דיבר 6: רשתות חברתיות א' (פייסבוק, טוויטר, לינקדאין)

דיברנו רבות על מציאת תוכן ויצירת תוכן, אבל עוד לא דברנו הרבה על מה לעשות עם התוכן ואיך להנגיש אותו לקהל המשתמשים. התנסיתם מעט בנושא כשפתחתם בלוגים, אבל הציבור הקורא בלוגים קטן יחסית (ראה ההחלטה של גוגל לסגור "גוגל ריירד" ז"ל).

אם כך, איפה כן נמצא את קהל היעד שלנו ? במובן ברשתות החברתיות.

במהלך החודש הקרוב נסקור את הרשתות החברתיות הכי חמות בישראל ונבדוק איך ניתן לעשות בהם שימוש כארגוני מידע המשרתים קהל רחב ומגוון.

מגוון הרשתות החברתיותתמונה מאת socialmediahq ברשיון CC-BY

מדיניות רשת חברתית

החלק החשוב ביותר במדינות השימוש ברשתות חברתיות הוא ליצור מדיניות. קל מאד להיסחף ולהגיד ש"זה הדבר החם ביותר. בואו ננסה, מה כבר יכול לקרות?" או "לכל ספרייה יש ערוץ ברשתות החברתיות. ברור שגם אנו חייבים אחד."

קל לדבר, קשה לבצע. ליצור ערוץ באחת מרשתות החברתיות דורש זמן ועבודה מרובה. הטעות הגדולה ביותר שתוכלו לעשות, יותר גדולה אפילו מהיעדר ערוץ ברשתות החברתיות, היא להשתמש באותו התוכן ובאותה הצורה, על גבי פלטפורמות שונות. יש סיבה שלא כולם מהווים חלק מאותה רשת חברתית גדולה, ולכן לא כדאי שהתוכן שתפרסמו בפייסבוק יהיה זהה לתוכן שתפרסמו בפינטרסט.

אם כן, איזה רשת חברתית מתאימה לארגון שלכם? התשובה טמונה בשתי שאלות פשוטות (בעצם לא כל כך פשוטות):

  1. מהו אופיו של התוכן שאתם רוצים לחלוק? גרפיקה? טקסט? תוכן ארוך או קצר? ומדוע אתם רוצים לפרסם אותו בכלל?
  2. באילו מהרשתות החברתיות אתם מצפים למצוא את הקהל שלכם? נגיד שנפתחה רשת חברתית חדשה ,"שטויות דוט קום", והיא נראית כמו תשובה מושלמת לשאלה אחת. בדקתם, ואף אחד מקהל היעד לא מכיר אותה. כנראה שלא תרצו להשקיע שם את כל המאמצים שלכם.

יש עוד נושאים חשובים שחייבים להיכלל במדיניות רשתות החברתיות / מדיניות המדיה החברתית כגון: שמירה על פרטיות הלקוח, שימוש בלוגו של הארגון, שימוש חוקי בתמונות, טון השיח, שיווק הארגון ועוד. מעיין אלכסנדר מהבלוג "אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי" כתבה פוסט מפורט על מדיניות רשתות חברתיות, על מה ולמה ארגון צריך מדיניות כזאת ואילו סוגיות יש לגבש מדיניות ברורה.

דוגמה חיה של מדיניות רשתות חברתיות היא "מדיניות רשתות חברתיות – כללי עשה / אל תעשה" של לאומי קארד. יש התייחסות גם לפעילות של עובדי הארגון כיחידים וגם כנציגי החברה.

לאחר שקבעתם מדיניות לשימוש ברשתות החברתיות, הגיע הזמן לבחור רשת או קבוצה של רשתות על מנת לפעול בהם, להתחיל להעלות תכנים ולמשוך קהל קוראים ומגיבים.

פייסבוק

אבל בואו נהיה ריאליים. זוהי ישראל, ורוב הסיכויים הם שקהל היעד שלכם נמצא בפייסבוק. נתונים של סוכנות המדיה החברתית "בלינק" מראים שיש 4 מיליון ישראלים פעילים ברשת החברתית פייסבוק.

שימוש בפייסבוק

אבל האם כדאי שארגון המידע שלכם יהיה בפייסבוק? ורד חורי אספה מספר שאלות שכדאי לכם לענות עליהם לפני שתחליטו האם להשתמש בפייסבוק כחלק מאסטרטגית הרשתות החברתיות שלכם.

הבעיה עם פייסבוק לגבי לארגונים היא שאי אפשר ליצור חשבון משתמש לארגון. לפי תנאי השימוש של פייסבוק, ארגון אינו רשאי לפתוח חשבון. מה שתצטרכו לעשות הוא להשתמש בחשבון האישי שלכם על מנת ליצור דף לארגונכם.

אם עוד אין לכם חשבון בפייסבוק, תוכלו ללמוד בסרטון הבא איך לעשות זאת:

לאחר שפתחתם חשבון בפייסבוק, תוכלו לבנות עמוד לארגונכם:

(שימו לב: תוכנית "23 דיברות" איננה משווקת נותן שירות זה או אחר. אנו בוחרים את ההסברים הכי מפשוטים שאנחנו מוצאים בעברית.)

הכל נשמע כל כך נפלא, אז מה הקאץ'?

הקאץ' העיקרי בפייסבוק הוא הפיד של הקהל שלכם (רשימת החדשות שהמשתמש רואה בדף הבית שלו). החברים והעמודים שהמשתמש עשה עליהם להם לייק מפיקים בממוצע 1500 סטטוסים ביום, אבל המשתמש איננו רואה 1500 סטטוסים בפועל. איך פייסבוק מחליט אילו סטטוסים ייראו? איך אפשר לשפר את הסיכוי שהסטטוסים של הארגונים שלכם יעלו בפיד של קהל היעד?

פייסבוק הסבירו שני שינויים שנעשו באלגוריתם שמחליט איזה סטטוסים יופיעו בפיד, כפי שדווח ב Ynet:

  • השינוי הראשון, שכבר מיושם בגרסת הרשת של פייסבוק ויגיע בהדרגה למובייל, מקפיץ למעלה סיפורים שהמשתמש לא ראה בפעם הקודמת שנכנס לפיד – למרות שהם כבר פורסמו, הוא לא גלגל למטה מספיק כדי לראות אותם. האלגוריתם יבחר, מתוך הסטטוסים שהמשתמש לא ראה, את פופולריים ביותר (אךה שזכו ליותר לייקים ותגובות) וישלב אותם עם סיפורים חדשים (בסדר כרונולוגי).
  • השינוי השני, שיגיע בקרוב, יבחן את 50 האינטראקציות האחרונות שהיו בפיד של המשתמש – לייקים ותגובות – וידרג סטטוסים עתידיים מאנשים אלו במקום גבוה יותר מבחינת הסבירות שיופיעו. בבלוג הטכנולוגי של הניו יורק טיימס מציינים (באנגלית) כי המערכת הנוכחית עושה זאת עם האינטראקציות האחרונות אולם לדבר משקל נמוך בדירוג הסופי.

איך גורמים לסטטוסים שלכם לקפוץ לפידים של המשתמשים? בדיוק כמו שגורמים לאתר שלכם להופיע בעמוד הראשון של דף החיפוש בגוגל. ישנן שתי דרכים: בכוח או בצורה אורגנית.

הדרך הראשון לקפוץ לראשית התורן הוא לנצח בתחרות הלייקים, ופה מותר להפעיל כוח מתון; כל האמצעים כשרים. מכיוון שמספר הלייקים בעמוד שלכם משפיע על הפרסום של הסטטוס שלכם, בקשו מאנשים לעשות לייק לעמוד שלכם ולסטטוסים ספציפיים; בקשו מחברים ומשפחה, אפילו אם הם לא גרים באזור של הספרייה שלכם או קשורים לארגון/עסק מידע שלכם, לעשות לייק לעמוד. ככל שתשיגו יותר לייקים כך העמוד שלכם יפורסם יותר ותוכלו להשיג יותר ליקיים וחוזר חלילה…

הדרך האורגנית להגברת החשיפה שלכם הוא על ידי פרסום של סטטוסים שיעניינו את המשתמשים שלכם, מידע שימושי ותמונות מעניינות. אם אתם מנסים למקם את הארגון שלכם כספק המידע העיקרי של המשתמשים, תנו לעמוד הפייסבוק שלכם לשקף את השאיפה הזאת. אם תתנו למשתמשים את מה שהם רוצים הם יתנו לעמוד שלכם לייק והסטטוסים שלכם יופיעו בפיד; win-win לכולם.

ניהול עמוד בפייסבוק אינה משימה פשוטה בכלל, אבל החשיפה המוגברת בדרך כלל מצדיקה את העבודה הקשה. אתר מזבלה פרסם לאחרונה 10 טיפים שיכולים לעזור בעניין זה.

טוויטר

אבל מה עליכם לעשות אם המידע שתרצו לשתף לא מתאים לפייסבוק? מה אם הוא מקצועי יוצר, טקסטואלי יותר, קצרצר, או בעל אורינטציה פחות גראפית? יכול להיות שטוויטר היא אופציה שמתאימה לכם יותר.

טוויטר היא פלטפורמה של "מיקרובלוגים". יש לכם לכל היותר 140 תווים (כולל סימיני פיסוק ורווחים) כדי להעביר את המסר שלכם. זוהי פלטפורמה נהדרת להעברת מסרים קצרים, לינקים, תמונות וסרטונים קצרצרים (תודות לשרות Vine). מספר ארגונים בישראל עושים שימוש ראוי לציון בטוויטר: לדוגמא, ביוני האחרון צה"ל צייץ עדכונים ממלחמת ששת הימים ונתן לקוראים ההרגשה שהמלחמה מתרחשת לנגד עינינו ולא לפני 46 שנה.

צה"ל מציץ מלחמת ששת הימים בזמן אמת

אחד הדברים שהתחיל בטוויטר וגלש לרשתות אחרות (לדוגמה פייסבוק ואינסטגרם) זה תיוג נושאים בשיחה על ידי האשטאג (#). בטוויטר אפשר לחפש לפי האשטאג ולמצוא את כל המידע שפורסם על ידי משתמשי טוויטר באותו נושא. לדוגמה, חיפוש על ההאשטאג #ספרייה מניבה את התוצאות הבאות:

hashtag search

אבל בואו ניקח צעד אחד אחורה. איך בכלל מתחילים ברשת החברתית טוויטר?

עוד לפני תהליך הרישום לטוויטר אפשר לשנות את הגדרות השפה לעברית. ניכנס ללשונית English  ובמקומו נבחר "עברית".דף פתיחה של טוויטר

כדי להירשם מוסרים את כתובת הדוא"ל שלכם ויוצרים סיסמא:

twitter sign up

עכשיו אתם בפנים. ומה הלאה?

הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא ליצור פרופיל משתמש כדי שאנשים יכירו מי עומד מאחורי השם. אין דבר יותר מעצבן למשתמש ותיק בטוויטר ממשתמש חדש עם תמונת הביצה שמודבק כאווטר לכל משתמש חדש ללא פרופיל. הביצה מראה  שלא עשיתם אפילו מאמץ מינימלי על מנת להשתלב בסביבה החדשה שלכם.

אז בואו לא נעצבן את הוותיקים. המינימום שעליכם לעשות הוא להעלות תמונה ותיאור שלכם או של הספרייה. התמונה צריכה להיות מרובעת ולהראות טוב במידות הבאות: 500×500 פיקסלים, 73×73, ו-48×48. כדי להעלות את התמונה ולכתוב תיאור נלחץ על לשונית "אני" בפס הימני העליון ואחר כך נלחץ על כפתור "עריכת פרופיל" המופיע באמצע המסך.

twitter profile

לסיום, נלחץ על הכפתור "שמירת שינויים".

profile

קיימים המון טיפים וטריקים לשימוש יותר יעיל בטוויטר. העמוד טוויטר 2013 – טיפים וטריקים נותן מבוא טוב לחומר הבסיסי. הבלוג "כלים קטנים גדולים" מציג הרבה כלי Web 2.0 (אבל לא בודק את השימושיות שלהם בעברית) פרסם פוסט עם רשימת מדריכים לשימוש יעיל בטוויטר.

ישנם שני צדדים לשימוש בטוויטר– למצוא אנשים שיעקבו אחריך ולמצוא אנשים שתרצו לעקוב אחריהם . (שלא כמו בפייסבוק, המעקב בטוויטר הוא לא הדדי. אם מישהו עוקב אחריך זה לא אומר שאתה חייב לעקוב אחריו.) כמו לגבי העמוד שלכם בפייסבוק, תצטרכו לקדם, לקדם ולקדם, אם כי בטוויטר יש נטייה חזקה יותר ל "ריטוויט" (לצייץ תוכן שאחרים יצרו, כמובן עם ציון שם היוצר) מהנטייה שיש בפייסבוק לעשות "שיתוף". המנהג הרווח בטוויטר הוא להתחיל "ריטוויט" באותיות RT ולהתחיל "ריטוויט" (ריטוויט ששינינו טיפיפה) באותיות MT ("מודיפיד טוויט" – ציוץ שעבר שינויים קלים). כדי להסב את תשומת הלב של משתמש טוויטר יש לנקוב בשם המשתמש עם @ בתחילת השם. לדוגמה, אם רוצים את תשומת לבו של מישהו במערכת של חדשות ערוץ 2, רושמים בתוך הציוץ @Channel2News.  יש רשימה של ספריות בארץ; אפשר לבקש להיכלל ברשימה דרך ציוץ המזכיר את בעלת הרשימה, @AhavaCohen.

לינקדאין

יש רשת חברתית מקצועית יותר מפייסבוק וטוויטר – לינקדאין. זוהי לא רשת חברתית בה נשתמש על מנת לפרסם את שעת הסיפור של יום חמישי או שעות הפתיחה של הספרייה, זוהי רשת חברתית שנשתמש בה כשאנחנו רוצים לקדם את תדמית הספרייה בעיני העמיתים שלנו לעולם הספרנות והמידענות או כשאנחנו רוצים ליצור קשר עם מומחים בתחומים שונים, ספריות ברחבי הארץ והעולם ואנשי מקצוע.

אין דרך להפוך את התפריטים באתר לעברית, אבל בהחלט אפשר להוסיף מידע בעברית לפרופילים שלכם ואפשר לנהל קבוצה בעברית.

linkedin languages

סרטון הווידאו הבא (זהירות! ארוך) מתרגם את כל הפיצרים של לינקדאין מהמסכים באנגלית.

משימת השבוע

תתחילו ליצור מדיניות רשתות חברתיות עבור הארגון שלכם, אפילו אם החומרים שתרצו לפרסם אינם מתאימים לפייסבוק, טוויטר או לינקדאין — בדיבר הבא נתייחס לעוד כמה רשתות חברתיות שאולי יתאימו לכם יותר. שתפו בבלוג שלכם את השיקולים שלכם בעת יצירת מדיניות, חומרים שהייתם רוצים לפרסם ברשתות החברתיות ודוגמאות שנתקלתם בהם לשימוש נכון ולא-נכון ברשתות חברתיות על ידי ארגוני מידע.

שבוע הבא: רשתות חברתיות ב' — גוגל+, פינטרסט, טאמבלר

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “דיבר 6: רשתות חברתיות א' (פייסבוק, טוויטר, לינקדאין)

  1. Little Miss Info הגיב:

    אהבה, רק תיקון קטן: פיד (Feed), לא פייד (Fade).

    תגובה זו תשמיד את עצמה במהלך היום 🙂

    • Ahava Cohen הגיב:

      אם רק היית יודעת כמה אנשים אמרו לי, לאחר שכתבתי 'פיד' בטיוטא, "אהבה, רק ציקון קטן – בלי כתיב בלי ניקוד המילה צריכה 2 יו"דים." עברית קשה שפה כבר אמרנו? 🙂
      וממש לא עוזר שדף הRSS של האקדמיה ללשון העברית כתוב כולו באנגלית…

      • הראשונה צודקת….

      • Little Miss Info הגיב:

        עזבי את האקדמיה, לכי עם ההיגיון 🙂 אפשר לנקד בחיריק על ידי קאפס-לוק+שיפט+4. אפשר גם לכתוב 'פיד' לצד המילה באנגלית בסוגריים פעם אחת, ואז אין צורך לנקד אותה אח"כ.

      • Ahava Cohen הגיב:

        שכנעתן אותי! הסרתי המון יו"דים מהפוסט. (אם יש מי שמעוניין לקנות יו"ד יד שנייה מבית טוב, יש לי מלאי…)

  2. וזו ההזדמנות לומר לך שלמעט פה ושם שגיאות מקלדת שניתן לסלוח לך עליהן את פשוט 10!!!!! כבר הודיתי לך מספר פעמים ואני עושה זאת שוב!

  3. Eli הגיב:

    היי
    השכלתי ונהנתי. הערה קטנה: "אבל הציבור הקורא בלוגים קטן יחסית (ראה ההחלטה של גוגל לסגור "גוגל ריירד" ז"ל)"…
    אין כל קשר בין גוגל רידר, אללה ירחמה, לבין קריאת בלוגים. גוגל רידר הייתה (אני לא יכול לדבר עליה בלשון עבר, דמעות דיגיטליות חונקות את גרוני…) קורא RSS חכם ויעיל, מן מקום ריכוז של אתרים מעניינים ע"פ תחומים מה שעושה עכשיו היורשת שלה Feedly בצורה די יעילה..

    • Ahava Cohen הגיב:

      אבל כן יש קשר. למרות שאפשר להשתמש ב-RSS לעקוב אחרי סוגים שונים של תוכן, לרוב, משתמשים ב-RSS לעקוב אחרי בלוגים. למה גוגל סגר את רידר? הם טוענים שלא היה בו מספיק שימוש. אם היה קהל יותר גדול הקורא בלוגים, גוגל היה רואה בקורא RSS מוצר מספיק חשוב להמשיך בנתינת שירות זו. הם ניסו כמה פעמים לבנות רשת חברתית עד שעלו על הרעיון לגוגל+, כי ראו חשיבות ברשת חברתית. מבחינת גוגל, קורא RSS היה נספח לעולם הבלוגים ולא מוצר חשוב בפני עצמו.

  4. הי, תודה על הקישור וכל הכבוד על הפרויקט החשוב והמועיל הזה!

  5. […] ברשתות חברתיות עבור ארגונים? גלונים. ובכל זאת, בעקבות הדיבר השישי אנסה לתמצת על קצה המזלג מניסיוני בספריות הציבוריות […]

    • avitaljaques הגיב:

      מחמיא לי שהשתמשת בתמונה של הפייסבוק של "כותר ראשון" 🙂
      אני והשותפה שלי עובדות קשה על התכנים של הדף הזה.

  6. Little Miss Info הגיב:

    שני הפני שלי בנושא, שהחלטתי למקד בקצרה בשיווק של ספריות ציבוריות ברשתות חברתיות. איפה? כאן:
    http://littlemissinfo.wordpress.com/2013/11/23/social-media/

  7. […] שאעלה רשימה של כלי ווב 2.0 שהוזכרו בהרצאה: פייסבוק (דיבר 6) גוגל+ (דיבר 7) slideshare (בדיברות הבאים) טוויטר (דיבר […]

  8. […] חשבון בפייסבוק. למי שעוד אין חשבון כזה מוזמן לקרוא בדיבר 6 איך […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s