דיבר 21: ספרנות ומידענות ישראלית באינטרנט

למרות ריבוי הערוצים להעברת מידע בסביבה של ווב 2.0, עולם הספרנות ומידענות הוירטואלית בארץ מתמקדת בשני ערוצים: דוא"ל ופייסבוק. השבוע נסקור את קבוצות הדיון באינטרנט – המקומות בו תוכלו לשאול שאלות, לקבל השראה, וליצור קשרים.

רשימות תפוצה בדואר אלקטרוני:

ספרנים ומידענים

רשימת התפוצה ספרנים ומידענים מנוהלת בפלטפורמת "יאהו גרופס". לפי התיאור הרשמי, הקבוצה היא:

קבוצת עניין לספרנים ומידענים.
עיקר הפעילות הנה של ספריות בתי ספר וספריות ציבוריות.
מוזמנים מידענים ואנשי חינוך וכן אנשים שמתעניינים בפן החברתי והתרבותי של המידע והאופן שבו הספריות משרתות את קהילותיהן בהקשרים אלה

רוב הפוסטים הם אומנם מפרי עטם של ספרני ספריות ציבוריות ובתי ספר, אבל יש קבוצה לא מבוטלת של ספרני ספריות אקדמיות גם. כמעט ואין דיונים במידענות עסקית ומסחרית. יש כמעט 250 חברים בקבוצה, אבל רק עשרות פוסטים בחודש ממוצע. (היסטורית, מספר הפוסטים עולה דרמטית בחודש ינואר וחוזר לממוצע בחודש פברואר.) הקבוצה סגורה וחייבים את אישור מנהלי הקבוצה בכדי להצטרף.

איך נרשמים?

safranymחייבים לצור חשבון יאהו כדי להירשם לקבוצת ספרנים ומידענים. כשנכנסים לדף של הקבוצה ולוחצים על הכפתור Join Group, המערכת תיקח אתכם לדף הרשמה. כמה שזה נשמע מוזר, יש אפשרות להירשם ליאהו דרך חשבון בחברה היריבה, גוגל.

yahoo_acct

לאחר שתרשמו לחשבון יאהו, תוכלו לבקש חברות בקבוצת ספרנים ומידענים. תצטרכו לבחור אם אתם רוצים לקבל מיילים אחד אחד או מקובצים, להוכיח שאתם בני אדם ולא רובוטים, ולהסביר למנהל הקבוצה למה אתם רוצים להצטרף. יש גם אפשרות לציין שאתם רוצים לקבל את המיילים לכתובת המייל הפרטית שלכם ולא לכתובת החדשה שהנפיקה יאהו עבורכם בפתיחת החשבון.

yahoo_request

בפעם הבאה שמנהל הקבוצה יקרא מייל, הבקשה תאושר ותתחילו לקבל מיילים לכתובת שרשמתם. מכאן, אין כל צורך להיכנס לאתר יאהו כדי לנהל את ההשתתפות בקבוצה; הכל הולך דרך הדואר האלקטרוני.

IFISH

IFISH- The Israeli Forum for Information Specialists in Hitech – נוסד ב-2001 ומנוהל על ידי המידעניות שרית חיים ועינבר יסעור. חברי הפורום נפגשים בתל אביב פעם ברבעון להתעדכן בכלים ומידע חדש בתחום המידענות העסקית ומסחרית (לאו דווקא בהיי-טק), ובין המפגשים חברי הפורום פעילים מאד ברשימת התפוצה של IFISH.

לאחרונה יונת אופיר, חברה בקבוצה, העלתה קובץ ובו היא רכזה שנים של ידע שעבר דרך רשימת התפוצה.

רשימת התפוצה IFISH מנוהלת בפלטפורמה של גוגל גרופס, אבל כמו רשימת התפוצה ספרנים ומידענים, לאחר ההרשמה אפשר לנהל חברות דרך דוא"ל ואין צורך להיכנס לאתר גוגל.

איך נרשמים?

תהליך ההרשמה לIFISH- די דומה לתהליך ההרשמה לרשימת התפוצה ספרנים ומידענים. גם כאן תצטרכו ליצור חשבון גוגל או להשתמש בחשבון גוגל הקיים, וגם כאן אפשר להגדיר כתובת אחרת לקבלת הדואר.

בכניסה לדף של הקבוצה בגוגל גרופס תראו שתי אפשרויות: לבקש חברות או ליצור קשר עם בעלי הקבוצה. בפועל, שתי האופציות מובילות לאותה המטרה.

ifishלוחצים על "הגש בקשה לחברות", ונפתח טופס הבקשה. בעלי הקבוצה מבקשים לדעת את מקום העבודה ושם התפקיד כדי לשמור על הרמה הגבוהה של דיונים בקבוצה.

ifish_requestקבוצת הפייסבוק של IFISH פחות פעילה ולרוב משמשת שופר להודעות המארגנות ולמודעות דרושים. חשבון הטוויטר של הפורום כמעט ולא פעיל בין המפגשים.

IL-LIBRARIES-RDA

עולם תיאור הספרים בקטלוגים של ספריות (אקדמיות וציבוריות) עובר בימים אלו שינוי והכללים הישנים והטובים שכולנו למדנו מפנים את המקום לכללים החדשים הנהוגים בארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, צרפת, ועוד מקומות בעולם. לפני כשבוע נחנכה רשימת תפוצה חדשה שמטרתה היא דיון בכללים החדשים והיישום שלהם בספריות בארץ. בעלי הרשימה הזמינו מקטלגים, ספרנים ומידענים מהארץ והעולם המתעניינים בנושא קטלוג עם כללי RDA.

איך נרשמים?

נכנסים לדף הבית של הרשימה, השוכנת בשרתים של אוניברסיטת תל-אביב.

RDA-IL

לוחצים על

Join or leave the list or change setting

RDA-IL-request

רושמים כתובת מייל לקבלת ההודעות ושם מלא (חשוב מאד – בלי שם פרטי וגם שם משפחה, או לפחות שני מילים המופרדים ברווח, המערכת לא תשלים את ההרשמה). אין צורך לשנות את הגדרות ברירת המחדל של השרת. לוחצים על Join IL-LIBRARIES-RDA כדי להשלים את ההרשמה.

תקבלו מייל המאשר שבקשתם להצטרף לקבוצה ועוד מייל כאשר בעלי הקבוצה מאשרים את הבקשה. כמו בשתי הרשימות האחרות, לאחר סיום ההרשמה אין צורך להיכנס שוב לדף הבית של הרשימה אלא אם כן רוצים לשנות הגדרות או לחפש בארכיון הרשימה.

בפייסבוק:

פייסבוק גם הפך לזירה פעילה בתחום הספרנות, ועוד יותר בתחום המידענות. לרוב, תמצאו ברשימות התפוצה מידע יותר ממוקד וספציפי, ובפייסבוק מידע יותר כללי. מאד חשוב להיכנס לתגובות בדיונים בפייסבוק — רוב הידע שאפשר לדלות נמצא בדיונים ולא בפוסט המקורי.

כדי להצטרף לדיונים בקבוצות של פייסבוק, חייבים חשבון בפייסבוק. למי שעוד אין חשבון כזה מוזמן לקרוא בדיבר 6 איך נרשמים.

איך נרשמים לקבוצות בפייסבוק?

לאחר הכניסה לפייסבוק, ניגשים לדף של הקבוצהרעיונות וטיפים. מידע בנושאים כמו : משרות חמות, כנסים, מקומות התמחות, עדכונים ומפגשים עם מידענים מארגונים שונים.  ולוחצים על הכפתור 'הצטרף/הצטרפי לקבוצה". אם הקבוצה מוגדרת כקבוצה פתוחה, מכאן והלאה תקבלו הודעות מהקבוצה בפיד שלכם (במצב הטוב – ראו את הביקורת על הפיד של פייסבוק בדיבר 6). גם יש אפשרות להיכנס לכל קבוצה באופן יזום בתפריט "קבוצות" בצד הימין של כל דף בפייסבוק. אם קבוצה מסוימת מבין הקבוצות שלכם לא נמצאת ברשימה, לחצו על המילה "עוד" שתופיע בצידו השמאלי של המילה "קבוצות" עם העכבר שלכם והקבוצה נמצאת איפשהו בתוך אזור הקבוצות.

groups

אם אתם מנסים להצטרף לקבוצה סגורה, לחיצה על הצטרפות תשלח את הבקשה למנהלי הקבוצה. ותקבלו הודעה בתוך רשימת ההודעות (סמל הגלובוס למעלה בצד ימין) כאשר יש אישור לבקשת ההצטרפות.

notifications

קבוצות בפייסבוק:

כיכר מידענים- הבמה של הסטודנטים ללימודי מידע

kikarFB

אל תתנו לשם להטעות אתכם — למרות פוסט פה ושם, הקבוצה כבר מזמן לא חגה סביב לימודים. לפי הגדרת הקבוצה, "כיכר המידענים" היא

הקבוצה המקצועית למידענים, מנהלי ידע, אנשי עריכת תוכן ואנשי מקצוע מתחום המידע. מקום להחלפת מידע, רעיונות וטיפים. מידע בנושאים כמו: משרות חמות, כנסים, מקומות התמחות, עדכונים ומפגשים עם מידענים מארגונים שונים.

לרוב, נקודת המבט של המשתתפים נוטה לזו של אנשים המתחילים את דרכם. לדוגמה, דיון על כנס מסוים גם יכלול דיון על עלויות, דבר שפחות יופיע בקבוצות יותר אמידות.

הקבוצה, בעלת כמעט 400 חברים, הינה קבוצה סגורה.

ניהול תוכן דיגיטאלי

nihulFB

קבוצת ניהול תוכן דיגיטאלי היא הבית של כלים לניהול ידע ומידע, ועל הדרך גם מכילה הרבה מידע לעבודה מידענית. לפי הגדרות הקבוצה:

קבוצה שוחרת דעת בנושאים הבאים: כלים מתוקשבים לניהול מידע, כלים לניהול תוכן, כלים מתוקשבים לעיבוד מידע, שיטות להפצת מידע דיגיטאלי, כלים להתאמת מידע אישי.

בלוג הבית האחורי של קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי, שהיה אמור לרכז את הידע המצטבר בקבוצה, לא מעודכן כבר כמעט שנתיים.

הקבוצה, בעלת מעל ל-1100 חברים, הינה קבוצה פתוחה.

מידע וספרנות

safranutFB

בהרבה מובנים, קבוצת מידע וספרנות היא תחנת ביניים בין רשימת התפוצה ספרנים ומידענים וקבוצת הפייסבוק ניהול תוכן דיגיטאלי. יש יותר דגש על טכנולוגיה מאשר ברשימת התפוצה, ויותר דגש על ספריות (במיוחד ספריות אקדמיות) מאשר בקבוצת ניהול תוכן, למרות שיש הרבה כפילות בפוסטים שעולים בשתי הקבוצות.

ההגדרה הרשמית של קבוצת מידע וספרנות היא:

קבוצה מקצועית פתוחה בתחום הספרנות, מידענות ואינטרנט

הקבוצה, בעלת מעל ל-700 חברים, הינה קבוצה פתוחה.

יש גם קבוצות יותר ייעודיות בפייסבוק – למנהלי ספריות ציבוריות, למקטלגים בתוכנית אל"ף, סטודנטים במוסדות המעניקות תארים בלימודי מידע וכו'. לרוב, תקבלו את המידע על קבוצות אלו, במידה וזה רלבנטי, במקום הלימודים או העבודה.

לינקדאין

בנוסף לרשימות התפוצה והקבוצות הפעילות בפייסבוק, יש מספר קבוצות בלינקדאין. למרות שלינקדאין אמור להיות זירה יותר "מקצועית" ופייסבוק יותר "חברתית", הקבוצות בפייסבוק הרבה יותר פעילות. גם יש הרבה כפילות בין הקבוצות בלינקדאין – תראו את אותו הפוסט מאותו המחבר בכמעט כל פורום פעיל.

על ההרשמה ללינקדאין דיברנו בדיבר 6.

להלן רשימה של קבוצות בלינקדאין שהראו סימני חיים בשנה האחרונה:

מודיעין תחרותי

קבוצה פרטית (הרשמה מותנת האישור בעל הקבוצה) עם קרוב ל-300 חברים. לרוב מתפרסם בקבוצה סדנאות, קורסים, ווובינרים בתחום המודעין התחרותי. תיאור רשמי של הקבוצה:

הקבוצה עוסקת בסוגיות בסיסיות ומתקדמות בתחום מודיעין
תחרותי עסקי. מטרת הקבוצה להחליף דעות, רעיונות ולהציג שאלות בכל ענין הקשור לתחומי העניין של חברי הקבוצה. הודעות ניתן לכתוב הן בעברית והן באנגלית

The Israeli Association of Libraries and Information Centers

הקבוצה של ארגון אס"י-אסמ"י (לא ברור למה זה מתנהל באנגלית ולא בעברית).  קבוצה פתוחה עם מעל ל-150 חברים. חוץ מהודעות של אס"י-אסמ"י, פוסטים שעולים לקבוצה גם עולים לקבוצת מידע וספרנות או ניהול תוכן דיגיטאלי בפייסבוק.  מטרות הקבוצה:

The Association's goals:
To support and advance the profession
To create opportunities for cooperation and exchange of ideas
To create and sponsor activies which further enhance knowledge and skills

 

מידענים ומידענות בישראל

הקבוצה הגדולה מלינקדאין למידענים בארץ, עם מעל ל-500 חברים. שילוב של כיכר מידענים ורשימת התפוצה של  IFISH  פלוס חומרים מהעולם הרחב. מטרת הקבוצה:

הקבוצה נפתחה על מנת ליצור סביבת קשרים מקצועיים עבור מידעניות ומידענים בישראל. למרות שמתפקידינו למצוא מידע, לרוב אנו לא נחשפים בפני אחרים.
הקבוצה ב-LinkedIn תאפשר לכולם להיות שותפים לקידום המקצוע בישראל ודרך קשרים עם קבוצות דומות כגון (AIIP) לפרסם את יכולות הקבוצה.

הקבוצה הוקמה על ידי יוחנן ו. והנכם מוזמנים ליצור קשר דרך quid@quid.co.il

  איך נרשמים לקבוצות בלינקדאין?

הוראות בסיסיות של תפעול אתר לינקדאין נמצאים בדיבר 6. לאחר פתיחת חשבון באתר, אפשר לגשת לדף של כל אחת מהקבוצות וללחוץ על Join Group.

linkedin

בקשת הצטרפות תשלח לבעל הקבוצה, ותקבלו הודעה למייל השייך לחשבון שלכם כשיאשר הבקשה.

משימת השבוע

השבוע, תיכנסו למספר קבוצות ותראו מה יש לדיון המקוון של עולם הספרנות ומידענות בארץ להציע לכם. האם החומר שמצאתם עונה על הצרכים שלכם?

אם כן – תצטרפו לקבוצות, תשאבו מידע ותתרמו מהידע שלכם.

אם לא – תחשבו על מה חסר לכם בדיון המקוון. האם יש קבוצה שהייתה יכולה לענות לצרכים שלכם אבל לא ממצה את הפוטנציאל? תיכנסו לקבוצות, תתרמו מהנסיון שצברתם, ותעזרו לקבוצה להוסיף עוד רבדים ותחומים לבנק הידע. אם לא, אולי תשקלו לפתוח קבוצה למלא את הפער.

אם יש המלצות לקבוצות פעילות אחרות, תכתבו את שם הקבוצה וכתובת דף הבית שלה בתגובות, ונאסוף את כולם בדף אתרים מומלצים.

שבוע הבא: עולם הספרנות והמידענות מחוץ לאינטרנט

מודעות פרסומת

דיבר 10: רפלקציה בנושא רשתות חברתיות

בחודש האחרון עברנו על המון חומר, בעיקר באתרים שלא מתממשקים בצורה טובה עם העברית. השבוע נוכל לקחת נשימה עמוקה, להדביק פערים ולקרוא בלוגים של משתתפים אחרים.

facebookreflection

האם חיברתם אסטרטגית רשתות החברתיות? למרות שהפוסט הזה מיועד לעסקים, הוא גם שואל את השאלות הנכונות לספריות ואירגוני מידע.

הבלוג "72 זקנים" מסכם את ה"עשה ולא תעשה" של שיווק ספריות ברשתות החברתיות:

השאיפה של כל תכנית מדיה חברתית בספרייה היא לבנות קשרים ואימון עם הקהל תוך כדי שיחה ערה וידידותית .המדיה נותנת לנו את הכלים, ואנחנו צריכים להשתמש בהם בדרך הנכונה והיעילה ביותר.

משימת השבוע

נא שתפו את אסטרטגית הרשתות החברתיות שלכם, לפחות באופן חלקי אם לא במלואו. אחרי הכול, זה החידוש ברשתות החברתיות ובווב 2.0: שיתוף מידע וידע פתוח וגלוי לכולם.

שבוע הבא: אחסון ענן

דיבר 9: עבודה עם רשתות חברתיות

 רשתות חברתיות אינן רק דרך להנגיש מידע על הארגון שלכם אלא גם דרך שבה אתם יכולים לאסוף מידע.  הבעיה היא שהמידע מפוזר ברחבי הרשתות החברתיות, ולכן קמו מספר שירותים שבעזרתם תוכלו למצוא את המידע בצורה קצת יותר קלה.

קוואנט (Qwant)

קוואנט הוא מנוע-על לחיפוש עם דגש על רשתות החברתיות. ניתן לאסוף באמצעותו מידע או לעקוב אחרי הטרנדים החדשים והחמים ברשתות החברתיות. בעיקרון אפשר להעביר את הממשק לעברית, לערוך חיפושים בעברית ולקבל תוצאות בעברית, אך הפיכת הממשק לעברית איננה מושלמת. חלק מהדפים (לדוגמא דף השאלות ותשובות) מוצגים באנגלית למרות שהאתר מתעקש שהוא דובר עברית.

כדי לעבור לממשק בעברית לחוצים על הדגל בפינה השמאלית העליונה ובוחרים בעברית.

qwant main

לפני שמשתמשים בקוואנט במקום ציבורי, כדאי לזכור שהמידע המתקבל מקוואנט מבוסס על טרנדים פופולריים, ורובם של הטרנדים באינטרנט, הם (איך נגיד את זה בצורה עדינה?) לא ראויים להצגה במקום העבודה. לכן מומלץ להשתמש בשרות שכזה לחיפושי מידע ולא על מנת לעקוב באמצעותו אחרי טרנדים חמים.

ישנם שלושה  סוגי חיפוש: חיפוש כללי, חיפוש עבור מדיה וחיפוש עבור אנשים.

להמחשה, נערך חיפוש על "ספי ריבלין" (יהי זכרו ברוך). כך נראה את התוצאות של חיפוש כולל:

qwantבלשונית המדיה ניתן למצוא סרטונים ותמונות.

qwant1

הלשונית "אנשים" מחפש ברשתות החברתיות, בעיקר בפייסבוק, גוגל+, טוויטר, לינקדאין, ו-מייספיס, עבור תוכן.

Qwant social

אין צורך ליצור חשבון משתמש עבור שימוש בקוואנט, אבל אם תרצו לסמן תוצאות או להגיב במדיה החברתית ישר מתוך הדף בקוונט, כדאי להירשם.

אם זה אז זה (IFTTT)

כפי שמסביר בעל הבלוג "עונג שבת",

הוא אתר מעולה וראשי תיבות שפירושם If this than that. אפשר להתחבר דרך האתר לכמעט כל שירות אונליין נפוץ (יוטיוב, פייסבוק, ג'ימייל, דרופבוקס, טוויטר, רסס…) ולקבוע שאם [משהו] אז [משהו אחר]. למשל, בכל פעם שאני מעלה תמונה לאינסטגרם, היא תישמר גם בתיקייה מיועדת בדרופבוקס. בכל פעם שאני מחליף תמונת פרופיל בפייסבוק היא תוחלף גם בטוויטר ובאינסטגרם. בכל פעם שאני מסמן סרטון ביוטיוב כ"אהבתי", הוא יישלח אליי למייל – או מה שתרצו, בערך. יופי של דבר.

IFTTT מבוסס על 3 חלקים: "ערוצים" (יותר מוכר לנו בתור "אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות"(, "טריגרים" (קריאות לפעולה), ו"מתכונים".

ערוץ הוא כל אתר או אירוע שתרצו לעקוב אחרי השינויים שחלים בו. ב-IFTTT יש 75 ערוצים שונים.

IFTTT_create1לכל ערוץ ישנם טריגרים השייכים לו, ואפשר להכין "מתכונים":

אם [משהו מסוים] קורה ב[ערוץ מסוים], אז תעשה [פעולה מסוימת].

תחילה, חייבים להירשם לאתר.

IFTTT_openלוחצים על Join IFTTT. רושמים את שם המשתמש שתרצו ואת הסיסמא ונותנים ל-IFTTTאת כתובת הדוא"ל שלכם ולוחצים על  Create Account.

IFTTT_joinאין אפשרות להעביר את הממשק לעברית, אבל האתר מאד גרפי, ובעזרת הלוגואים של הערוצים אפשר לנווט באתר.

לפני יצירת "מתכונים" חייבים לחבר בין החשבונות שיש לכם באתרים וברשתות החברתיות לבין IFTTT. נכנסים לדף Channels, לוחצים על ערוץ, ומאשרים את החיבור.

IFTTT_channel_act_2 לאחר שהפעלתם מספר ערוצים אפשר להתחיל עם "מתכונים". יש 2 אפשרויות:

  1. שימוש ב"מתכונים" שהכינו אחרים (בדף הBrowse-).

IFTTT_browse

(הערה: רוב ה"מתכונים" המבוססים על שיחות טלפון וסמסים לא עובדים בארץ.)

  1. יוצרת "מתכונים" חדשים בדף Create.

IFTTT_create

תחילה מגדירים את ה"מה" – אם…

בוחרים ערוץ –

IFTTT_create1בוחרים טריגר מרשימת הטריגרים השייכים לאותו הערוץ

IFTTT_create2מאשרים יצירת הטריגר

IFTTT_create3

ואז מגדירים את הפעולה הרצויה:

IFTTT_create4

שוב בוחרים ערוץ

IFTTT_create5

ואת הפעולה הרצויה

IFTTT_create6מתאמים את הפעולה לצרכים שלכם ולוחצים על Create Action

IFTTT_create7ובלחיצה על Create Recipe יש לכם "מתכון".

IFTTT_create_end

תמיד אפשר לערוך את ה"מתכון" בדף  My Recipes.

IFTTT_my_recipesאפשר להשתמש בIFTTT-למכן חלק מהעבודה ברשתות החברתיות. רוצים להעלות פוסט לבלוג שלכם כל פעם שאתם נועצים קישורית בפינטרסט? יש מתכון לזה. רוצים לבדוק באינסטגרם ולהעלות כל תמונה בו תייגו את ארגון שלכם ישר לאלבום שלכם בפייסבוק? גם לזה יש מתכון. ולמרות שלא מומלץ להעלות את אותו התוכן לרשתות חברתיות שונות, אם תרצו, יש מתכונים גם לזה.

social media IFTTT

מחסל החשבונות (Account Killer)

הכלי האחרון שנסקור הוא "מחסל החשבונות".

לפעמים אנחנו נרשמים לאתר ומגלים שהוא שונה ממה שציפינו. לפעמים הוא מציף אותנו באימיילים לא רצויים ולא מאפשר לבטל את ההודעות. לפעמים אתם כבר לא משתמשים בשרות ורוצים לנקות את החיים הדיגיטאליים שלכם .

האם ידעתם שקשה למחוק את חשבון המשתמש בכמה מהאתרים הפופולריים (לדוגמה, סקייפ)? האם אתם יכולים לאתר את הקישוריות לניתוק? לפעמים הקישוריות קבורות כל כך עמוק שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותם. הסיבה לכך היא שככל שיש לאתרים יותר משתמשים רשומים כך הם יכולים לגבות יותר כסף על פרסום. אז מה תעשו, תבלו שעות בניסיון למחוק את החשבון משתמש שלכם? פשוט תרימו ידיים?

לא זה, וברור שלא זה. תשתמשו במחסל החשבנות.

accountkiller main

האתר הזה (זמין רק באנגלית) מראה עד כמה קשה (בקוביות השחורות) או קל (בקוביות הלבנות) או משהו באמצע (בקוביות האפורות) למחוק חשבון משתמש. האתר הוא אינפורמטיבי בלבד: אף פעם לא תתבקשו להכניס את פרטי חשבון המשתמש שלכם. האתר נותן קישורית לדף ביטול החשבון באתר שממנו תרצו להתנתק, וכן טיפים שימושיים שיעזרו בתהליך (לדוגמה – האם כשתמחקו את חשבון הפייסבוק גם התגובות והפוסטים שלכם נמחקים? למחסל החשבונות התשובות.)

facebook account

 כל שעליכם לעשות הוא לגלל עד לאות שבה מתחיל השם של השרות אותו אתם רוצים לסגור (לדוג F לפייסבוק G לג'ימייל וכו') או להקליד את שם השרות בתיבת החיפוש. לא מופעים כאן אתרים ישראלים, והם גם לא יופיעו בהמשך. בעלי האתר מכניס רק אתרים שהם יכולים לקרוא ולאמת (הנה רעיון שימשוך קהל לאתר הארגון שלכם – אספו את אותו סוג של מידע לגבי אתרים ישראלים וקדמו את השרות החדש שלכם!)

רציתם להשתמש באתר ונדרשתם קודם להירשם? רוצים לדעת עם יהיה לכם קל להתנתק או שאתם נכנסים לחתונה קתולית? יש ל"מחסל החשבונות" כפתור שאפשר להשתיל בשורת המועדפים בדפדפן כדי לבדוק מספר פרמטרים ולדעת מראש את רמת הקושי בהתנתקות עתידית. לדוגמה, מי שנרשם לאתר מקושרים כנראה נשאר שם לנצח.

sitecheck_in_heb

לאחרונה היה בישראל הרבה באז לגבי  Just Delete Me, שדומה מאוד ל"מחסל החשבונות", רק ללא לינקים ישירים לדפי ההסרה באתרים השונים.

משימת השבוע

  • איזה סוג של שימוש אתם יכולים לעשות ברשתות החברתיות מלבד פרסום ללקוחות שלכם?
  • איזה סוג של צרכים חדשים אתם יכולים ליצור אצל המשתמשים שלכם?
  • האם לדעתכם קיימת בעיה אם נותר לארגון שלכם שרידים משביל ארוך של ניסיונות כושלות ברשתות החברתיות? האם צריך להתנתק מערוצים לא מתוחזקים, או שמא בעידן "בטא תמידי" (פוסט באנגלית) מקובל למצוא ערוצי תקשורת "מתים"?

שבוע הבא

להתראות רשתות חברתיות, שלום רפלקציה.

דיבר 8: רשתות חברתיות ג' (יוטיוב, אינסטגרם ופורסקוור)

השבוע הפוסט יוצא מוקדם מהרגיל לרגל חופשת חנוכה. חג שמח!

יהיו כאלה שיטענו שרשתות החברתיות שנדון בהם השבוע אינם באמת רשתות חברתיות, אבל לפי ההגדרה של משרד החינוך, הם עונים על כל הקריטריונים.

מהם הדרישות שיש למשתמשים של רשתות חברתיות?

  • מחיר כניסה נמוך (בכסף ובזמן רכישת מיומנויות)
  • אפשרות להעלות תכנים ולראות תכנים של אחרים
  • אפשרות להגיב לתכנים של אחרים ולתת לאחרים להגיב לתכנים שלנו
  • והכי חשוב: אפשרות לצור קהילה.

בשורה התחתונה, בבסיסו של כל רשת חברתי יושב רעיון אחד חשוב, שהוא גם הרעיון המרכזי של ספריות, דהיינו – קהילה.

יוטיוב (You Tube)

כשחושבים על יוטיוב, חושבים על סרטונים, אבל עם האינטגרציה עם גוגל פלוס, הוא הופך יותר ויותר לרשת חברתית. כחלק מבית גוגל, האתר עובד באופן מלא בעברית והחיפושים שתעשו עם מונחים בעברית יעלו תוצאות גם בשפות זרות. אם אתם מעלים את הדף הראשי של יוטיוב והוא לא בעברית, עברו לתחתית הדף; שם יש אפשרות לשנות את שפת הממשק.

שינוי שפה ביוטויב

לאחרונה גוגל הידק את הקשרים בין גוגל פלוס לבין מערכת התגובות ביוטיוב. יש משתמשי יוטיוב שממש, אבל ממש, לא מרוצים מהאינטיגרציה. על מה כל הסערה?

לגוגל היתה בעיה. כמו בכל מערכת אנונימית, היו הרבה תגובות לסרטונים שהיו לא לעניין – שטויות או דברי שטנה הגובלות על האסור לפי החוק. המצב הגיע לשפל כזה שקמו אתרים לסינון התגובות, כמו quiet YouTube. הפתרון אולי טוב לאנשים המעוניינים רק בסרטון, אבל באותו הזמן מאבדים גם את
האפשרות ליצור קהילה. אז מה עושים? לגוגל יש אמונה פשוטה: אם יבקשו מאנשים את שמם האמיתי, יתנו. ואם יימסרו את שמם האמיתי וגוגל יאנדקס את התכנים שאנשים יצרו תחת שמם, הם יתביישו להכתוב דברי בלע. האם זה עובד במציאות? ממש לא. ובינתיים, "מחיר" יצירת שיח סביב לסרטון עלה – אין אפשרות להגיב לסרטון ביוטיוב בלי חשבון בגוגל.

רוצים להוסיף תגובה לסרטון שראיתם? תנסו ללחוץ בתיבת הוספת תגובה.

YT_comments1תקבלו דרישה להתחבר לחשבון גוגל.

YT_comments2

(למי שבאמת רוצה להשאיר תגובה אנונימית, יש דרכים קצת מסורבלות. המאמר באנגלית.)

מצד שני, יש ליוצרי תוכן יותר שליטה על התגובות – אתם יכולים להוריד תגובה שלילית בלי להשאיר סימן שמשהו הגיב בכלל. והאמת, כפי שתמיד מזכירים לנו לגבי מוצרים של גוגל, אנחנו מקבלים שירות בחינם. אין לנו הרבה שליטה על איך גוגל מנהל את העסק.

אז בואו נסתכל על יוטיוב מצדו של יוצר תוכן. ספריות ומרכזי מידע יכולים לעשות שימוש נרחב בסרטונים, הן למטרת הדרכה (ראו הרשימה הארוכה של סרטונים לחיפוש בקטלוג של מערך הספריות באונ' בר אילן):

YT-BIU

הן לשיתוף נרחב יותר של אירועים:

NLI_YT

והן לניהול פרויקטים וריטואלים ייחודיים שהיה קשה להרים אותם במרחב הלא וריטואלי (לדוגמה, פרויקט "סופרים קוראים" – ארכיון הווידאו של כלל סופרי ישראל שהוקם ביוזמת מרכז הספר והספריות, מפעל הפיס ובית אריאלה – ספריית שער-ציון):Writers_YT

כדי להעלות סרטונים, יש צורך בערוץ, שהוא המקבילה ביוטיוב לדף. הסרטון הבא (כמובן מיוטיוב) מראה כיצד לפתוח ערוץ ביוטיוב:

כמובן שכדאי להוסיף בערוץ ובמידע על כל סרטון את שם המשתמש שלכם בגוגל פלוס כדי שהמגיבים יכולים לתייג אתכם ולשתף את התגובות גם ביוטיוב וגם בגוגל פלוס בבת אחת.

אינסטגרם (Instagram)

פעם אינסטגרם היה נחלת יחידי סגולה בעלי איי-פונים. לאחר זמן מה פיתחו אפליקציה גם לאנדרואיד  ועכשיו ישנו גם אתר אינטרנט. למען האמת, האתר די צולע – אין אפשרות להעלות או לערוך תמונות.

יש קוי דימיון בין אינסטגרם לבין פינטרסט – שניהם מבוססים על תמונות והאספקט של רשת חברתית באה לידי ביטוי באפשרויות לעקוב אחרי אנשים אחרים בלי צורך בהדדיות. כמו ביוטיוב, יש אפשרות להגיב לתמונות המתפרסמות באינסטגרם, וכמו טוויטר, יש שימוש נרחב בהאשטגים.

instagram-2013-10000-0-s-307x512

במכללת אורנים הכינו מדריך לעבודה עם אינסטגרם,  ואתר Comversation הכין הסבר על עבודה באינסטגרם עבור ארגונים ועסקים.

הספרייה העירונית ערד ערכה תחרות צילומי אינסטגרם לאורך החופש הגדול, אבל יש עוד דרכים לנצל במה וזואלי זו לטובת אירגוני מידע. אותם הרעיונות שעלו בנוגע לפינטרסט יצליחו גם באינסטגרם, והיד עוד נטוייה.

פורסקוור (Foursquare)

פורסקוור הוא רשת חברתית מבוססת מקום. משתמשים עושים צ'ק אין לאורך היום, ויש תחרות בין המבקרים במקום מסויים לראות מי עושה הכי הרבה צ'ק אינים (והופך להיות "ראש העיר" של אותו המקום). שמעתם פעם על "גיימיפיקציה" (משחוק)? זה הרעיון העומד מאחורי פורסקוור. עושים צ'ק אין ומקבלים תגמול, בין אם זה תגמול כספי (הנחות בקניות או מוצרים בחינם אם תעשו צ'ק אין ותראו את הסמארטפון למלצר) או תגמול לא-ממשי – באדג'ז (עיטורים).

bookworm

מבחינת האירגון, הדבר היפה בפורסקוור הוא שהמשתמשים יכולים לקדם את הספרייה/מרכז מידע שלכם אפילו אם אין לא יזמתם "מקום" רשמי בפורסקוור. כל מה שדרוש כדי לפתוח "מקום" הוא משתמש אחד שיוזם צ'ק אין.

המשתמשים יכולים להוסיף תמונות ואף טיפים קטנים לגבי המקום.  בדף של ספריית הרמן שבאונ'  העברית יש תמונות והצעות לשימוש נבון במקום, אבל הוא לא דף רשמי. הכל רק באז' מצד המשתמשים בלי התערבות הספרייה.

harman_lib_4

 פורסקוור גם דוגלת בשיתוף פעולה עם רשתות חברתיות אחרות. יש באדג' מיוחד למי שעושה צ'ק אין  דרך אפליקצית וואז, ולאחרונה הודיעו שהם יהיו המנוע מאחרוי הנעיצות מבוססות מקום בפינטרסט.

איך מתחילים לעבוד עם פורסווקר?

קודם כל, נרשמים. אפשר להירשם עם חשבון  גוגל. (כן, החשבון הזה שימושי בכל מיני הקשרים) או עם חשבון פייסבוק.

4_signup2

בשני המקרים התהליך דומה לכל הרשמה אחרת לאתר באמצעות גוגל או פייסבוק. אם תירשמו דרך חשבון הגוגל, תתבקשו לצור פרופיל ציבורי בגוגל פלוס (רואים מגמה פה?)

goole+

למרות שקשרתם בין גוגל פלוס לפורסקוור, מותר לשנות את שם המוצג בפורסקוור למשהו בעל יותר דמיון מהשם האמיתי המופיע בפרופיל גוגל פלוס. (נכנסים דרך Settings ומשם לYour Profile).

אם החשבון שלכם קשור לגוגל פליי, חנות האפליקציות לאנדרואיד, תתבקשו להוריד את האפליקציה למכשיר שלכם. יש לינק לAppstore לבעלי סמארטפונים מבית אפל.

4_android

מהאתר (שפת הממשק באנגלית ואין אפשרות לעבור לעברית) אפשר לנהל את החשבון, להוסיף טיפים על מקומות, ואף לבצע חיפושים. מכיוון שמדינתנו קטנה וקהל משתמשי פורסקוור קטן (אך נלהב!) עוד יותר, החיפושים יעלו תוצאות מרחבי המדינה ולא רק מהעיר שבה חיפשתם. חיפוש הטבות ליד כפר סבא מניב תוצאות גם מתל אביב וראשון לציון.

specials

הדבר העיקרי שאי אפשר לעשות מהאתר הוא צ'ק אין, הדורש GPS.

איך עושים צ'ק אין מהאפליקציה?

SC20131127-054415לוחצים על הסיכה הכחולה ממסך הבית. יעלה רשימה של מקומות ידועים הקרובים למיקום שלכם.  אם המקום ממנו רוצים לעשות צ'ק אין מופיע, לוחצים עליו.

SC20131127-054459

לוחצים על שם המקום כדי לעשות צ'ק אין

SC20131127-054744

או על 3 הנקודות לקבל יותר מידע על המקום, כולל חוות דעת של משתמשים (טיפים).

ואפשר לשמור מקום במועדפים (בלי צ'ק אין) כדי לחזור אליו בעתיד. ניתן לבנות רשימה של מקומות שתרצו לבקר בהם.

SC20131127-054141

ככל שעושים יותר צ'ק אינים, מקבלים יותר באדג'ז. לפעמים יש לעסקים באדג'ז מיוחדים שתוכלו לאסוף אם תעשו צ'ק אין.

כפי שאמרנו, אין צורך "לנהל" את הדף של האירגון שלכם. אבל אם בכל זאת תרצו, יש מדריך בעברית, פורסווקר לעסקים.

 באתר "פורסווקר" הבלוגר איתי נתנאל סוקר את הרשת החברתית פורסקוור מההיבט הישראלי – עברית ברשת וחידושים הנוגעים לארץ, במיוחד באדג'ז.

משימת השבוע

הרשתות החברתיות שסקרנו השבוע דורשים מידת מה של שחרור ההגה. המשתמשים שלכם יכולים לתייג את הארגון שלכם בפיד שלהם ברשתות אלו, להעלות תכנים, ולהעביר דברי ביקורת ושבח עליכם. עד כמה אתם מוכנים לתת למשתמשים לנהל לכם את הרשתות האלו? איך אפשר לשלוט במסר שברצונכם להעביר, והאם אתם מרגישים בכלל צורך לשלוט על המסר? איך אפשר לעודד את המשתמשים לעשות  אתכם ובשבילכם את העבודה?

שבוע הבא

עבודה מול רשתות החברתיות: סגירת חשבונות וIFTTT.

דיבר 7: רשתות חברתיות ב' (גוגל+, פינטרסט, טאמבלר)

בדיבר הקודם דיברנו על שלוש הרשתות החברתיות הגדולות ביותר בישראל. בדיבר הזה נמשיך לדבר על שימוש ברשתות חברתיות לקידום הארגון, והפעם נדבר על שלוש רשתות חברתיות שאומנם פחות פופולריות בארץ, אבל תופסות תאוצה בעולם. שלוש הרשתות האלו מבוססות פחות על תוכן מקורי ויותר על איסוף והנגשה של תכנים מרחבי האינטרנט — the curated web. ספריות יכולות להשתמש ברשתות החברתיות אלו לבנות אוספים וירטואליים, לארוז לחבילה מסודרת אחת תוכן מרחבי האינטרנט הקשור במישרין או בעקיפין לספרייה, לקהל המשתמשים או לארגון האב, ולהתפתחות מקצועית.

גוגל פלוס (+Google)

הרבה אנשים מדברים על פייסבוק וגוגל פלוס באותה הנשימה, כאילו שהם מתחרים ישירים. לדבריו
של מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, יש הבדל בסיסי בין שתי הרשתות: פייסבוק רוצה להיות המקום בו תקיימו את כל הקשרים החברתיים שלכם ואילו גוגל פלוס רוצה שכל רשת האינטרנט תעבוד בשיתוף עם הרשתות החברתיות וכן שהמעגלים שלכם יהיו מעורבים בכל דבר שאתם עושים באינטרנט.

מן הסתם כבר יש לכם חשבון בגוגל פלוס, גם אם אתם לא מודעים לכך. אם יש לכם חשבון משתמש של גוגל עבור שרות אחר שלהם כמו ג'ימייל, הרי שיש לכם גם חשבון גוגל פלוס. כל מה שאתם צריכים לעשות עכשיו הוא להתחבר לחשבון שכבר קיים ולהתחיל להיות פעילים בו, להוסיף אנשים למעגלים שלכם ולהעלות תכנים. מכיוון שמדובר במוצר של גוגל, ממשק המשתמש דומה לכל שאר המוצרים שלהם, והגדרות השפה שלכם מהג'ימייל או החיפוש בגוגל יעברו אוטומטית לגוגל פלוס.

(נעסוק בהרחבה ב-hangouts של גוגל פלוס כשנעסוק בוובינרים ומרחבי וידיאו משותפים.)

כדאי להוסיף את גוגל פלוס לאסטרטגית הרשתות החברתיות שלכם מכיוון שאפשר למנף באמצעותו את החיבור ההדוק בין גוגל פלוס ובין שאר המוצרים של גוגל. כמו כן, מספר המשתמשים בגוגל פלוס עולה בהדרגה, אבל בהתמדה. לפי פוסט שנכתב ע"י יהונתן לינדל, גוגל פלוס הפך להיות הרשת החברתית מספר שלוש בעולם עם מעל ל-300 מיליון משתמשים פעילים בחודש. לטוויטר יש כ-500 מיליון, כך שגוגל פלוס בהחלט מתקדם לעבר המקום השני לאחר פייסבוק. בנוסף, לאחרונה גוגל התחילו לקשר בין תגובות ביו טיוב לבין גוגל פלוס כך שאם הארגון שלכם מעלה סרטונים ליו טיוב, כדאי לשקול גם חשבון גוגל פלוס פעיל.

סיבה נוספת לשימוש בגוגל פלוס: לפי Social Media Today (מאמר באנגלית) באינדקס החיפוש של גוגל, פוסטים מגוגל פלוס נחשבים כדפים מתוך אתרים. הפוסטים לא רק יעלו בחיפוש רגיל, הם יכולים להקפיץ את התכנים שלכם לראש דף החיפוש. זאת אומרת שכאשר מעלים תכנים לגוגל פלוס, ואפילו אם איש אחד מהמשתמשים לא רואה את הפוסט, ההשפעה שלו תורגש במקום שבו המשתמשים שלכם כן נמצאים, דהיינו, בחיפוש בגוגל.

פינטרסט (Pinterest)

חברות וארגונים ישראלים רק מתחילים להכיר בערכו של פינטרסט. מדובר באתר המבוסס על תמונות, מעין לוח שעם שעליהם "נועצים" המשתמשים תמונות ולינקים עם הסברים קצרים. רוב הספריות הישראליות שמשתמשות בפינטרסט מעלות תמונות של ספרים חדשים או אוספים מיוחדים שיש ברשותם.

הנה דוגמאות לכמה מהספריות הישראלית בפינטרסט:

הספרייה הלאומית

lib-raiser ספריית מיכה רייסר חט"ב raiser

מערך הספריות – אוניברסיטת בר אילן

אין אפשרות לשנות את שפת האתר לעברית:

pinterest language

ניתן לראות בילקוט הדיגיטלי של מט"ח פרסמו מדריך מורחב לשימוש בפינטרסט.

טאמבלר (Tumblr)

בין הרשתות החברתית שסקרנו עד כה, טאמבלר היא הכי פחות מוכרת בישראל, אך בשאר העולם היא צוברת פופולריות בקצב מדהים, במיוחד בקרב צעירים שמתחילים לנטוש את פייסבוק. טמבלר היא יצור כלאים בין בלוג אמיתי לרשת חברתית: הפלטפורמה מעודדת טקסטים ארוכים יותר, אך גם מעודדות שיתוף של תמונות וסרטונים. משתמשי הרשת מעלים לבלוגים שלהם בטאמבלר חומרים שמצאו ברחבי האינטרנט ובמיוחד בבלוגים אחרים בטאמבלר (reblog)עם או בלי להוסיף הערות  משלהם.

לטאמבלר יש שם של הרשת החברתית ה"קולית". היא לא מנסה להיות קולית כמו אינסטגרם, אבל היא המקום שבו ממים ( Memes – אותן תמונות מצחיקות עם כיתובים מגוחכים שבאות לרדת על פוליטיקאים או סתם לשעשע) וטרנדים אינטרנטיים חדשים נולדים או צוברים פופולריות. יש סיבה שחברת "יאהו" השקיעה מיליוני דולרים כדי לרכוש את הפלטפורמה הזאת. אם אתם רוצים שהמידע שלכם יהפוך לויראלי, אז טאמבלר יכול לבוא לעזרתכם. אבל קחו שחשבון שיתכן והמסר שלכם יצא מכלל שליטה ברשת העולמית לפני שהוא מגיע לתודעה של המשתמשים הישראליים שלכם.

tumblariansעד שקהל המשתמשים שלכם יגלה את טאמבלר, אתם מוזמנים לראות בטאמבלר יעד לפיתוח מקצועי. יש קבוצה גדולה של #tumblarians צעירים ופעילים, בעיקר מארצות הברית, המדברים על כל מה שחם בעולם הספרנות – תקציבים ופוליטיקה עירונית, קיטלוג, משתמשים, זהות מקצועי, ניהול ידע ועוד.  כמה מהבלוגים בטאמבלר אפילו זכו בסקירה אקדמית (כמו Librarian Wardrobe) והמדיה הפופולרית (כמו Librarian Shaming).

wardrobe

אתר פידר הכין מדריך לטאמבלר המתחיל– הרשמה, הקמה של הבלוג הראשון שלכם (אתם יכולים ליצור מספר בלוגים כשלכל אחד מהם יש url משלו אך בכולם אפשר לשלוט מאותו החשבון) ופרסום של רשומה. אין אפשרות להפוך את אתר טאמבלר לעברית, אבל אפשר לכתוב פוסטים בשפת הקודש.

משימת השבוע

התנסו בשלוש הרשתות שסקרנו וכתבו את דעתכם לגבי השאלה האם יש להם מקום באסטרטגית הרשת החברתית שלכם עכשיו או בעתיד.

שבוע הבא:

רשתות חברתיות ג' (יוטיוב, אינסטגרם ופורסקוור )

דיבר 6: רשתות חברתיות א' (פייסבוק, טוויטר, לינקדאין)

דיברנו רבות על מציאת תוכן ויצירת תוכן, אבל עוד לא דברנו הרבה על מה לעשות עם התוכן ואיך להנגיש אותו לקהל המשתמשים. התנסיתם מעט בנושא כשפתחתם בלוגים, אבל הציבור הקורא בלוגים קטן יחסית (ראה ההחלטה של גוגל לסגור "גוגל ריירד" ז"ל).

אם כך, איפה כן נמצא את קהל היעד שלנו ? במובן ברשתות החברתיות.

במהלך החודש הקרוב נסקור את הרשתות החברתיות הכי חמות בישראל ונבדוק איך ניתן לעשות בהם שימוש כארגוני מידע המשרתים קהל רחב ומגוון.

מגוון הרשתות החברתיותתמונה מאת socialmediahq ברשיון CC-BY

מדיניות רשת חברתית

החלק החשוב ביותר במדינות השימוש ברשתות חברתיות הוא ליצור מדיניות. קל מאד להיסחף ולהגיד ש"זה הדבר החם ביותר. בואו ננסה, מה כבר יכול לקרות?" או "לכל ספרייה יש ערוץ ברשתות החברתיות. ברור שגם אנו חייבים אחד."

קל לדבר, קשה לבצע. ליצור ערוץ באחת מרשתות החברתיות דורש זמן ועבודה מרובה. הטעות הגדולה ביותר שתוכלו לעשות, יותר גדולה אפילו מהיעדר ערוץ ברשתות החברתיות, היא להשתמש באותו התוכן ובאותה הצורה, על גבי פלטפורמות שונות. יש סיבה שלא כולם מהווים חלק מאותה רשת חברתית גדולה, ולכן לא כדאי שהתוכן שתפרסמו בפייסבוק יהיה זהה לתוכן שתפרסמו בפינטרסט.

אם כן, איזה רשת חברתית מתאימה לארגון שלכם? התשובה טמונה בשתי שאלות פשוטות (בעצם לא כל כך פשוטות):

  1. מהו אופיו של התוכן שאתם רוצים לחלוק? גרפיקה? טקסט? תוכן ארוך או קצר? ומדוע אתם רוצים לפרסם אותו בכלל?
  2. באילו מהרשתות החברתיות אתם מצפים למצוא את הקהל שלכם? נגיד שנפתחה רשת חברתית חדשה ,"שטויות דוט קום", והיא נראית כמו תשובה מושלמת לשאלה אחת. בדקתם, ואף אחד מקהל היעד לא מכיר אותה. כנראה שלא תרצו להשקיע שם את כל המאמצים שלכם.

יש עוד נושאים חשובים שחייבים להיכלל במדיניות רשתות החברתיות / מדיניות המדיה החברתית כגון: שמירה על פרטיות הלקוח, שימוש בלוגו של הארגון, שימוש חוקי בתמונות, טון השיח, שיווק הארגון ועוד. מעיין אלכסנדר מהבלוג "אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי" כתבה פוסט מפורט על מדיניות רשתות חברתיות, על מה ולמה ארגון צריך מדיניות כזאת ואילו סוגיות יש לגבש מדיניות ברורה.

דוגמה חיה של מדיניות רשתות חברתיות היא "מדיניות רשתות חברתיות – כללי עשה / אל תעשה" של לאומי קארד. יש התייחסות גם לפעילות של עובדי הארגון כיחידים וגם כנציגי החברה.

לאחר שקבעתם מדיניות לשימוש ברשתות החברתיות, הגיע הזמן לבחור רשת או קבוצה של רשתות על מנת לפעול בהם, להתחיל להעלות תכנים ולמשוך קהל קוראים ומגיבים.

פייסבוק

אבל בואו נהיה ריאליים. זוהי ישראל, ורוב הסיכויים הם שקהל היעד שלכם נמצא בפייסבוק. נתונים של סוכנות המדיה החברתית "בלינק" מראים שיש 4 מיליון ישראלים פעילים ברשת החברתית פייסבוק.

שימוש בפייסבוק

אבל האם כדאי שארגון המידע שלכם יהיה בפייסבוק? ורד חורי אספה מספר שאלות שכדאי לכם לענות עליהם לפני שתחליטו האם להשתמש בפייסבוק כחלק מאסטרטגית הרשתות החברתיות שלכם.

הבעיה עם פייסבוק לגבי לארגונים היא שאי אפשר ליצור חשבון משתמש לארגון. לפי תנאי השימוש של פייסבוק, ארגון אינו רשאי לפתוח חשבון. מה שתצטרכו לעשות הוא להשתמש בחשבון האישי שלכם על מנת ליצור דף לארגונכם.

אם עוד אין לכם חשבון בפייסבוק, תוכלו ללמוד בסרטון הבא איך לעשות זאת:

לאחר שפתחתם חשבון בפייסבוק, תוכלו לבנות עמוד לארגונכם:

(שימו לב: תוכנית "23 דיברות" איננה משווקת נותן שירות זה או אחר. אנו בוחרים את ההסברים הכי מפשוטים שאנחנו מוצאים בעברית.)

הכל נשמע כל כך נפלא, אז מה הקאץ'?

הקאץ' העיקרי בפייסבוק הוא הפיד של הקהל שלכם (רשימת החדשות שהמשתמש רואה בדף הבית שלו). החברים והעמודים שהמשתמש עשה עליהם להם לייק מפיקים בממוצע 1500 סטטוסים ביום, אבל המשתמש איננו רואה 1500 סטטוסים בפועל. איך פייסבוק מחליט אילו סטטוסים ייראו? איך אפשר לשפר את הסיכוי שהסטטוסים של הארגונים שלכם יעלו בפיד של קהל היעד?

פייסבוק הסבירו שני שינויים שנעשו באלגוריתם שמחליט איזה סטטוסים יופיעו בפיד, כפי שדווח ב Ynet:

  • השינוי הראשון, שכבר מיושם בגרסת הרשת של פייסבוק ויגיע בהדרגה למובייל, מקפיץ למעלה סיפורים שהמשתמש לא ראה בפעם הקודמת שנכנס לפיד – למרות שהם כבר פורסמו, הוא לא גלגל למטה מספיק כדי לראות אותם. האלגוריתם יבחר, מתוך הסטטוסים שהמשתמש לא ראה, את פופולריים ביותר (אךה שזכו ליותר לייקים ותגובות) וישלב אותם עם סיפורים חדשים (בסדר כרונולוגי).
  • השינוי השני, שיגיע בקרוב, יבחן את 50 האינטראקציות האחרונות שהיו בפיד של המשתמש – לייקים ותגובות – וידרג סטטוסים עתידיים מאנשים אלו במקום גבוה יותר מבחינת הסבירות שיופיעו. בבלוג הטכנולוגי של הניו יורק טיימס מציינים (באנגלית) כי המערכת הנוכחית עושה זאת עם האינטראקציות האחרונות אולם לדבר משקל נמוך בדירוג הסופי.

איך גורמים לסטטוסים שלכם לקפוץ לפידים של המשתמשים? בדיוק כמו שגורמים לאתר שלכם להופיע בעמוד הראשון של דף החיפוש בגוגל. ישנן שתי דרכים: בכוח או בצורה אורגנית.

הדרך הראשון לקפוץ לראשית התורן הוא לנצח בתחרות הלייקים, ופה מותר להפעיל כוח מתון; כל האמצעים כשרים. מכיוון שמספר הלייקים בעמוד שלכם משפיע על הפרסום של הסטטוס שלכם, בקשו מאנשים לעשות לייק לעמוד שלכם ולסטטוסים ספציפיים; בקשו מחברים ומשפחה, אפילו אם הם לא גרים באזור של הספרייה שלכם או קשורים לארגון/עסק מידע שלכם, לעשות לייק לעמוד. ככל שתשיגו יותר לייקים כך העמוד שלכם יפורסם יותר ותוכלו להשיג יותר ליקיים וחוזר חלילה…

הדרך האורגנית להגברת החשיפה שלכם הוא על ידי פרסום של סטטוסים שיעניינו את המשתמשים שלכם, מידע שימושי ותמונות מעניינות. אם אתם מנסים למקם את הארגון שלכם כספק המידע העיקרי של המשתמשים, תנו לעמוד הפייסבוק שלכם לשקף את השאיפה הזאת. אם תתנו למשתמשים את מה שהם רוצים הם יתנו לעמוד שלכם לייק והסטטוסים שלכם יופיעו בפיד; win-win לכולם.

ניהול עמוד בפייסבוק אינה משימה פשוטה בכלל, אבל החשיפה המוגברת בדרך כלל מצדיקה את העבודה הקשה. אתר מזבלה פרסם לאחרונה 10 טיפים שיכולים לעזור בעניין זה.

טוויטר

אבל מה עליכם לעשות אם המידע שתרצו לשתף לא מתאים לפייסבוק? מה אם הוא מקצועי יוצר, טקסטואלי יותר, קצרצר, או בעל אורינטציה פחות גראפית? יכול להיות שטוויטר היא אופציה שמתאימה לכם יותר.

טוויטר היא פלטפורמה של "מיקרובלוגים". יש לכם לכל היותר 140 תווים (כולל סימיני פיסוק ורווחים) כדי להעביר את המסר שלכם. זוהי פלטפורמה נהדרת להעברת מסרים קצרים, לינקים, תמונות וסרטונים קצרצרים (תודות לשרות Vine). מספר ארגונים בישראל עושים שימוש ראוי לציון בטוויטר: לדוגמא, ביוני האחרון צה"ל צייץ עדכונים ממלחמת ששת הימים ונתן לקוראים ההרגשה שהמלחמה מתרחשת לנגד עינינו ולא לפני 46 שנה.

צה"ל מציץ מלחמת ששת הימים בזמן אמת

אחד הדברים שהתחיל בטוויטר וגלש לרשתות אחרות (לדוגמה פייסבוק ואינסטגרם) זה תיוג נושאים בשיחה על ידי האשטאג (#). בטוויטר אפשר לחפש לפי האשטאג ולמצוא את כל המידע שפורסם על ידי משתמשי טוויטר באותו נושא. לדוגמה, חיפוש על ההאשטאג #ספרייה מניבה את התוצאות הבאות:

hashtag search

אבל בואו ניקח צעד אחד אחורה. איך בכלל מתחילים ברשת החברתית טוויטר?

עוד לפני תהליך הרישום לטוויטר אפשר לשנות את הגדרות השפה לעברית. ניכנס ללשונית English  ובמקומו נבחר "עברית".דף פתיחה של טוויטר

כדי להירשם מוסרים את כתובת הדוא"ל שלכם ויוצרים סיסמא:

twitter sign up

עכשיו אתם בפנים. ומה הלאה?

הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא ליצור פרופיל משתמש כדי שאנשים יכירו מי עומד מאחורי השם. אין דבר יותר מעצבן למשתמש ותיק בטוויטר ממשתמש חדש עם תמונת הביצה שמודבק כאווטר לכל משתמש חדש ללא פרופיל. הביצה מראה  שלא עשיתם אפילו מאמץ מינימלי על מנת להשתלב בסביבה החדשה שלכם.

אז בואו לא נעצבן את הוותיקים. המינימום שעליכם לעשות הוא להעלות תמונה ותיאור שלכם או של הספרייה. התמונה צריכה להיות מרובעת ולהראות טוב במידות הבאות: 500×500 פיקסלים, 73×73, ו-48×48. כדי להעלות את התמונה ולכתוב תיאור נלחץ על לשונית "אני" בפס הימני העליון ואחר כך נלחץ על כפתור "עריכת פרופיל" המופיע באמצע המסך.

twitter profile

לסיום, נלחץ על הכפתור "שמירת שינויים".

profile

קיימים המון טיפים וטריקים לשימוש יותר יעיל בטוויטר. העמוד טוויטר 2013 – טיפים וטריקים נותן מבוא טוב לחומר הבסיסי. הבלוג "כלים קטנים גדולים" מציג הרבה כלי Web 2.0 (אבל לא בודק את השימושיות שלהם בעברית) פרסם פוסט עם רשימת מדריכים לשימוש יעיל בטוויטר.

ישנם שני צדדים לשימוש בטוויטר– למצוא אנשים שיעקבו אחריך ולמצוא אנשים שתרצו לעקוב אחריהם . (שלא כמו בפייסבוק, המעקב בטוויטר הוא לא הדדי. אם מישהו עוקב אחריך זה לא אומר שאתה חייב לעקוב אחריו.) כמו לגבי העמוד שלכם בפייסבוק, תצטרכו לקדם, לקדם ולקדם, אם כי בטוויטר יש נטייה חזקה יותר ל "ריטוויט" (לצייץ תוכן שאחרים יצרו, כמובן עם ציון שם היוצר) מהנטייה שיש בפייסבוק לעשות "שיתוף". המנהג הרווח בטוויטר הוא להתחיל "ריטוויט" באותיות RT ולהתחיל "ריטוויט" (ריטוויט ששינינו טיפיפה) באותיות MT ("מודיפיד טוויט" – ציוץ שעבר שינויים קלים). כדי להסב את תשומת הלב של משתמש טוויטר יש לנקוב בשם המשתמש עם @ בתחילת השם. לדוגמה, אם רוצים את תשומת לבו של מישהו במערכת של חדשות ערוץ 2, רושמים בתוך הציוץ @Channel2News.  יש רשימה של ספריות בארץ; אפשר לבקש להיכלל ברשימה דרך ציוץ המזכיר את בעלת הרשימה, @AhavaCohen.

לינקדאין

יש רשת חברתית מקצועית יותר מפייסבוק וטוויטר – לינקדאין. זוהי לא רשת חברתית בה נשתמש על מנת לפרסם את שעת הסיפור של יום חמישי או שעות הפתיחה של הספרייה, זוהי רשת חברתית שנשתמש בה כשאנחנו רוצים לקדם את תדמית הספרייה בעיני העמיתים שלנו לעולם הספרנות והמידענות או כשאנחנו רוצים ליצור קשר עם מומחים בתחומים שונים, ספריות ברחבי הארץ והעולם ואנשי מקצוע.

אין דרך להפוך את התפריטים באתר לעברית, אבל בהחלט אפשר להוסיף מידע בעברית לפרופילים שלכם ואפשר לנהל קבוצה בעברית.

linkedin languages

סרטון הווידאו הבא (זהירות! ארוך) מתרגם את כל הפיצרים של לינקדאין מהמסכים באנגלית.

משימת השבוע

תתחילו ליצור מדיניות רשתות חברתיות עבור הארגון שלכם, אפילו אם החומרים שתרצו לפרסם אינם מתאימים לפייסבוק, טוויטר או לינקדאין — בדיבר הבא נתייחס לעוד כמה רשתות חברתיות שאולי יתאימו לכם יותר. שתפו בבלוג שלכם את השיקולים שלכם בעת יצירת מדיניות, חומרים שהייתם רוצים לפרסם ברשתות החברתיות ודוגמאות שנתקלתם בהם לשימוש נכון ולא-נכון ברשתות חברתיות על ידי ארגוני מידע.

שבוע הבא: רשתות חברתיות ב' — גוגל+, פינטרסט, טאמבלר