דיבר 20: שיתוף סימניות

כבר מזמן תם עידן השימוש במחשב אחד. כיום אנו משתמשים במחשב בעבודה, מחשב בבית, סמארטפון, טאבלט, ואולי יותר מאחד בכל קטגוריה. יש אתרים שאנחנו שומרים במועדפים המתאימים רק למכשיר אחד, כגון קישוריות הקשורות לעבודה, אבל לרוב, נרצה שהאתרים השימושים ביותר יהיו זמינים לנו מכל מכשיר. בנוסף, רוב האנשים עובדים עם יותר מדפדפן אחד, בין אם זה מבחירה או מאילוצי מקום העבודה. אם נוסיף לכך את הגישה למועדפים שלנו ממחשבים ציבוריים או הרצון לסמן הרבה יותר קישוריות ממה שיכולה שורת מועדפים אחת להכיל בנוחות, הקושי עולה עוד יותר.

כתובות URL הם ספר הטלפונים הפרטי שלנו לאינטרנט. כפי שלא נסתפק יותר באלפון מודפס ליד הטלפון הקווי בבית, אין סיבה להסתפק בשורת המועדפים בדפדפן זה או אחר. אנחנו יכולים לשים את כל הסימניות שלנו באתר המיועד לכך ושיתן לנו מגוון אפשרויות להוסיף על הקישוריות מידע.

אחד מהיתרונות של אתרי שיתוף סימניות הוא האפשרות לצור פולקסונומיה — מיפתוח ייחודי לקהל המשתמשים שלכם. המונח "פולקסומוניה" הוא גם ייצור של עידן הווב 2.0 ונטבע רק ב-2004. ד"ר ג'ני ברונשטיין מאוניברסיטת בר-אילן הגדירה את מאפייני הפולקסונומיה בהרצאה בכנס "מולטי-ידע" בשנת 2008:

  • פולקסונומיה היא מתודולוגיה למיון תכנים לפי קטגוריות נושאים המוצעות על ידי משתמשי האתר
  • התגים הנקבעים על ידי המשתמשים ונאספים בענן הנושאים ועוזרים ביצירת הטקסונומיה הפופולרית שנקראת פולקסונומיה
  • מבנה הפולקסונומיה שטוח ואין קשרים בין התגים

 עדיין אין מונח מקובל ל"פרסונומיה" – סוג של פולקסונומיה המבוסס על המיון של אדם בודד, בלי קשר לקבוצה – ונוטים לעבור למונחים יותר רשמיים כמו "מטהדטה מחולל אישית".

עם השנים קמו ונפלו הרבה אתרי שיתוף סימניות. כשעברה הסערה, נשארו בשטח שני סוגי אתרים: אלה (כדוגמת Reddit  ו(StumbleUpon– שמיועדים לשיתוף קישוריות אבל לא לשמירתם לטווח הארוך ואלה (כדוגמת האתר שנסקור למטה) שמיועדים לשמירת סימניות לטווח ארוך, ועל הדרך נותנים לנו מנגנון ללחשוף את הרשימות שלנו לעולם הרחב.

בהרצאה במכון מופ"ת המידענית תמי נויטל הסבירה למה עדיף לעבוד עם אתר שיתוף שימניות במקום לשמור את כל המעודפים במחשב:

Delicious – דלישס

דלישס הוא הוותיק בין אתרי שיתוף סימניות. הוא נוסד בשנת-2003 ונרכש על ידי יאהו ב-2005. בתחילה היתה לדלישס כתובת מסובכת, del.icio.us, והייתה הרגשה של קהילה אליטיסטית, אבל שנתיים לאחר הרכישה על ידי יאהו האתר עבר לכתובת הנוכחית והיותר ידידותית – delicious.com.

למרות ההצלחה של דלישס, כנראה שהאתר לא הניב את הפירות שיאהו ציפו להם, ובדצמבר 2010 הודלף מזכר פנימי שדיבר על סגירה מתוכננת של האתר. בעקבות הדליפה, משתמשים רבים עברו לאתרי שיתוף סימניות חלופיים. באפריל 2011 דלישס נמכר לחברת Avos, והחברה החדשה שינתה את תנאי השירות באופן שרבים מהמשתמשים שנותרו לא רצו לקבל. (בין היתר, היה אסור להעלות קישוריות של אתרים המשמיצים אחרים, אתרים פורנוגרפיים, ואתרים בעלי תכנים פוגעניים — אבל החברה לא הגדירה את המונחים. העונש להעלאת קישוריות לא-ראויות היה מחיקה של כל הסימניות שנשמרו על ידי אותו המשתמש.) בעקבות השינויים היתה עוד נטישה מאסיבית, ומאז ועד היום מנסה דלישס להחזיר עטרה ליושנה.

למרות הנטישה, רבים מהשתמשים הישראליים נשארו עם דלישס, אבל ערך השיתופיות באתר ירד לאחר שחברת Avos החליטה למחוק את כל הסימניות של כל משתמש שלא אישר באופן אקטיבי את תנאי השירות החדשים, ולכן המאגר של דלישס מלפני הקיץ של 2011 יחסית דל.

אולי כל ההיסטוריה הזאת היא הסיבה שמדריכי השימוש בדלישס בעברית כולם ישנים, מלפני הרכישה על ידי Avos.

delicious_open

כדי להירשם לדלישס נכנסים לאתר ולוחצים על Join Delicious.

delicious_signup

אפשר להירשם דרך חשבון הטוויטר, פייסבוק, או גוגל. אפשר גם לעשות חשבון שלא קשור לאחת המרשתות החברתיות אלא קשור רק לכתובת המייל. דלישס לא מעודד את זה — שיתוף סימניות אמור להיות תהליך חברתי, אז למה לא לקשר אותו עם שאר הפעילויות החברתיות ברשת? (הבעיה היא שבפועל, לרוב האנשים "שיתוף סימניות" זה בעיקר בינם לבין עצמם, אז אין סיבה לקשר את האתר עם הפייסבוק, למשל.)

delicious_start_screen

חייבים לאשר את החיבור בין הרשת החברתית/חשבון הדוא"ל לבין דלישס.

delicious_googleplus

כמובן שתתבקשו להגדיר סיסמה לאתר.

delicious_googleplus1

כדי להוסיף קישורית חדשה, לוחצים על "Add Link" בתפריט שבצד שמאל.

delicious_homescreen

יעלה חלון קופץ ובו אפשרות להקליד את URL העמוד שנרצה לשומרו.

delicious_add_link

לאחר שנלחץ על Add link יופיע חלון קופץ אחר, שיאפשר לנו להוסיף תגיות (פולקסונומיה) ואף יציע תגיות משלו. לוחצים על Save link כדי להכניס את הקישורית לתוך החשבון דלישס שלנו.

delicious_add_link1

אין צורך להיכנס לאתר ולחזור על התהליך לכל קישורית. אפשר להיכנס לדף הכלים של האתר ולהוריד פלאג-אין לדפדפן כרום או לפיירפוקס שיוסיף את האפשרות לשלוח קישורית מכל דף שנבקר בו לחשבון הדלישס על ידי לחיצה ימינית ובחירת האופציה המתאימה מהתפריט שנפתח. למי שמעדיף לא להתקין פלאג-אין, יש גם כפתור שנוכל לשים בשורת המועדפים שלנו: כשמבקרים בדף שאת כתובתו נרצה לשמור, לוחצים על הכפתור ומופיע חלון קופץ המאפשר לנו לשמור את ה-URL בדלישס שלנו.

delicious_firefox

כל המטרה של שמירת הקישוריות היא לאחזר אותם בעת הצורך. ישנן שתי דרכים לחפש בדלישס. האופציה החברתית יותר היא לחפש ב-Discover, לראות מה יש למערכת להציע לנו. דלישס בודק את התגיות שכבר השתמשנו בהם לתייג קישוריות, ומציע לנו אתרים שמשתמשים אחרים תייגו באותו התג. בכך דלישס משמש כלי לגילוי ידע.

delicious_discover

האופציה השנייה והיותר שימושית היא דרך ה-Search. נוכל לחפש בתוך החשבון שלנו או בתוך החשבונות של שאר משתמשי דלישס.

delicious_search_options

נוכל למקד את החיפושים שלנו עם מספר פקודות מהסרגל בצד שמאל:

delicious_search_tools

הצמצומים האלה יכולים להיות גם מקור לנתונים על אתרי הבית שלנו – נוכל לראות כמה אנשים הוסיפו קישוריות לאתרי הארגון בו אנו עובדים, ולראות את התגיות ששוייכו לאתר. רק חשוב לזכור שהמספרים משקפים רק את בעלי החשבון בדלישס, מספר שירד משמעותית ב-3 שנים האחרונות.

החיפוש בסימניות של משתמשים אחרים הוא קצת בעייתי – לכל אדם יש את הפולקסונומיה המיוחדת לו, כך שהתגיות לאותו האתר יהיו אחרות בין אדם לאדם. כמו כן החיפוש מתבצע במאגר של דלישס, כך שאם אף אחד לא קישר לאתר מסוים, האתר לא יופיע בתוצאות החיפוש.

delicious_Heb_search_sucks

הבעיה לא קשורה לשפה העברית, ומספר התוצאות למילות חיפוש שגרתיות יכול להיות נמוך גם באנגלית.

delicious_Eng_search_sucks

כפי שניתן לראות, חוץ מיישור הטקסט לצד ימין, דלישס עובד טוב מאד עם השפה העברית, ואפילו מבין את התגיות שנוסיף בשפת הקודש.

diigo_community_search

דייגו- Diigo

לאן עברו כל פליטי דלישס בתחילת העשור הנוכחי? הרבה מאד מהם, בארץ ובעולם, עברו לדייגו.

diigo_open

מכיוון שדייגו הולך וצובר תאוצה בארץ, יש מספר מדריכים ודיונים עדכניים לעזור לנו עם תפעול החשבון.

לפני מספר חודשים, עמי סלנט כתב פוסט על השיפורים שהכניסו לאחרונה במערכת דייגו.

משימות השבוע:

בקיץ שעבר, עמי סלנט כתב פוסט על שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת. חלק גדול מאד ממה שהוא כתב גם ישמש אותנו בארגוני מידע. דברנו למעלה על שיתוף סימניות בינינו לבין עצמנו, אבל אנחנו גם יכולים לארגן רשימת קישוריות מומלצות ללקוחות ולמשתמשים שלנו.

כבר בשנת 2000 ד"ר יוני מזרחי, המגדיר את עצמו כ"אנתרופולוג של חברת המידע", כתב על תפקיד הספרן בעידן עמוס מידע:

 כיצד אנחנו הופכים להיות רלוונטיים בעידן של עומס מידע? התשובה המתבקשת היא שעל הספרן להפוך למסנן ומעבד מידע.

האם רשימת סימניות יכולות לעזור לנו במשימה הזאת? האם זאת צורת העברת מידע מספיק יעילה ואינפורמטיבית לקהל היעד שלנו? איך מתמודדים עם ההבדל בין הבקרה על מילות מפתח של עולם הספרנות והמידענות וחוסר הבקרה על פולקסונומיות?

שבוע הבא: ספרנות ומידענות ישראלית באינטרנט

מודעות פרסומת

דיבר 19: שידורי אירועים וובינרים

לפני שבועיים סקרנו כלים לשידור מסך למספר מצומצם של אנשים, ולפני שבוע סקרנו מצגות ופרזנטציות. השבוע נעסוק בכלים שיאפשרו לנו לשדר את המסכים שלנו, ואת תמונות שמצלמות וידיאו/וובקאמים מצלמים, למספר רב של משתתפים. חלק מהכלים אף מקליטים את השידור ונוכל להפיץ את הקישור לשידור חוזר.

די מובן מה זה אומר "לשדר אירוע" באינטרנט, אבל מה זה "וובינר"?

לפי האתר ThinkSEO, וובינר הוא:

הרצאה אינטרנטית כאשרהמנחה והמשתתפים יושבים מול מחשב המחובר לאינטרנט ויחד הם נמצאים באותו 'חדר' או מרחב וירטואלי, אם תרצה.

מנחה האירוע מעביר מצגת שקפים, בדרך כלל, ומדבר והמשתתפים צופים בשקפים, מאזינים וצופים בוידאו בזמן אמת המועבר אליהם ממצלמת הוידאו המחוברת למחשב המנחה. למשתתפים יש אפשרות לשאול שאלות על ידי הקלדת הודעות ממש כמו ב- Skype או SMS.

וובינרים יכולים לשמש ארגוני מידע להדרכות, שידורי אירועים ומפגשים. וובינרים מאפשרים לנו להתגבר על המכשולים של זמן ומרחק. אבל חשוב לזכור, לפני שאתם מקליטים ומפיצים תכנים שלא נבנו על ידי צוות הארגון, שיש לקבל רשות של בעל התכנים; לפעמים רשות כזאת כרוך בתשלום נוסף. מהצד השני, אפשר להשתתף בוובינרים משודרים באינטרנט ולהרחיב את הידע המקצועי של צוות הארגון בלי להטיס אותם לחו"ל.

הכלים גדולים ביותר לוובינרים אינם בחינם (כדוגמת GotToWebinar או sbwebinar הישראלי), אבל נותרו כמה אופציות חזקות עם גרסאות חינמיות:

WebEx

כלי לוובינרים, מהגדולים והטובים, הוא .WebEx הגרסה החינמי מוגבל ל-3 משתתפים,אבל אפשר להקליט את הוובינר ולהעביר אותו למספר גדול יותר של אנשים בהמשך.

מכון וויצמן הכין מדריך למשתמש.

איך נרשמים?

נכנסים לאתר ולוחצים על Sign up Free

הרשמה

תתבקשו למסור את המדינה בה אתם גרים, השם, כתובת דוא"ל ולצור סיסמה.

webex signup

לאחר ההרשמה תקבלו בדוא"ל בקשה להפעיל את החשבון שפתחתם.

webex_mail

בתום ההפעלה, תוכלו לעדכן את הגדרות שלכם, כולל אזור זמן. לעומת דף ההרשמה, פה אין אפשרות להגדיר מקום מגורים כישראל ואין אפשרות לשנות את שפת המנשק לעברית.

webex_noHeb

תוכלו לקבוע זמן לוובינר מלשונית Home או Meetings. לוחצים על הקישור Schedule a meeting והמערכת תשלח אתכם לדף שבו תוכלו לקבוע תאריך ושעה, להזמין משתתפים, לכתוב סדר יום לוובינר, ולהוסיף קבצים קשורים לנושא הוובינר.

webex_meeting1webex_meeting2

לוחצים על Schedule It לקבוע את זמן הוובינר.

webex_scheduled

 גם המארח וגם המוזמנים יקבלו מייל עם הזמנה לוובינר.

webex_invite

בסוף התהליך תוכלו לשדר את הוובינר שלכם. אם קבעתם וובינר לתאריך בעתיד, אתם תחזרו לדף הזה לפני תחילת השידור כדי להפעיל את המערכת.

webex_meeting start

(לפני תחילת הוובינר המארח יקבל תזכורת וקישורית להפעלת המערכת.)

webex_email_reminder

המשתתפים גם הם יצטרכו להתקין פלאג-אין כדי להשתתף בוובינר. את הקישור להתקנה הם יקבלו במייל.

webex_user1webex_user3

איך מתפעלים?

גלית מרדכי כתבה מדריך למרצה ב-WebEx, המיועד לאלה שעובדים עם וובינרים מידיים ולא קבועים מראש, אבל רוב ההוראות מתאימות לשני המצבים.

חשוב לדעת שקבצים שהועלו במהלך הוובינר עולים ישר לאתר הוובינר

webex_meeting_space

אבל יכול לקחת עד יום שלם לפני שהקלטת הוובינר יעלה.

webex_recording

Anymeeting

ב-Anymeeting תוכלו לקיים וובינרים עם משתתפים רבים — עד 200 איש בחינם. בתמורה, יעלו פרסומות בחלק העליון של המסך, ואין אפשרות הקלטה.

אביב צמח כתב מדריך לשימוש ב-Anymeeting הכולל מידע על הרשמה לאתר ותפעולה.

איך Anymeeting מתמודד עם עברית? בגבורה. יש קצת בעיה עם שורת הנושא של ההזמנות שיקבלו המוזמנים, אבל שאר המייל נראה טוב.

anymeeting_email_invite

המייל שמקבלים לאחר הוובינר עם הרשומות מהמפגש נראה בסדר.

anymeeting_postmeeting_notes

Google Hangouts – גוגל הנגאאוטס

מי שמחפש דרך נוחה לעשות וובינר פלוס הקלטה שתהיה זמינה לרבים ימצא פתרון ב"גוגל הנגאאוטס", חלק מרשת החברתית גוגל+ (שסקרנו בדיבר 7).  בהנגאאוטס, עד עשרה משתמשים יכולים להשתתף אופן אקטיבי, ועם "גוגל הנגאאוטס בשידור" (Google Hangouts on Air) יוכלו לראות את השידור מספר בלתי מוגבל של משתמשים בזמן אמת או בשידור חוזר דרך גוגל+ או יוטיוב. אנידור חקק כתב מאמר על השימוש בודאיו למקסם את אסטרטגיית השיווק, ועל הדרך גם בנה מדריך מפורט לשימוש בכלי זה.

לאלה שמעדיפים לראות הדרכה במקום לקרוא, חקק גם העלה מדריך מוסרט ליוטיוב.

(שמתם לב שהוא השתמש ב-Screencast-O-Matic, שסקרנו לפני שבועיים?)

כמה טיפים לווניבר מוצלח (מעבר לתוכן מושקע):

  1. וובינרים דורשים חיבור יציב ורחב לאינטרנט. עדיף חיבור פיזי עלWifi. ככל שהחיבור טוב יותר, יהיו פחות עיכובים בשידור.
  2. כנ"ל לגבי איכות הסאונד. אל תסתפקו במיקרופון המובנה במחשב שלכם תעבדו עם מיקרופון דש או מיקרופון+אוזניה המורכבים על הראש.

  3. אם אתם משתמשים במצלמה מובנת בתוך המחשב, תשחקו עם גובה וזווית המחשב כך שהמצלמה לא תצלם אתכם מלמטה.עדיף שעדשת המצלמה תהיה בגובה הפנים.גם שימו לב למה משמש כרקע לשידור שלכם.אפילו לתוכן הכי מקצועי יהיה קשה להתמודד עם רקע עמוס, מבולגן, ולאמקצועי.

סאלי תדמור כתבה מאמר על האספקטים הטכנים של שידור בגוגל הנגאאוטס

משימות השבוע

בתחילת הפוסט פירטנו כמה שימושים לוובינרים. באיזה עוד מצבים השימוש בוובניר יכול להועיל לארגון שלכם?

אם תכננתם את הוובינר למשתתפים סימולטניים ולא הגיעו,לא השגתם את מלוא המטרה.איך כדאי לפרסם ווניבר כדי שכל קהל היעד יהיה מודע לקיומו ?ואיך מומלץ לפרסם את קיומו של ההקלטה כדי שאחרים יכנסו לצפות בו?תחשבו גם בכיוון של האינטרנט ורשתות החברתיות,אבל אל תדלגו על המדיה היותר מסורתית – פליירים, מודעות, והעברה מפה לאוזן.

שבוע הבא: שיתוף מעודפים וקישוריות

דיבר 18: מצגות ופרזנטציות

כולנו השתתפנו, לאורך השנים, בכנסים וימי עיון וצפינו באין ספור מצגות ממש, לא טובות — משעממות, לא מעבירות את המסרים, סתמיאות. יש אסכולה שמטילה את האשמה על המרצה והחומרים, אבל יש אסכולה הגורסת שהמצגות הסטנדרטיות שאנו מכירים מפאוור פוינט הן האחראיות לשעמום הקהל. ג'סי דסג'רדניס, מנהל מדיה חברתית ומעצב מצגות הידוע במיוחד בשל יכולת העיצוב המדהימה שלו, בנה מצגת שמראה את הטעויות הנפוצות בעיצוב מצגות. אתר Goodpoint סיכם את התוכן ותרגם אותו לעברית.

פאוור פוינט לא חייב להיות משעמם; זהו כלי כמו כל כלי אחר ואפשר להשתמש בו בדרכים מפתיעות. לא מומלץ להשתמש בתבניות הסטנדרטיות שכולם ראו כבר מאות פעמים. אל תעלו את כל הטקסט של ההרצאה על השקופיות, ואל תשכחו שהקהל שמאזין לכם רואה גם את המצגת וישנן ציפיות אחרות מחומר ויזואלי מאלה שיש  לחומר טקסטואלי.

לאלה מכם שרוצים לרענן את הדרכים בהם אתם בונים מצגות, הווב 2.0 מציעה מגוון כלים חדשים. חלקם עובדים טוב בעברית, חלקם פחות, אבל כולם יספקו את פקטור ה"ואוו", לפחות במצגת הראשונה.

Prezi – פרזי

פרזי היה הלהיט של קיץ 2012, והוא עדיין ברירת המחדל לאנשים החושבים שהבעיה עם פאוור פוינט היא בתוכנה עצמה ולא באופן  השימוש בה. אתר Goodpoint סיכם את תחושות רוב המשתמשים הישראליים כשכתבו:

אחד הכלים היותר מוכרים ומעניינים לבניית מצגת שיצאו לשוק בשנים האחרונות. זוהי פלטפורמת רשת, המאפשרת לכם להשתמש בתמונות, וידאו, אובייקטים וטקסט תוך הנפשה שלהם בעזרת מבחר גדול של אפקטים. המערכת תומכת כמעט בכל פלטפורמות המובייל והדסקטופ וכמו כן מאפשרת לכם ליצור קובץ "הצגה" שלא דורש שימוש בתוכנה להפעלתו.

יתרון גדול של המערכת הוא באינטגרציה עם המדיה החברתית – עם סיום המצגת תוכלו לבצע שיתוף ישיר לכל אתרי המדיה הגדולים.

לגבי התמיכה בעברית – המערכת מאפשרת לעבוד עם השפה העברית אך דורשת התעסקות קלה. מומלץ לחפש ברשת מדריכים לבניית מצגת בעברית עם PREZI.

 באתר MaxiSite יש מדריך לתחילת העבודה עם פרזי, ושרון מרגולין מציג את עקרונות העבודה בסרטון.

בנוסף, יש מספר קבוצות בפייסבוק הנותנים תמיכה לא-רשמית בפרזי. הפעילות ביניהם הם פרזי בניית מצגות מדריך פרזי בעברית ו-ללמוד לבנות מצגות בפרזי.

למה יש צורך בכל כך הרבה אתרי תמיכה? הסיבה היא שפרזי לא ממש מותאם לעברית. זאת אומרת, הוא עובד, אבל רק עם מספר מצומם מאד של פונטים בעברית (ראו את הטבלה שאתר קליק אנטר בנו.)

פונטים לפרזי

אפשר להשתמש בכל תבנית בפרזי, אבל כדי לכתוב בעברית, חייבים לשנות את הגדרת הפונטים. איך עושים זאת ? בוחרים תבנית ולחצים במקלדת על ctr+shift+c, בחלון שנפתח בצד ימין (חלונית עריכת CSS ) חפשו את המונח @font-face. החליפו את הפונט שנרשם עם הפונטים שמופיעים למעלה ותוכלו להתחיל לבנות מצגות נחמדות.

ישנו עוד מכשול אחד בדרך למצגת מוצלחת – פרזי כותב בעברית כמו שג'ינג'ר רוג'רס רקדה – לאחור, ועל עקבים גבוהים. אם תכתבו "שלום" תקבלו "םולש" (ברובם ככולם של התבניות). אז מה עושים? יש 2 אופיציות:

  1. להטמיע את הטקסט כ-pdf. זה גם מאפשר עבודה עם פונטים שונים ומשונים.

2. לעבוד עם כלי שיתן לכם להקליד טקסט בעברית ולהפוך אותו. מוטי קרניאל בנה רשימה ארוכה של כלים; נסקור רק 2 מבניהם.

 הכלי היותר קל לשימוש הוא קורקי.

Corky

מקלידים טקסט

Corky_start

לוחצים על כפתור ה-flip hebrew ותקבלו עברית הפוכה שתוכלו להדביק בתוך תבנית פרזי.

סוף פעולה בקורקי

כלי עם יותר יכולות ופחות פשוטה הוא פליפ.

מסך פתיחה - פליפ

בכלי הזה תוכלו לעשות הרבה טריקים עם עברית, ולהפוך טקסטים ממצב אחד לשני. לצורך פרזי, נקליד טקסט ונשתמש באופציה של "עברית לוגית לויזואלית". (אם נשתהה על המילים לכמה שניות, יקפוץ בועה עם הסבר של המונחים ולמה הוא משמש).

עבודה עם פליפ

אתר קליק אנטר נותן הוראות מפורטות לשימוש בכלי נוסף להפיכת עברית, זולו.

עוד בעיה קטנה עם פרזי: הטמעת פרזי באתרים אחרים מבוסס על iframe, ולא כל אתר מרשה הטמעתם של מצגות פרזי. כדי להטמיע פרזי בוורדפרס החינמי, יש להעתיק את כתובת המצגת, להיכנס לאתר WordPrezi, להדביק א הכתובת ולקבל קוד שכן יעבוד בוורדפרס.

הטמעת פרזי בוורדפרס

עוד נקודה שיש לקחת בחשבון: יש הטוענים שצפייה ממושכת בפרזי גורם לבחילות, כי יש תזוזה אופקית ואנכית במקום החלפת שקופיות.

שני הכלים הנוספים שנסקור הם ישראליים. למרבה הצער, למרות היותם כחול-לבן, אין אפשרות להפוך את המנשקים שלהם לעברית.

 Emaze

Emaze נותן פתרון לשתי הבעיות: המעבר בין השקופיות פחות מסחרר והעבודה בעברית נוחה. אפשר להכניס טקסט בכיוון הנכון, ויש כפתור (כמו הכפתור שיש בוורד) לסדר את הכיווניות; הנקודות אף פעם לא יצא בצד הנגדי.

emaze

אתר גיקטיים סקר את הכלי והתרשם לטובה.

כדי להירשם לאתר, נכנסים לדף הבית, מקלידים את כתובת המייל ואת הסיסמא שברצונכם להשתמש בהם, ואתם בפנים.

מסך פתיחה - emaze

לוחצים על משבצת start new כדי ליצור מצגת

יצירת מצגת בemazeובוחרים אחת מבין 16 תבניות

emaze_templates

משם, העבודה די דומה לעבודה עם פוואר פיונט, אבל יש פחות חופש תמרון בבחירת אלמנטים וסגנונות.

Roojoom

המטרה של Roojoom היא קצת שונה מסתם מצגת. כפי שאתר גייקטיים הסביר,

Roojoom הישראלית נולדה מהצורך הפשוט של סידור ושיתוף מספר רב של קישורים באותו הנושא, מבלי ללכת לאיבוד בנבכי האינטרנט ולפתוח למעלה מ-10 טאבים שונים לנושא אחד ספציפי. החברה מציעה למשתמשים כלי מקוון, שהוא למעשה אתר האינטרנט של החברה, המאגד את כל התוכן הרלוונטי ל"מסלול" אחד בו יכול המשתמש לנווט בכל יום מחדש.

אתרים הנמצאים בתוך ה"מסלול" מופיעים ב"לייב" ומתעדכנים בזמן אמת – נשמרים כאן כל היתרונות של פתיחת טאבים בדפדפן, אבל בלי הטרחה.

דוגמה למסלול בעברית:

roojoom

חשוב לציין שהטמעת Roojoom מבוסס על javascript, ולא כל אתר מרשה הטמעת סקריפטים. וורדפרס החינמי, למשל, לא מאפשר הטמעת מסלולי Roojoom. ( תקליקו על התמונה למעלה כדי לראות את כל המסלול.)

רחל ארליך כתבה מדריך לשימוש ב- Roojoom.

עוד על הכלי, כולל הטמעה של מסלולים באתרים, תוכלו למצוא בבלוג כלים קטנים גדולים.

Slideshare

נוכל לדבר על כלים חדשים מכאן ועד להודעה חדשה, אבל העובדה היא שרוב המצגות בארגונים נבנים עדיין בפוואר פיונט. ישנו כלי נוסף שמאפשר גם לשתף אחרים במצגות שלכם והוא  slideshare.

Suntrader Networks נותן לנו מבוא קצר ל-slideshare מאוחסן, איך לא, ב-slideshare.

משתמש אחר בנה מצגת המסבירה בפירוט כיצד להעלות  קבצים ל-slideshare. (במצגת רואים כמה בעיות בעבודה בעברית, אבל מן הסתם הבעיות היו בקובץ לפני שהם הגיעו ל-slideshare.)

משימות השבוע

כתבו עד כמה אתם משתמשים במצגות בארגונים שלכם? האם השימושים באמת נחוצים, או ש"מצגת" היא ברירת מחדל להעברת מידע במפגשים? תקראו את הפוסט של צביקה רול על " תהליך ההתפכחות משכרון החושים" הנגרמת משימוש יתר במצגות הבנויות באופן לא-יעיל. האם כלים חדישים יותר מאלה שסקרנו יכולים לעזור, או האם הבעיה טמונה בעצם הצגת המידע במצגת?

חישבו על השימוש שלכם במצגות. מתי בפעם אחרונה מישהו התרשם מהמידע שנסיתם להעביר? אם התשובה היא "לא בפעם האחרונה שהצגתי מצגת", עליהם לבדוק את השאלה מה מנע מהמידע לעבור כפי שרציתם?

ומתי היתה הפעם האחרונה שהתרשמתם לטובה ממצגת שראיתם?

נסו את הכלים החדשים – האם יש באפשרותם  להחזיר חלק מהזוהר שהועם מתוכנת פוואר פיונט?

שבוע הבא: וובינרים ושידורים

דיבר 17: שיתוף מסכים

התקדמנו רבות מאז הימים המתוארים בסרטון הידוע על תמיכה טכנית לספר בימי הביניים.

אנחנו כבר לא מתבקשים לעזור למשתמשים בתפעול ספרים וכתבי עת, אבל ככל שמספר המשאבים האלקטרוניים עולה, יש יותר עבודה מרחוק עם האוספים של מרכזי המידע ויותר דרישה לעזרה בביצוע חיפושים. לכן, יש מספר סיבות לשתף את המסכים שלכם עם אחרים, כגון הדרכות ומתן פתרונות לבעיותיהם של המשתמשים. השבוע נתרכז על שידור חד-כיווני, בין אם זה ב"לייב" או מוקלט.

Screenleap

Screenleap נותן לנו דרך קלה לשתף את המסך שלנו ב"לייב" עם מספר מצומצם של צופים ללא צורך להירשם לאתר. התפעול פשוט, אבל דורש גרסה עדכנית של Java. אם אתם לא בטוחים איזה גירסה יש לכם (או אפילו מה זה Java)? אל דאגה, Screenleap יבדוק אם המחשב שלכם עומד בכל הדרישות ואם לא, יציע לכם את הפתרון, כולל הפניה לאתר Oracle להורדת גירסה עדכנית של Java.

Screenleap

נכנסים לאתר Screenleap ולוחצים על הכפתור הירוק Share your screen now. האתר יבדוק את גרסת ה-Java שלכם (ויפנה אתכם להורדת עדכון במידת הצורך).

Screenleap_java 1

תתבקשו להפעיל את יישומון ה-Java בחלון הקופץ

Screenleap_java 2

ותקבלו קישורית להעביר לצופים.

screenleap_link

אפשר לשלוח את הקישורית ישר מ-Screenleap. לוחצים על הקישורית More sharing options ותוכלו להזין כתובות דוא"ל או לשלוח סמס עם הקישור.

Screenleap_share

email

כדי לשלוח את הקישורית בסמס חייבים להזין את המספר עם קידומת +972 ואז המספר, בלי ה-0 הראשון.

SC20140129-062904

הצופים נכנסים לשידור המסך שלכם באחד משני דרכים:  דרך הקישורית שהם קבלו במייל/סמס או דרך עמוד הבית של Screenleap ומקלידים את הקוד (Share code) ששלחתם.

Screenleap

האתר עובד על כל פלטפורמה – וינדוס, מק, ליניקס, מחשבים, סמארטפונים וטאבלטים.

בלי הרשמה מקבלים את האפשרות לשדר 20 דקות ביום לשני צופים בו-זמנית. אם נרשמים לחשבון חינם, מקבלים שעתיים של שידור ביום לשמונה צופים.

Join Me

עוד אופציה לשיתוף המסך הוא Join.me, שלאחרונה הוסיפה גם את האפשרות להקליט את המסך לבעלי חשבון בתשלום.

Join.me

הצד המשדר חייב להוריד תוכנה כדי לשתף את המסך, אך מהצד של הצופים בשידור התהליך דומה לזה של Screenleap. Join.me יבקש שתירשמו לתקופת ניסיון לגרסה המקצועית של האתר, אבל בסיום התקופה אפשר לחזור להשתמש בגרסה החינמית.

מדריך לאתר Join.me בעברית נמצא באתר 9_comp.

Screencast-O-Matic

מי שמאפשר הקלטת המסך בחינם הוא Screencast-O-Matic.

screencasto

גם האתר הזה, בדומה ל-Screenleap, מופעל על בסיס Java. נכנסים לאתר ולוחצים על Start Recording. המחשב יבקש רשות להריץ את יישומון ה-Java.

SOM1

האתר יאפשר לכם לתת לScreencast-O-Matic- גישה חד-פעמי או רב פעמי.

SOM2

ויבקש להריץ את היישומון בפועל.

SOM3

Screencast-O-Matic יוריד כל עדכון ל-Java ולהפעלת ההקלטה

SOM4

ויתחיל להקליט.

SOM5

בווידאו נראה איך להקליט את המסך שלכם עם Screencast-O-Matic.

Team Viewer

הכלי האחרון שלנו מעטשונה מהאחרים. Team Viewer מיועד לשידור מסך, לרוב מצד המשתמש, ומאפשר לנו להשתלט על המחשב המשדר.  רבים מכירים את התוכנה משיחות שהם ניהלו עם תמיכה טכנית של ספקי אינטרנט. Team Viewer שונה מהכלים האחרים שסקרנו בכך שהוא תוכנה להורדה ולא לגמרי און-ליין, אבל אין צורך להתקין את התוכנה. אפשר לשמור את קובץ ה-exe בדיסק-און-קיי או באחסון ענן ולהפעיל אותו מכל מחשב.

ישנה רשימה ארוכה של מדריכי משתמש בדף התמיכה של Team Viewer, אך שימו לב – המדריכים בחלק העליון של הדף הם באנגלית. רק הקבצים ברשימת "צעדים ראשונים" כתובים בעברית.

באתר נקודת עניין יש מדריך לעבודה עם Team Viewer. למרות שהמדריך נכתב לגרסה 7 של הכלי וכעת אנחנו בגרסה 9, ההוראות עדיין נכונות.

ביוטיוב יש מספר סרטוני הדרכה מקיפים לעבודה עם Team Viewer, וביניהם:

שיתוף/שידור

קיים סוג נוסף של שיתוף מסך שמיועד לשידור אירועים, לימוד מרחוק או שיחות וידיאו. בעוד שבועיים נסקור כלים לסוג שידור זה.

משימת השבוע

האם ארגוני המידע שלכם מציעים למשתמשים עזרה מרחוק? אם כן, באיזה אמצעים – בטלפון, בדוא"ל, צ'ט, דרך רשתות החברתיות, או דרך שיתופי מסך כמו Team Viewer? עד כמה ההשקעה בתמיכה מרחוק משתלמת לארגון?

האם אתם מעבירים הדרכות לא-פרונטליות למשתמשים? האם יש למשתמשים שלכם העדפות לגבי פורמטים מסוימים ? האם קיימים אצלכם בארגון בעלי כישורים הדרושים על מנת להפיק הדרכות מועילות שיעלו לאתר הארגון?

שבוע הבא: הכנת מצגות

דיבר 15: המרת קבצים באינטרנט

ודאי נתקלתם בקבצים שנשלחו אליכם מתוכנות או מגרסאות של תוכנות שאין לכם. לפעמים אפשר לפתוח את הקבצים מהתוכנות הקיימות אצלכם במחשב, ולפעמים לא. בחלק מהמקרים לא ניתן לפתוח את הקבצים כי הם נעולים, ובמקרים אחרים  אי אפשר לעבוד איתם כי הם לא ניתנים לעריכה (לדוגמה, חלק מהטפסים בקבצי .(pdf קיימות ברשת תוכנות המרה שאפשר להוריד בחינם, ואם נתקלים לעתים קרובות בסוג קובץ מסויים שחייבים להמיר, שווה להוריד, אבל מה לעשות עם אותו קובץ אקזוטי שתצטרכו להמיר רק פעם אחת בחיים? בשביל זה יש כלים באינטרנט.

ישנה רשימה ארוכה מאד של כלים להמרת קבצים מפורמט אחד לשני (רשימה באנגלית, רשימה בעברית). נתמקד במספר מהם: אתר להמרת קבצי אופיס, אתר להמרת רוב סוגי הקבצים (אבל לא דפי אינטרנט), הורדת והמרת סרטוני יוטיוב, אתרים לעבודה עם קבצי pdf ואתר להמרת דפי אינטרנט.

 קבצי אופיס / קבצי וידיאו

לאתר דוקספאל (DocsPal) ישנן 2 אופציות: המרת קבצים (יש באתר דף המראה איזה סוג קבצים אפשר להמיר לאיזה סוג אחר) ותצוגה של סוגי קבצים שונים לכל אותם המקרים שאין צורך לשמור גרסה של הקובץ ורק רוצים לקרוא אותו. באמצעות אתר זה אפשר להמיר את כל קבצי האופיס לסוגי קבצים אחרים (כולל לכאלה התואמות גרסאות מוקדמות/מאוחרות יותר של אופיס ואופן אופיס), קבצים ייחודיים של קוראי ספרים אלקטרוניים, קבצי וידיאו וקבצי אודיו. מנשק האתר הוא באנגלית, ללא אפשרות להעביר אותו לעברית. אין צורך לפתוח חשבון כדי להשתמש באתר.

כדי להמיר קובץ, נכנסים ללשונית .Convert Files לוחצים על כפתור ה-Browse ב-Step 1 ומנווטים עד לקובץ שברצוננו להמיר.

docspal2

ב-Step 2 המערכת תמלא את 2 המשבצות הראשונות (שם הקובץ וסוגו של הקובץ המקורי) ואנו נבחר את סוג הקובץ שאנחנו רוצים ליצור מתוך רשימה של אפשרויות. ב-Step 3 יש לנו 2 אופציות: להקליד כתובת מייל כדי שהקובץ החדש יישלח אלינו, או לעשות את ההמרה במקום ע"י לחיצה על כפתור Convert.docspal1

בתמונות למעלה המרנו קובץ doc של מיקרוסופט אופיס לקובץ pdf. וניתן לראות איך זה נראה לאחר ההמרה

docspal3

ובכן, הכל במקומו, בסדר הנכון. כל כבוד, דוקספאל.

ההמרה ההפוכה, מקובץ pdf לקובץ וורד, בעייתי מאד. או שבתוצר המילים הופכות להיות תמונות של המילים וכך אי אפשר לערוך אותם או שהעברית יוצאת הפוכה.

לא מומלץ להמיר טקסט ל-html דרך דוקספאל. למרות שה-html שנקבל נראה בסדר

docspal_html_view

הקוד העומד מאחורי האתר מכוער מאד ולא ניתן לעריכה בקלות. docspal_html_code

בחלק השני של האתר יש אפשרות להעלות קובץ ולראות אותו בפורמטים שונים. נכנסים ללשונית View Files  וב-Step 1 מעלים את הקובץ שברצוננו לראות.

 docspal4

.ב-Step 2 לוחצים על View ורואים את מלוא נוסח הקובץ המקורי, למרות שאם אצלנו במחשבים אין את התוכנית הנכונה לקרוא סוג זה של קובץ.

docspal5

במגזר החרדי קיים  גמ"ח המרת קבצים לטקסט שממיר קבצים (בין היתר, קבצי pdf) לקובץ שניתן לערוך אותו. אבל כל הטקסטים שמעלים לגמ"ח חייבים לעמוד בקריטריונים של העולם החרדי. כפי שכתוב באתר,

 מאמרים שאינם לפי רוח גדולי הדור כמרן הח"ח חזו"א גרי"ז והישיבות הקדושות, לא יתקבלו להמרה.

אז קחו את ההצעה בעירבון מוגבל, אבל תדעו שהאפשרות קיימת.

המרת רוב סוגי הקבצים

זמזר (Zamzar) יכול להמיר את רוב סוגי הקבצים – טקסט, וידיאו, אודיו ותמונות. הוא יכול להמיר קבצים עד לגודל של 100MB ולהוריד ולהמיר סרטונים ממספר אתרים, אבל לא מהאתרים הפופולאריים. (הוא לא יוריד וימיר סרטונים מיוטיוב ולא ימיר דפי אינטרנט.) זמזר יכול להמיר בין קבצים השייכים לתוכנות המיועדות למכשירים בעלי מערכת הפעלה של אפל לבין אלה השייכים לתוכנות של ווינדוס. מנשק האתר הוא באנגלית, ללא אפשרות להעביר אותו לעברית. אין צורך לפתוח חשבון כדי להשתמש באתר, אבל כן חייבים לתת לאתר את כתובת המייל כדי להוריד את הקובץ לאחר ההמרה.

zamzarאם רוצים להמיר קבצים הנמצאים במחשב, שלנו, משתמשים בלשונית Convert Files ואם רוצים להמיר קבצים הנמצאים באינטרנט (קרי, יש להם כתובת URL) יש להשתמש בלשונית Download Video (כן, כן, אפילו אם הקובץ הוא לא וידאו). מנווטים עד לקובץ הרצוי דרך הכפתור Choose Files או מקלידים URL כ-Step 1, בוחרים את סוג הקובץ שאנחנו רוצים ליצור כ-Step 2- ומקווים שהאתר ירשה לנו להמיר את הקובץ הקיים (יש רשימה של האפשרויות, אבל הסינון לא נעשה באופן אוטומטי כמו שהוא נעשה בדוקספאל.) ב-Step 3 מכניסים כתובת אימייל, וזמזר ישלח מייל כשהם סיימו את ההמרה וניתן להוריד את הקובץ החדש.

zamzar email

במייל יש קישור שיוביל אותנו לדף ההורדות

zamzar post_emailעכשיו זמזר ינסה לשכנע אותנו להירשם לחשבון כדי שנוכל לשמור את הקבצים החדשים אצלם בשרת, אבל אין צורך בכך.

הורדת והמרת סרטוני יוטיוב

זמזר לא מוכן לטפל לנו בסרטונים של יוטיוב או soundcloud. יש מספר תוספות לדפדפנים שיעשו את העבודה, אבל מה אם אתם לא ליד המחשב הפרטי? יש מספר אתרים שכן מוכנים לעשות לנו את העבודה, וביניהם clip converter. מנשק האתר הוא באנגלית, ללא אפשרות להעביר אותו לעברית. אין צורך לפתוח חשבון כדי להשתמש באתר.

 לדוגמה: אם  אני רוצה לשמור את ההרצאה מכנס טלדן האחרון "ניהול הידע הארגוני באמצעות הקמת פורטל" (תמיד תבדקו שהורדת סרטונים מותרת לפי חוקי זכויות יוצרים לפני ההורדה.) אני לוקחת מיוטיוב את הקישור לשיתוף

youtube

ומכניסה את הכתובת לclip converter.

clipconverter2בוחרים אם רוצים להוריד רק את הפסקול (האפשרויות ליד תו המוסיקה) או רוצים גם את הוידיאו (האפשרויות ליד סרט הפילם).

clipconverter4

חשוב מאד: כדי להוריד את הקובץ החדש, יש ללחוץ על כפתור ה-download שנמצא בצד השמאלי של שורת האפשרויות להמרה ולא באחד מהכפתורים הצבעוניים בדף; רק הכפתור השחור והמשעמם יוביל להורדת התכנים של clip converter; כל השאר הם קישוריות-פרסומת לכל מיני תוכנות להורדה.

clipconverter3

עבודה עם קבצי pdf

יש הרבה מצבים שבהם אנחנו רוצים לשנות קבצי pdf, אבל חלק מהמהות של pdf הוא שלא ניתן בקלות לערוך אותו.

אם נרצה לאחד מספר קבצי pdf, ישנו  האתר PDF Merge. מנשק האתר הוא באנגלית, ללא אפשרות להעביר אותו לעברית. אין צורך לפתוח חשבון כדי להשתמש באתר.

pdfmerge

כדי לאחד קבצי pdf, מעלים את הקבצים בסדר שתרצו שהם יופיעו בקובץ החדש בלחיצה על כפתור הBrowse.

pdfmerge1

אפשר להוסיף עוד יוצר קבצי pdf בלחיצה על מילים More Files.

pdfmerge3

לוחצים על כפתור ה-Merge והמחשב יציע לנו לשמור או לפתוח את הקובץ החדש.

pdfmerge2

pdfmerge4

לפעמים הבעיה שלנו היא בדיוק הפוכה: יש לנו קובץ pdf ואנו צריכים רק חלק ממנו (דף תוצאות או גרף, למשל). לצורך זה קיים אתר splitpdf.

pdfsplit

המנשק שלו דומה לזה של MergePDF . בוחרים את החלק שנרצה לגזור ואת מספר העמודים שנרצה לראות בקובץ החדש. (כלומר, אל תרשמו את מספרי העמודים שברצונכם להשאיר מחוץ לקובץ החדש.) אם רוצים כמה  טווחי עמודים, אפשר ללחוץ על המילה More כדי לקבל יותר שורות. את הקובץ החדש  אפשר לקבל  ב3 צורות: pdf  נפרד לכל טווח מספרים (ברירת המחדל), כל דף כקובץ נפרד (Extract all pages into separate files) או איחוד של כל העמודים הנותרים בקובץ pdf אחד (Merge the page ranges back into a single file). לוחצים על כפתור הSplit והמחשב יציע לנו לשמור או לפתוח את הקובץ החדש.

האתר מאפשר לנו לעבוד ישירות עם קבצים מתוך אתר דרופבוקס

pdfsplit_dropbox

ומתוך גוגל דרייב

pdfsplit_drive

לחובבי דפדפן כרום, אפילו יש תוספת הניתנת להורדה כדי שלא נצטרך להיכנס לאתר splitpdf כדי לגזור את הקבצים.

splitpdf_on_chrome

עבודה עם דפי אינטרנט

אפשר לשמור דפי אינטרנט בתוך מחברת אברנוט, אבל אם רוצים רק להוריד את האתר במראה המקורי בפורמט הניתן לשיתוף, יש בעייה. רוב אתרי ההמרה לא עובדים עם סוגי הקבצים שיש בדפי אינטרנט או עושים את העבודה על הצד הרע ביותר.

htmltopdfHebrew

אתר web2pdf מתמודד בגבורה עם האתגר של אתרים הכתובים בעברית, ואפילו עם האתגר של סוגים שונים של קבצי דפי אינטרנט, למרות שמנשק האתר הוא באנגלית, ללא אפשרות להעביר אותו לעברית. אין צורך לפתוח חשבון כדי להשתמש באתר, אבל חשבון יאפשר לנו להגדיר הרבה מאפיינים לקובץ הpdf שנוצר מדף האינטרנט (ראה מטה).

web2pdf

מקלידים את כתובת דף האינטרנט שברצוננו להמיר לpdf ולוחצים על הכפתור Convert to PDF. אפשר גם לבקשה המרה במייל: שולחים את כתובת הURL לsubmit@web2pdfconvert.com עם הנושא Convert והאתר יחזיר לכם קובץ pdf.

בעלי חשבון באתר יכולים לבחור מבין מגוון רחב של אפשרויות להגדרת מאפייני קובץ הpdf בלחיצה על כפתור ה-options.

web2pdf1

אם אין רצון להגדיר מאפיינים או שמעדיפים לא לפתוח חשבון, עוברים ישר לדף ההורדה. שוב, חשוב להקליק על כפתור ההורדה השייכת לאתר ולא על אחת מהפרסומות. אפשר לשמור את הקובץ במחשב (Download PDF) או ישר לגוגל דרייב (Save to Google Docs).

web2pdf2

משימות השבוע:

במשך השבוע, רשמו לעצמכם את הבעיות העולות בעבודה השוטפת הנובעות מפורמטים שונים של קבצים. איך טיפלתם בקבצים בעיתיים בעבר? אם מצאתם אתרי המרה נוספים שעובדים טוב עם עברית, נא שתפו אותנו; אתרים מומלצים יעלו לדף פה בבלוג.

שבוע הבא: רפלקציה על עבודה משותפת בארגוני מידע

דיבר 12: מסמכים שיתופיים

ישנם שירותי ענן המאפשרים בנוסף לשירותי האחסון גם את האפשרות לשתף אנשים נוספים בעבודה על אותו מסמך. השאלה העולה באופן מיידי היא: האם לא פשוט יותר לשלוח את המסמך בדוא"ל? אנו רואים שתי סיבות עיקריות שלא להשתמש בדוא"ל לצורך שיתוף. סיבה אחת היא שלא תמיד יש לכל אחד אותן התוכנות או את אותן הגרסאות. (מיקרוסופט אופיס ידוע לשמצה בכל הנוגע לתיאום בין גרסות שונות של התוכנה.) הסיבה השנייה לשתף מסמכים בענן היא שבהחלפת מסמכים בדוא"ל נשאר שביל ארוך של גרסאות שונות; הולכים לאיבוד בין שלל המסמכים. מי שינה מה מתי? מה הגרסה הנוכחית? לכו תדעו – או לכו תשתמשו באחד משירותי שיתוף מסמכים ותראו תמונות מצב עדכני בכל עת הנתון.

גוגל דרייב

כמו בכלים רבים אחרים, יש לגוגל גם כלי לעבודה משותפת ואחסון בענן – גוגל דרייב (לשעבר גוגל דוקס). יתכן שיהיה קל יותר להתחיל את העבודה במסמכים משותפים בכלי של גוגל ולו רק בגלל הסיבה שהממשק מוכר.

נכנסים לגוגל דרייב עם הסיסמה המשמשת לכל השירותים האחרים של גוגל. שלושת סרטוני הוידאו מטה מסבירים איך להירשם לגוגל דרייב, איך לאחסן קבצים, ואיך לשתף את העבודה שלכם עם אחרים.

לגוגל דרייב יש אפליקציות כדי שתוכלו לשלב אותו עם המחשב הפרטי וגם הסמארטפון, ומהווב-סטור של הדפדפן כרום אפשר להוריד מספר של תוספים שיאפשרו עבודה מתקדמת עם גוגל דרייב.

webstore

מהם חסרונותיו של גוגל דרייב? החסרון העקרי הוא בכך שזה כלי השייך לגוגל. גוגל יכולה להחליט על סגירת הדרייב (תזכרו מה שאמרנו לגבי גוגל רידר בדיבר 2, ומה תעשו אז? הרי קיבלתם את השרות בחינם). חיסרון נוסף  הוא בנושא הפרטיות. חברת גוגל כבר הודתה בבית המשפט שהמכונות שלהם קוראות כל מה שנשלח דרך ג'ימייל כדי להתאים פרסומים לתוכן המיילים. ואם הם עדיין לא סורקים את התכנים שאנשים מעלים לגוגל דרייב, יש סיכוי סביר שזה יבוא בהמשך. המודל העסקי של גוגל הוא לא לספק שירותים ומנוע חיפוש לאנשים פרטיים, אלא למכור פרסומות. אתם אינכם הלקוחות של גוגל, אתם המידע שהם מוכרים ללקוחות שלהם. עד כמה אתם מוכנים להסתכן בכך שהמכונות של גוגל יקראו כל מה שאתם עושים און-ליין? 

סקיי דרייב

אפשרות נוספת  לעבודה בשפה העברית היא סקיי דרייב של מיקרוסופט, במיוחד עבור אלה שמרגישים בנוח בעבודה עם מיקרוסופט אופיס.

במסך הפתיחה אפשר להירשם ולהיכנס לסקיי דרייב, והכל בעברית.

skydrive

הממשק שרואים לאחר הכניסה הוא די בסיסי ומרובע ודומה לווינדוס 8.

skydrivestart

כדי לצור מסמך המבוסס על אופיס 2010, הקליקו על הכפתור "צור".

skydrive create

נבחר ביצירת מסמך וורד, ונקבל משהו שנראה כמו גרסת מיני של וורד 2010.

skydrive newfile

מכיוון שיצרנו קובץ docx אמיתי, התוצר מתאים להתקנות של וורד בכל מחשב.

אבל מה עם שיתוף? משרד החינוך הסביר את דרכי העבודה בסקיי דרייב.

כמו גוגל דרייב, גם לסקיי דרייב יש אפליקציות המאפשרים שימוש בדרייב כאחסון בענן מהמחשב האישי ומהסמארטפונים.

 פידוס ריטר

הכלי האחרון שאנו נסקור הוא פידוס ריטר.

מצד אחד יש לכלי זה שני חסרונות גדולים:

אך מצד שני, יש לכלי זה שלושה גם יתרונות עצומים:

  • אפשר להפיק משוואות מתמטיות שנראות מקצועיות.
  • הכלי יעזור לכם לארגן ולצטט משאבים ביבליוגרפים בצורה הנכונה (APA, MLA, ושיקאגו)
  • הכלי יעזור לכם לארגן פרקים נפרדים וביבליוגרפיות לקובץ PDF  אחד או לספר אלקטרוני.

האם היתרונות בכלי זה עולים על החיסרון של ממשק בעברית. זו שאלה שרק אתם תוכלו להשיב עליה ולקבל  את ההחלטה עבור עצמכם.

איך מתחילים עם פידוס ריטר?

fidus_signin

יש מגוון אפשרויות כניסה – דרך גוגל, פייסבוק, טוויטר, או דרך הרשמה באמצעות כתובת הדוא"ל. אם אתם קוראים ספרדית, גרמנית או רוסית, אתם ברי-מזל: אפשר להפוך את הממשק לשפות האלו ועדיין להזין תוכן למסמכים בשפה העברית.

לאחר שנכנסתם לחשבון שלכם תגיעו למסך העיקרי של התוכנה.

fidus_open

כדי ליצור ממסמך חדש מקליקים על הכפתור "Create New Document".

למרות שאי-אפשר לשנות את שפת הממשק לעברית, אפשר לצור מסמכים בעברית. בנוסף, אין אייקונים המאפשרים יישור הטקסט לימין או לשמאל; לפיכך תצטרכו להשתמש במקלדת ולהקליד  CTRL+L, CTRL+R, CTRL+E או לחיצה על הרווח ו"שיפט" בעת ובעונה אחת (או המקבילים לכל אלה במקינטוש). כמו שכל הכלים שדנו בהם, שמירת השינויים במסמך היא אוטומטית, אחת לכל כמה שניות.

fidus_docכדי לשתף את המסמך עם אחרים, לוחצים על File בסרגל התפריטים, ואז על Share.

fidus_share1

אפשר לשתף את המסמך רק עם חברים בעלי חשבון בפידוס ריטר. ניתן להזמין אותם ממסך השיתוף שנפתח לנו. לוחצים על Add new contact .

fidus_share1

ומקלידים את כתובת הדוא"ל של המשתתף הרצוי ולוחצים על Submit.

fidus_share3

אם הם לא רשומים לפידוס ריטר, תקבלו את האפשרות להזמין אותם.

fidus_share4

אם יש להם חשבון בפידוס רייטר, הם י ייכנסו מיידית לרשימת המשתתפים במסמך.

fidus_share5

אפשר להזמין אנשים להשתתף במסמך לקריאה בלבד, או לעריכה על ידי הורדת תפריט ה- Rights ולחיצה על התפקיד המתאים.

fidus_share6

אחד הדרכים בו פידוס רייטר מסייע לשיתוף פעולה אקדמי הוא מתן אפשרות לבנות בנק של מידע ביבליוגרפי ושל תמונות אשר נוכל לשלב במסמכים שונים כפי רצוננו. על מנת לבנות את הבנקים האלו, עלינו לחזור למסך הראשי על ידי לחיצה על ה-X  הקטן בצד ימין למעלה. (לא משנה מה תעשו, ה-X הזה יישאר גלוי בצד ימין למעלה של כל מסמך פתוח. בתמונה מטה ה-X צף מעל המלל בתיבת ה-  Comments.)

fidus_doc

חוזרים למסך הראשי:

fidus_bib

כדי לבנות בנק תמונות, לוחצים על IMAGES ומתחילים להעלות תמונות.

fidus_pictures

כדי לבנות בנק של פריטים ביבליוגרפיים, לוחצים על BIBLIOGRAPHY ואז על Register new source.

fidus_bib1a

לפידוס רייטר יש רשימה מרשימה של סוגי חומר. הרשימה לא הייתה מביישת שום תוכנה לניהול ביבליוגרפיות (שעליהם נדבר בשבוע הבא).

לאחר שבחרתם את סוג החומר, תוכלו להחליט איזה שדות מידע חייבים בציטוטים וכן תוכלו להוסיף את פרטי משאב המידע. וחשוב לציין כי למרות שכל התפריטים הם באנגלית, אפשר להזין תכנים בעברית.

fidus_bib2

לאחר בניית הבנק, אפשר לחזור למסמך וללחוץ על כפתור הגרשיים כדי להוסיף ציטוט ביבליוגראפי.

fidus_doc

ייפתח חלון שבו אפשר לבחור את המשאב הנכון מתוך הבנק שיצרנו.

fidus_bib3

כדי לכתוב נוסחה מתימטית יש ללחוץ על כפתור שורש ריבועי:

fidus_doc

יפתח חלון שיאפשר הזנת הנוסחה בסימנים של LATEX (מערכת מתוחכמת להכנת מסמכים). יש רשימה של סימנים אלו ומה שמקלידים כדי להפיק את הסמלים שהוכן על ידי ל' קוקבך.

fidus math

האופציה האחרונה שנדבר עליו היא יצירת ספרים מהמסמכים. חוזרים למסך הראשי ולוחצים על BOOKS.

fidus_bookאפשר להוסיף מסמך בודד או מספר מסמכים ולאחד אותם לספר אחד. בסוף, תוכלו לבחור בין יצירת ספר אלקטרוני בפורמט epub שמאפשר קריאה בכל מכשיר נייד ומחשב לבין יצירת קובץ PDF. אפשר גם להוסיף מטהדטה תיאורי לספר.

בתוך המסמך עצמו, תוכלו לבחור גם ליצא את המידע לקובץ HTML כדי לבנות דף אינטרנטי.

משימת השבוע

תתנסו בכלים שהצענו וכתבו עד כמה חשובים לכם הפיצ'רים של כל אחד מהם, וכן אילו ויתורים אתם מוכנים לעשות עבור שימוש בממשק בשפה העיברת? איך אפשר לנצל את היכולת לשתף מסמכים בין חברי הצוות וגם בין הצוות ללקוחות? האם עבודה יצירתית של בניית מסמכים וספרים במשותף יכול לתרום לבניית הקהילה של הארגון, והאם רצוי לבנות רבדים רבדים של קהילות ותת-קהילות באותו הכלי?

בשבוע הבא: תוכנות לניהול ביבליוגרפיה

דיבר 11: אחסון בענן

תם עידן הדיסק הקשיח. תמו הימים שבהם שכחתם לגבות את העבודה שלכם. עברו מהעולם הימים שהייתם חייבים להעביר קבצים ממחשב למחשב באופן ידני וכבר אין שום צורך להסתובב עם ערימה של דיסק-און-קייס.

היום כולם נמצאים בענן, שומרים את העבודה שלהם בשרתים חיצוניים וניגשים אליו מכל מחשב, מכל מקום ובכל שעה.

נשמע אידיאלי, לא? חוץ ממתי שתשכחו להעלות קובץ שעבדתם עליו שעות. חוץ ממקרים שבהם ספק שירותי הענן פושט את הרגל או  נתקל בבעיות משפטיות ונעלם, ואיתו הקבצים שלכם.

האם משמע הדבר הוא שאחסון בענן הוא לא דבר טוב? ברור שלא. משמע הדבר הוא שאחסון בענן אמור להיות חלק מארסנל האחסון, לא להחליף לגמרי גיבוי בדיסקים חיצוניים ונהלים לגיבוי מרחוק.

אפשר להשתמש באחסון בענן גם לעבודה של צוות הספרייה/ארגון מידע (הוא במיוחד טוב לקבצים שמספר רב של אנשים חייבים גישה אליהם) וגם להנגיש מידע ומשאבים למשתמשים. אפשר לרכז תוצאות חיפוש לתיקייה אחת, להעלות את התיקייה לענן ולשלוח את הכתובת ללקוח. אפשר להעלות תמונות מאירועים בצורה יותר פרטית מברשתות החברתיות, וגם לנצל נפח יותר גדול משאפשר בדוא"ל. בספריית הקונגרס עובדים כבר שנים על פרויקט שימוש בשירותי אחסון בענן בכדי לשמר תוכן דיגיטלי.

יש המון, המון ספקי אחסון בענן והעבודה אתם פחות או יותר זהה. למה לבחור ספק זה או אחר? יש לבדוק 2 מאפיינים חשובים: אמינות הספק (מי עומד מאחורי השירות? כמה זמן הם בעסק וכמה לקוחות יש להם?) ונפח האחסון. גוגל מספקת שירותי אחסון בענן על ידי היישום גוגל דרייב, ועליו נדבר בשבוע הבא. השבוע נתמקד על 3 ספקים של שירותי אחסון נטו.

הענן של בזק

לדוברי עברית, השירות הכי נח הוא כנראה הענן של בזק. בזק מפרסמת שהם נותנים אחסון חינם בלי הגבלות ומאפשרים גיבוי מכל תיקייה במחשב או סמארטפון ושיתוף קבצים. השירות ניתן  ללקוחות בזק (טלפון ו/או אינטרנט).

לא רע. ומה הקאץ'? לפי מאמר בגלובס:

בזק מציעה נפח אחסון ללא הגבלה חינם – הצעה מפתה מאוד, הטובה ביותר היום בענף, אבל בתנאי השירות יש גם אותיות קטנות ומרתיעות: בזק יכולה להפסיק באופן קבוע או זמני את השירות, לגבות כסף, להגביל את נפח השימוש וגם לגבות עליו תשלום. כמו כן, בזק יכולה להפסיק את השירות באופן מיידי אם הלקוח חרג מנפח האחסון (כאמור השירות אמור להיות ללא הגבלת נפח אחסון). בזק גם רשאית להגביל את כמות הצפיות של המשתמש בשירות.

דרופבוקס

אם אתם מחפשים פתרון אחסון לא-מקומי או שאתם אינכם לקוחות בזק, תמיד יש את דרופבוקס, פתרון האחסון בענן הכי פופולרי. לדרופבוקס יש תמיכה בשמות קבצים ותיקיותבעברית, אך אין אפשרות לתרגם את הממשק לאינטרנט, לסמארטפון, או למחשב לשפת הקודש. אין מה לדאוג – לאחר ההתקנה, כמעט ולא תשתמשו בממשק.

הוידיאו מטה מסביר איך להירשם לדרופבוקס, איך להוריד את התוכנה, ואיך להשתמש בשירות. (ונכון, היום הילדים צועדים כמה צעדים לפנינו בכל מה שקשור לווב 2.0. זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להדביק פערים!)

מגה

אם אתם מעוניינים ביותר נפח אחסון ולא חשובה לכם האפשרות לסנכרן את הגיבוי בענן עם תיקיות במחשב, אולי תתעניינו בשירות מגה. הוא מציע נפח של GB 50 בחינם (זוכרים הימים שדיסק קשיח בגודל של GB50 היה בגדר חלום?) ואפשר להפוך את שפת הממשק לעברית. (מהדף הראשי ומכל דף באתר נכנסים לMENU ומשם לLANGUAGE ובוחרים בעברית.)

mega_language

mega_language2

כדאי לקחת בחשבון שמייסד מגה, קים דוטקום, הסתבך כבר פעם אחת עם הרשויות האמריקאיות על שירות אחסון בענן. האתר הקודם שלו נסגר על ידי הרשויות, ולמשתמשים היה מעט מדי זמן לגבות את הקבצים שלהם במקומות אחרים. אם תשתמשו במגה (וכפי שאמרנו למעלה, אם תשתמשו בכל שירות אחסון בענן) מומלץ לגבות את הקבצים גם לאחסון פיסי בשליטתכם.

משימת השבוע:

תתחילו לחשוב על מדיניות הגיבוי בארגונכם. האם היא כוללת ניצול של אחסון בענן? האם אתם כבר משתמשים באחד מספקי אחסון בענן, ואם כן, שתפו את קוראי הבלוגים שלכם בבחירה והסיבות מאחורי הבחירה שלכם. האם יש לכם העדפה לגבי אפשרות סנכרון? עד כמה חשוב לכם האמינות והמוניטין של בעלי השירות? האם יש לכם רעיונות יצירתיים לניצול הנפח המוצע בשירותי אחסון בענן לטובת ארגונכם?

שבוע הבא: מסמכים משותפים בענן