיים מאנשים אלו במקום גבוה יותר מבחינת הסבירות שיופיעו. בבלוג הטכנולוגי של הניו יורק טיימס מציינים (באנגלית) כי המערכת הנוכחית עושה זאת עם האינטראקציות האחרונות אולם לדבר משקל נמוך בדירוג הסופי.

איך גורמים לסטטוסים שלכם לקפוץ לפידים של המשתמשים? בדיוק כמו שגורמים לאתר שלכם להופיע בעמוד הראשון של דף החיפוש בגוגל. ישנן שתי דרכים: בכוח או בצורה אורגנית.

הדרך הראשון לקפוץ לראשית התורן הוא לנצח בתחרות הלייקים, ופה מותר להפעיל כוח מתון; כל האמצעים כשרים. מכיוון שמספר הלייקים בעמוד שלכם משפיע על הפרסום של הסטטוס שלכם, בקשו מאנשים לעשות לייק לעמוד שלכם ולסטטוסים ספציפיים; בקשו מחברים ומשפחה, אפילו אם הם לא גרים באזור של הספרייה שלכם או קשורים לארגון/עסק מידע שלכם, לעשות לייק לעמוד. ככל שתשיגו יותר לייקים כך העמוד שלכם יפורסם יותר ותוכלו להשיג יותר ליקיים וחוזר חלילה…

הדרך האורגנית להגברת החשיפה שלכם הוא על ידי פרסום של סטטוסים שיעניינו את המשתמשים שלכם, מידע שימושי ותמונות מעניינות. אם אתם מנסים למקם את הארגון שלכם כספק המידע העיקרי של המשתמשים, תנו לעמוד הפייסבוק שלכם לשקף את השאיפה הזאת. אם תתנו למשתמשים את מה שהם רוצים הם יתנו לעמוד שלכם לייק והסטטוסים שלכם יופיעו בפיד; win-win לכולם.

ניהול עמוד בפייסבוק אינה משימה פשוטה בכלל, אבל החשיפה המוגברת בדרך כלל מצדיקה את העבודה הקשה. אתר מזבלה פרסם לאחרונה 10 טיפים שיכולים לעזור בעניין זה.

טוויטר

אבל מה עליכם לעשות אם המידע שתרצו לשתף לא מתאים לפייסבוק? מה אם הוא מקצועי יוצר, טקסטואלי יותר, קצרצר, או בעל אורינטציה פחות גראפית? יכול להיות שטוויטר היא אופציה שמתאימה לכם יותר.

טוויטר היא פלטפורמה של "מיקרובלוגים". יש לכם לכל היותר 140 תווים (כולל סימיני פיסוק ורווחים) כדי להעביר את המסר שלכם. זוהי פלטפורמה נהדרת להעברת מסרים קצרים, לינקים, תמונות וסרטונים קצרצרים (תודות לשרות Vine). מספר ארגונים בישראל עושים שימוש ראוי לציון בטוויטר: לדוגמא, ביוני האחרון צה"ל צייץ עדכונים ממלחמת ששת הימים ונתן לקוראים ההרגשה שהמלחמה מתרחשת לנגד עינינו ולא לפני 46 שנה.

צה"ל מציץ מלחמת ששת הימים בזמן אמת

אחד הדברים שהתחיל בטוויטר וגלש לרשתות אחרות (לדוגמה פייסבוק ואינסטגרם) זה תיוג נושאים בשיחה על ידי האשטאג (#). בטוויטר אפשר לחפש לפי האשטאג ולמצוא את כל המידע שפורסם על ידי משתמשי טוויטר באותו נושא. לדוגמה, חיפוש על ההאשטאג #ספרייה מניבה את התוצאות הבאות:

hashtag search

אבל בואו ניקח צעד אחד אחורה. איך בכלל מתחילים ברשת החברתית טוויטר?

עוד לפני תהליך הרישום לטוויטר אפשר לשנות את הגדרות השפה לעברית. ניכנס ללשונית English  ובמקומו נבחר "עברית".דף פתיחה של טוויטר

כדי להירשם מוסרים את כתובת הדוא"ל שלכם ויוצרים סיסמא:

twitter sign up

עכשיו אתם בפנים. ומה הלאה?

הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא ליצור פרופיל משתמש כדי שאנשים יכירו מי עומד מאחורי השם. אין דבר יותר מעצבן למשתמש ותיק בטוויטר ממשתמש חדש עם תמונת הביצה שמודבק כאווטר לכל משתמש חדש ללא פרופיל. הביצה מראה  שלא עשיתם אפילו מאמץ מינימלי על מנת להשתלב בסביבה החדשה שלכם.

אז בואו לא נעצבן את הוותיקים. המינימום שעליכם לעשות הוא להעלות תמונה ותיאור שלכם או של הספרייה. התמונה צריכה להיות מרובעת ולהראות טוב במידות הבאות: 500×500 פיקסלים, 73×73, ו-48×48. כדי להעלות את התמונה ולכתוב תיאור נלחץ על לשונית "אני" בפס הימני העליון ואחר כך נלחץ על כפתור "עריכת פרופיל" המופיע באמצע המסך.

twitter profile

לסיום, נלחץ על הכפתור "שמירת שינויים".

profile

קיימים המון טיפים וטריקים לשימוש יותר יעיל בטוויטר. העמוד טוויטר 2013 – טיפים וטריקים נותן מבוא טוב לחומר הבסיסי. הבלוג "כלים קטנים גדולים" מציג הרבה כלי Web 2.0 (אבל לא בודק את השימושיות שלהם בעברית) פרסם פוסט עם רשימת מדריכים לשימוש יעיל בטוויטר.

ישנם שני צדדים לשימוש בטוויטר– למצוא אנשים שיעקבו אחריך ולמצוא אנשים שתרצו לעקוב אחריהם . (שלא כמו בפייסבוק, המעקב בטוויטר הוא לא הדדי. אם מישהו עוקב אחריך זה לא אומר שאתה חייב לעקוב אחריו.) כמו לגבי העמוד שלכם בפייסבוק, תצטרכו לקדם, לקדם ולקדם, אם כי בטוויטר יש נטייה חזקה יותר ל "ריטוויט" (לצייץ תוכן שאחרים יצרו, כמובן עם ציון שם היוצר) מהנטייה שיש בפייסבוק לעשות "שיתוף". המנהג הרווח בטוויטר הוא להתחיל "ריטוויט" באותיות RT ולהתחיל "ריטוויט" (ריטוויט ששינינו טיפיפה) באותיות MT ("מודיפיד טוויט" – ציוץ שעבר שינויים קלים). כדי להסב את תשומת הלב של משתמש טוויטר יש לנקוב בשם המשתמש עם @ בתחילת השם. לדוגמה, אם רוצים את תשומת לבו של מישהו במערכת של חדשות ערוץ 2, רושמים בתוך הציוץ @Channel2News.  יש רשימה של ספריות בארץ; אפשר לבקש להיכלל ברשימה דרך ציוץ המזכיר את בעלת הרשימה, @AhavaCohen.

לינקדאין

יש רשת חברתית מקצועית יותר מפייסבוק וטוויטר – לינקדאין. זוהי לא רשת חברתית בה נשתמש על מנת לפרסם את שעת הסיפור של יום חמישי או שעות הפתיחה של הספרייה, זוהי רשת חברתית שנשתמש בה כשאנחנו רוצים לקדם את תדמית הספרייה בעיני העמיתים שלנו לעולם הספרנות והמידענות או כשאנחנו רוצים ליצור קשר עם מומחים בתחומים שונים, ספריות ברחבי הארץ והעולם ואנשי מקצוע.

אין דרך להפוך את התפריטים באתר לעברית, אבל בהחלט אפשר להוסיף מידע בעברית לפרופילים שלכם ואפשר לנהל קבוצה בעברית.

linkedin languages

סרטון הווידאו הבא (זהירות! ארוך) מתרגם את כל הפיצרים של לינקדאין מהמסכים באנגלית.

משימת השבוע

תתחילו ליצור מדיניות רשתות חברתיות עבור הארגון שלכם, אפילו אם החומרים שתרצו לפרסם אינם מתאימים לפייסבוק, טוויטר או לינקדאין — בדיבר הבא נתייחס לעוד כמה רשתות חברתיות שאולי יתאימו לכם יותר. שתפו בבלוג שלכם את השיקולים שלכם בעת יצירת מדיניות, חומרים שהייתם רוצים לפרסם ברשתות החברתיות ודוגמאות שנתקלתם בהם לשימוש נכון ולא-נכון ברשתות חברתיות על ידי ארגוני מידע.

שבוע הבא: רשתות חברתיות ב' — גוגל+, פינטרסט, טאמבלר