דיבר 23: התפתחות מקצועיות אישית

צמיחה

פורים שמח!

פורים שמח!

תמונה של נערה בתחפושת של מלכת אסתר בסגנון תימני בחגיגות פורים בתל אביב, 1934
אוסף American Colony
מתוך אתר פיקיוויקי ברישיון CC-BY

הגענו לשבוע 23 והאחרון של תוכנית "23 דיברות". השבוע נעסוק בבניית תוכנית אישית להמשך ההתפתחות המקצועית.


הערה אישית: לאורך התוכנית קבלתי משובים ממשתתפי התוכנית במייל, ברשתות החברתיות, בתגובות לבלוג, ובימי עיון. אני מודה לכם על ההתעניינות והפירגון.

התפתחות מקצועית הוא לא משהו שעושים פעם אחת ודי, ואחד מהדברים היפים בתוכנית מסוג "23 דיברות" הוא שאפשר לחדש אותה מידי פעם  עם תכנים חדשים. כדי להסיק מסקנות ולשרטט קווים לתוכנית חדשה ומשופרת, אשמח אם תמלאו שאלון קצר אודות השתתפותכם בתוכנית. אשמח למשוב גם אם לא התנסיתם על כל הכלים או אפילו אם טרם קראתם את כל הדיברות.


אברהם מאסלו אמר שיש לאדם שתי אפשרויות: לצעוד קדימה לתוך צמיחה או לסוג אחורה לתוך הנוחות. בארגוני המידע אנחנו צריכים לצעוד בשני הכיוונים בו זמנית – להתקדם ולעזור למשתמשים שלנו להתקדם וגם לשמר את הידע הקיים לדורות הבאים.

בתוכנית "23 דיברות" התנסינו בכלים חדישים מעולם הווב 2.0, אבל המטרות הבסיסיות של מידענים בארגוני המידע נשארו כפי שהיו – איסוף, ארגון והנגשת מידע כדי לשרת את קהל המשתמשים. השילוב בין החדש והישן הוא אחד מהיעדים המרכזיים לתוכנית אישית להתפתחות מקצועית.

צמיחה

תמונה ברשיון CC מאת Kevin Trotman

ד"ר גבי דותן (מהמכללה האקדמית בית ברל ומאוניברסיטת חיפה) כתבה בדוקטורט שלה על הפער בין הרצון של ספרנים ישראליים להתפתחות מקצועית והאפשרויות שלהם להשתלם. הפער הזה עדיין קיים, יותר מעשור לאחר כתיבת הדיסרטציה. לכן, ספרנים ומידענים הרוצים להתפתח בתחום המקצועי חייבים לבנות תכנית אישית המורכבת מלימודים פורמליים, לימודים בלתי-פורמליים ולימוד עצמי.

איך בונים תכנית אישית להתפתחות מקצועית?

  1. השלב הראשון הוא לערוך חשבון נפש. מה מעניין אתכם בעבודה שלכם? איזה תחומים, איזה נושאים, איזה הזדמנויות לקידום מקצועי? האם תחומי העניין שלכם תואמים את הצרכים ואת המטרות של מקום העבודה שלכם?
  2. בשלב השני בודקים את היכולת הטכנית להתקדם בתוך תחומי העניין – ידע טכנולוגי, תכונות אישיות וכישורים.
  3. בשלב השלישי בוחנים את צורכי הארגון בו אתם עובדים – הרי אנחנו מדברים על פיתוח מקצועי, והשדה הטבעי שבו יבוא הפיתוח שלכם לידי ביטוי הוא מקום העבודה בהווה או בעתיד.

(מי שמעדיף להשתמש בכלים להערכה זו יכול להתחיל עם ניתוח SWOT , כלי מעולם הארגוני. לפי אתר Visionpoint, ניתוח SWOT הוא

אנליזה הבודקת את האירגון, פנימה והחוצה וממפה את יכולותיו הנוכחיות והעתידיות, בכדי לשקול מחדש את האסטרטגיה הארגונית, שתביא להצלחה גדולה יותר של הארגון. האנליזה הפנימית מהווה הערכה כוללת של הסביבה הפנימית באירגון, חוזקותיה וחולשותיה. ההסתכלות היא פנימית אך ההערכה נעשית בהשוואה למתחרים. האנליזה החיצונית בודקת את הסביבה החיצונית ואת יכולת הארגון להתאים את עצמו להתרחשויות בשוק, בכדי לשפר את ביצועיו ולמצב את עצמו טוב יותר מול מתחריו. אנליזת ה-SWOT יכולה להוות בסיס לקביעת יעדי החברה, הגדרת האסטרטגיה והטמעתה.

אין לשכוח שכולנו עסוקים, בין אם אנחנו משכירים את שירותינו ללקוח אחד (שכירים) או לקוחות רבים  (עצמאיים) ולכן, יש מקום לאמץ כלים מעולם העסקים כדי להאיץ את קצב צמיחת העסקים שלנו.

באמצעות השלבים תוכלו לאתר כיוונים שבהם תרצו להתקדם, החסמים שמונעים מכם את ההתפתחות, והצרכים הקיימים שאתם לא עונים עליהם. כדי לגשר על הפער הזה בין הרצוי והמצוי, יש להציב יעדים.

אחת הבעיות העיקריות עם יעדים היא הגדרתה. "בעוד שנה אהיה מידען יותר טוב" זה לא יעד בר-השגה – מה זה אומר "יותר טוב"? איך תדעו שהפכתם להיות יותר טובים? אפשר ללמוד איך לעבוד בשלושה מאגרי מידע חדשים. אפשר לצור קשרי עבודה עם עוד חמישה מידענים. אפשר להשתתף בעוד ארבעה כנסים וימי עיון. האם כל זה יהפוך אתכם למידענים יותר טובים? אי אפשר לדעת. אבל אם גיליתם פער בידע שלכם והגדרתם מהלך שימלא את הפער, יש מצב טוב שהמטרות הגדולות והמופשטות יותר יתגשמו גם הם.

בלוג ניהול בגובה העיניים מסביר למה חייבים להגדיר את היעדים לפני תחילת העבודה:

הגדרת המטרות הינה חלק חשוב, ראשוני ומרכזי לפני כל תחילת פעילות. הגדרת מדדים הינה קריטית על מנת שנוכל לדעת:
1. בסוף הפעילות: האם המטרות הושגו?
2. במהלך הפעילות: האם אנחנו מתקדמים לעבר המטרות, ובאיזה קצב?
זכרו: "מה שלא נמדד – לא מנוהל".

מודל נפוץ להצבת יעדים הוא מודל ה-SMART , ראשי תיבות לסוג היעדים שנציב לעצמנו.

הצבת יעדי SMART

Specific – מטרות ממוקדות ככל הניתן
Measurable – מטרות הניתנות למדידה, כדי שנוכל לדעת אם אנחנו מתקדמים לקראת היעד. המדידה לאו דווקא מספרית.
Achievable – מאד יפה לחלום, אבל חלומות לא יובילו אתכם להישגים מקצועיים. חייבים להציב יעדים שהם ברי-השגה. לא “בשנה הבאה ארוויח מיליון דולר בעבודה” אלא “בשנה הבאה אגיש בקשה מנומקת להעלאה במשכורת / בשנה הבאה אני אעלה את התעריפים שלי ב5%.”
Relevant – מדובר ה ביעד לפיתוח מקצועי, ויעד חייב לתאם את המטרות שלכם ואת הצרכים של הארגון בו אתם עובדים.
Time-bound – חתום בזמן. רובנו עסוקים ודוחים דברים בלי דד-ליינים לטובת הדברים שחייבים להיעשות כאן ועכשיו. אל תתנו ליעדים שלכם ליפול לקבוצה של דברים שדוחים למחר, כי מחר אף פעם לא מגיע. הציבו תאריך יעד (שהוא הגיוני ביחס לדרישות שניצבות מולנו בהשגת היעד – לדוגמה, מי שהציב לעצמו יעד "לקבל תואר בניהול מידע" ועוד לא התקבל ללימודים לא יוכל לחתום את יעד זה בשנה הקרובה.)

לאחר שהשגתם את היעד, הגיע הזמן להפוך את היעד הSMART ליעד SMARTER על ידי הוספת שני תהליכים:

Evaluate – האם היעד באמת שירת את המטרות שלכם? האם עמדתם בדרישות היעד ולוח הזמנים? אם לא, איך היה אפשר לשנות את היעד כדי שהיה אפשר להגיש אותו בצורה יותר מושלמת?

Re-Do – תחזור על מודל ה-SMART ותציבו לעצמכם עוד יעד שיקדם אתכם לכיוון המטרות המקצועיות שלכם.

יעדים מדידים

יש גם הסתייגויות למודל ה-SMART, ישנם קולות הטוענים שהשיטה יותר מסובכת מכפי שהיא צריכה להיות. יש האומרים שהמודל ארוך מדי, במיוחד למי שרוצה להציב לעצמו מספר יעדים בו-זמנית. בבלוג אהבה ואפקטיביות ישנו הסבר על מודל ה-MT המכיל רק שני פרמטרים. העקרונות הצבת היעדים במודל ה-MT מדברים על כך שהיעד צריך להיות מדיד (Measurable) ותחום בזמן (Time-bound). המחשבה שמאחורי המודל אומרת שרק יעדים ספציפיים הינם מדידים, ואז אין צורך לבחון את מידת הממוקדות של היעד.

המודל הזה לא מתייחס לאפשרות להשיג את היעד (Achievable) או להתאים את היעד למטרות (Relevant) כי אלו פרמטרים שניתנים לשינוי. מה שלא בר-השגה השנה יכול להיות בר-השגה בעוד שנה-שנתיים, ומכיוון שכל ארגון גם בוחן ומשנה את היעדים שלו, היעד שבחרתם יכול לעיתים להתאים ליעדים של הארגון שלכם, אך באותה מידה, הארגון יכול לשנות את היעדים שלו ואז העיד שבחרתם לא יתאים ליעד של הארגון.

מודל ה-SMART אמור להציב בפנינו יעדים שנוכל להשיג; מודל ה-MT נותן לנו להגדיר יעדים שהם קצת מעבר ל"אזור ההתפתחות הקרובה" (מונח מתחום החינוך, רמת ההישגים שאנחנו יכולים להשיג בעזרת מדריך או עמית יותר מנוסה). במודל ה-SMART חשוב להציב יעדים ברי-השגה כדי שלא נתאכזב מאי-השגת היעדים ונמשיך להציב ולהשיג יעדים בדרך להתפתחות מקצועית. מודל ה-MT מיועד לאלה שלא פורשים בקלות ויכולים לאתגר את עצמם קצת יותר.

מחברי הבלוג CPD23 הבינלאומי בנו תבנית ליעדי ההתפתחות מקצועית. התבנית תורגמה לעברית, אבל היא רק אחת מהדרכים לעקוב אחרי ההתקדמות שלכם לקראת היעדים שהצבתם לעצמכם.

לפי מאמר מאת אן ובסטר-ריט, "התפתחות מקצועית מתמשכת חיונית לשמירה על מקצוענות איכותית והיא אחריותו של כל איש מקצוע בכל תחום." זה נכון ביתר שאת בתחום שחייב להתפתח כדי לישר קו עם שינויים טכנולוגיים ולהתמודד מול מקורות מידע מחוץ למקצוע.

תוכנית "23 דיברות" מהווה כלי אחד מני רבים להתפתחות מקצועית אישית. אני מקווה שאפגוש  אתכם בהמשך, בימי עיון, בכנסים, בארגונים, ברשימות התפוצה וברשתות החברתיות.

מודעות פרסומת

מהי תוכנית "23 דיברות"?

23 מה???

מטרת תוכנית "23 דיברות" היא להכיר לכם מגוון כלים שייסיעו לכם בהתפתחות המקצועית שלכם כספרנים ומידענים. בכל שבוע תכירו נושא אחר דרך פוסטים בבלוג הזה, ותלמדו כלים על מנת ליישם את הנושא. אתם מוזמנים להתנסות בכלים אלו ולהרהר על מקום הכלי בהתפתחות המקצועית שלכם.  מהו היתרון הגדול של התוכנית על כל מיני בלוגים המצעים לכם טיפים? חלק מהדיון על כל כלי וכלי הוא איך הכלי עובד בעברית, ועד כמה הכלי שימושי לארגוני מידע.

למי זה מיועד?

כל מי שמתעניין בעולם הספרנות והמידענות. ספרנים. מידענים. סטודנטים ומרצים לספרנות, מידענות ולימודי מידע. עובדי ספריות ומרכזי מידע.  אם עולם המידע הוא המקצוע שלכם, אתם מוזמנים להשתתף בתוכנית.

מה עלי לעשות במסגרת התוכנית?

4 משימות:

  1. לקרוא את הפוסט השבועי.
  2. להתנסות בכלים.
  3. לכתוב פוסט בבלוג שלך (אין לך בלוג? אין בעיה! הדיבר הראשון יסביר איך לפתוח בלוג. כבר יש לך בלוג? מעולה! תוכל/י להשתמש בבלוג הקיים לצורכי התוכנית – אין חובה לפתוח בלוג חדש.)
  4. לקרוא פוסטים של אחרים (תהיה רשימה של משתתפי התוכנית) ולהגיב.

מספרים 3 & 4 אינם הכרחיים, אבל השתתפות בקהילה יעשיר את הלמידה ויפתח צוהר לשימושים אחרים שאפשר לעשות  עם כלי ווב 2.0.

כמה זמן עלי להשקיע שבוע?

כמה זמן יש לך להשקיע?  אפשר להתעמק בכלים או לנסות אותם בצורה יותר שטחית, תלוי כמה זמן יש לך באותו השבוע ועד כמה היישום שימושי/מעניין עבורך. אפשר לכתוב בבלוג בהרחבה או בקצרה. הכל תלוי בך.

ואם אני צריך עזרה?

בפוסט המתאים, תשלחו את השאלה בתור תגובה, וננסה לעזור. אפשר גם להעלות את השאלה בבלוג שלך כדי שאחרים יכולו להגיב — הלימוד הבינאישי הינו חלק חשוב מהתוכנית.

מידע על הצטרפות

מתי מתחילים?

הדיבר הראשון יעלה לאוייר ביום א', 13.10.13, יום תחילת הלימודים ברוב המוסדות לחינוך גבוה. כל יום ראשון במשך 23 שבועות יעלה פוסט חדש. הפוסט האחרון יעלה לאתר בפורים תשע"ד, 16.3.13.

למסיימים עד ערב פסח תשע"ד (14.4.13) תוענק תעודת סיום אלקטרונית.

רקע לתוכנית

"23 דיברות" היא גרסה ישראלית לתוכנית 23 Things מאת הלין בלוארס בספרייה הציבורית של מחוזי שרלוט ומקלנבורג שבארה"ב. מאז שהתוכנית המקורית שוחררה ברשיון "קראטיב קומנס" (שנלמד עליו בהמשך) ב-2006, היא הועברה בגרסות מקומיות בלמעלה מ750 מוסדות ו15 מדינות. "23 דיברות" מותאם גם לעולם הספרנות והמידענות הישראלית וגם לעבודה בשפה העברית. הבלוג הנכתב ע"י אהבה כהן, ספרנית בספרייה המרכזית של המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית בלימודי מידע באוניברסיטת בר אילן.

איך מצטרפים?

מי רשאי להצטרף לתוכנית?  כל מי שמתעניין בעולם הספרנות והמידענות. ספרנים. מידענים. סטודנטים ומרצים לספרנות, מידענות ולימודי מידע. עובדי ספריות ומרכזי מידע.  אם עולם המידע הוא המקצוע שלכם, אתם מוזמנים להשתתף בתוכנית.

הרישום לתוכנית אינו חובה. כל הפוסטים בבלוג הראשי (הבלוג הזה שאתם קוראים כעת) יהיו ציבוריים ופתוחים לכל. היתרון ברישום זה שאנשים אחרים יכולים למצוא את הבלוג שלכם, להגיב ולענות, וכך יתכן שתעלו על יותר רעיונות שימושיים ויעילים לארגוני המידע שלכם.

בטופס הרישום אתם מתבקשים להזין שם וכתובת של הבלוג שלכם. אין לכם בלוג? לא בטוחים איך ואיפה כדאי לפתוח בלוג? אל דאגה — הדיבר הראשון מסביר את התהליך, ותוכלו להירשם בשלב יותר מאוחר.